מבקש לחלוק על דעתו של הפיראט.
אני חושב שטאואר ו הוא אג"ח מעניין, אבל לא במחיר הנוכחי, ב-60-אג זו קנייה מצויינת במשואת סכון - סכוי. ב- 70אג זו השקעה טובה, ב- 80אג נו טוב אפשרי. ב- 90אג זה פשוט לא מפצה על הסכון בהשקעה בחברת היטק ממנופת.
טאוארטעתה בעדוד ממשלת ישראל ובממון הבנקים שלא ראו את הנולד - ממשלת ישראל יחד עם הבנקים הרימו את פרויקט FAB2 של טאואר רגע לפני התפוצצות הבועה בשנת 2000. הבנקים נתנו אשראי במאות מיליוני $, הממשלה נתנה מענקים - המפעל עומד והנה הגיע המשבר ואין לקוחות. והשקעה של מיליארד ומשהו כמעט וירדה לטמיון.
רק בכמה מילים, מפעל היצור אין בו כל כך הרבה ידע - הידע יושב בקרב יצרניות הציוד שמייצרות את הציוד לאותם מפעלים - והמפעלים הללו עולים מיליארדים. על מנת להקים את המפעל קונים כמה מכונות מכל סוג כשפרוסת סיליקון עוברת כמה עשרות רבות של תהליכים עד יציאה בסוף קו היצור לאחר בדיקה של מאפייני הפרוסה וכל שבב עליה.
עובדה זו מאפשרת לצד צוות הנדסי לא גדול במיוחד (מאות אנשים ואולי עוד כמה אנשי מחקר שמתכננים את ה- process ומתמודדים עם בעיות) להעמיד צבא של אנשים לא משכילים במיוחד באלפים. עובדה זו משמעותה כי מפעל ליצור רכיבים יכול לקום בפיליפינים או בקוסטה ריקה ולהנות משכר עובדים זול.
איכות היצור של מפעל בגרמניה לא תעלה על מפעל יצור במקסיקו כי המכונות נקנות מכמה יצרנים ודי בכמות לא גדולה של כח אדם יקר במפעלים על מנת להביא תוצרת לסוף הקו.
כל ההקדמה הארוכה הזו נועדה לשרת את היתרון שלטאואר - בניגוד לאידיבי, אלביט ה או נאנט זו תעשיה אמיתית שמעסיקה אלפי עובדים בצפונה של מדינת ישראל - זה לא משרד עם כמה מזכירות שמנהל קניה ומכירה של קרקעות במזרח אירופה. התמוטטות של טאואר משמעו עליה גדולה באבטלה בחלק של המדינה שלא משופע בשכר גבוה. חלק מהעובדים מקבלים שם שכר ראוי שמאפשרת להם לחיות טוב מהמשכורות שלהם (מהנדס\ת שמקבל\ת שכר בינוני במגדל העמק יכול לגור בשכירות באחד הישובים בסביבה בחצי מחיר ובבית צמוד קרקע ביחס למרכז הארץ). גם אם יהיו שם קשיים אני לא רואה את טאואר סוגרת את הדלתות ומפטרת אלפי עובדים.אני מעריך שהם יקבלו הלוואות \ מענקים ובלבד שמשהו יקנה את הפעילות וימשיך את רובה. הבנקים פועלים ולאומי המירו חלק לא קטן מהחוב בניירות ערך שמשמשות כטפטים בכספות הבנק .הבנקים כבר הפרישו המון מהחובות לחובות מסופקים על טאואר - כל recovery יהיה בבחינת בונוס. הבנקים הם גם מלווים לטאואר וטאואר פורעת לשיעורין את החובות ממהלך עסקים רגיל של החברה. בפירוק זה לא מלונות שגם בנקאי יכול לנהל - בפירוק החברה לא שווה הרבה יותר מדי - השווי שלה הוא אך ורק כעסק חי. אני לא רואה את הבנקים שמים רגלים אלא מנסים להוציא משם מה שניתן וזה ניתן אם העסק יעבוד.
לחברה יש בעלים בדוגמאתהחברה לישראל - החברה השקיעה המון כסף בחברה, הצלחה תהיה רק אם החברה תשגשג ויהיה ניתן למכור אותה לצד ג באופוריה הבאה בהיטק. או אולי אפילו דוידנדים בעוד 5 שנים או יותר.
כל אלו תומכים בהמשך התנהלות החברה.
אגב כקוריוז, אחד הפרשנים שסיקר אתטאואר כתב על תהליך של סתת באבן (ביוונית ליתוגרפיה) - הדבר מעיד כי האיש כותב על מה שהוא כלל לא מבין - ליטוגרפיה היא תהליך אחד החשובים בקו היצור ובו בעזרת קרינה באורכי גל קצרים מגדירים אילו שטחים בשבב יהיו חשופים לשלב היצור הבא ואילו לא.
לסכום: מצבה שלטאואר טוב בהרבה מאשר היה לפני כמה שנים, לטאואר יש את הגב של הרבה גורמים לא מאהבת מרדכי אלא משנאת המן שמקטינים את ההסתברות לאי עמידה בהתחיבויותיה. לחברה תזרים שנתי שגדל וחברה בת בארה"ב ובסין. לחברה כמות הולכת וגדלה של לקוחות חוזרים.
אבל על מנת שאג"ח ו יהיה מעניין מחירו צריך לרדת בין 1/4 ל- 1/3 לא כי החברה לא טובה אלא כי הון סכון הוא הון סכון. כשהשוק מוצף בהזמנויות השקעה בהון סכון לא מצדיקה את עצמה עבור רווח הוני של 20אג על פני 5 שנים + קופונים שוטפים. קיים בהחלט הסכון שהחברה תכנס לצרות - בשיא המשבר של 2009 אגרות החוב של החברה כבר טיילו באזור ה- 15אג לאגרת.
הגב עם ציטוט