טאואר אגח ו

[mmdd]

שלום לכולם,

האם משהו יודע היכן ניתן למצוא נתונים על תנאי ההמרה של אגח 6 של טאואר
בסה"כ התשואה נראת מעולה - מעל 11% ברוטו

תודה מראש....

[pirate]

הלו mmdd,

תנאי ההמרה הוא כדלקמן:
1. יום ההמרה הראשון הוא 27 בספטמבר 2012.
2. שער ההמרה הוא 20% מעל השער הממוצע בשבועיים שקדמו ל- 27 בספטמבר 2012.

רבים הם האנשים שממליצים על טאואר לכל סוגיה.

אם יש משהו שאני מבין בו הוא תעשיית השבבים. עבדתי בתעשייה זו 16 שנים (עד 200. עבדתי כמפתח עבדתי כמנהל פרויקטים, כגוף עיסקי וכיועץ (גם כיום מדי פעם). עבדתי מול Tower בעבר ועבדתי מול FABs אחרים.

תעשיית השבבים זו אחת התעשיות המסוכנות ביותר שקיימות בשוק האלקטרוניקה ובפרט הדבר נכון לחלק הייצורי שלה (ה-FABs) שהוא תחום שדורש השקעות עתק (שנתיות) במטרה לשמור על קו אחד עם התעשייה. עד שנת 2005 ניסתה Tower להתחרות ביצרנים הדיגיטליים הגדולים (TSMC, UMC, Charter) ונכנסה למירוץ החימוש בהשקעות עתק. כמובן ש-Tower לא הצליחה כיוון שנכנסה אחריהן לשוק ולא יכלה להציג ולו ייתרון אחד עליהם. בשוק שהאמינות וההיכרות הם הפרמטרים החשובים ביותר לא היתה לאף אחד סיבה לבוא ל-Tower. תוסיף על כך את כניסתם של הסינים באזור 2004 לשוק העולמי (SMIC) ו-Tower הבינה שבחרה בסוס מפסיד.
באזור שנת 2005 בחרה Tower לעבור ולהתחרות בתחומי נישה (Power ומאוחר יותר RF דרך Jazz). החלטה נבונה מעין כמוה, המתבססת על איכות הידע במקום המחיר. ההחלטה הזו מקדמת אותה כיום, אך הבור הפיננסי שיצרה בתחילת דרכה הוא כל כך עמוק שכמעט ואין סיכוי כי תצא ממנו בשלום. בסבירות גבוהה מישהו יצטרך לוותר על חובות (או להמירן למניות) במטרה שהחברה תוכל לחיות. מי יהייה זה (בנקים או אגח או שניהם - any bodys guess), אך הסיכון הפיננסי בחברה זו על כל סוגיה (מניות ו/או אגחים) הוא עצום וזה לפני שכללנו את הסיכון שעסקי (היא אינה יחידה בתחומי נישה אלו). יש לציין שנראה כי בשנים האחרונות מיצבה עצמה Tower-Jazz כמובילה בתחומי הנישה שלה והשוק הטכני בתחומים אלו הוא שוק שמרן בטירוף ולכן נראה כי דווקא הסיכון העיסקי קטן.

אני קורא דיעות של אנליסטים שלא מבינים מהחיים שלהם בתחום ואני קורא דיעות על כמה Tower כדאית פה וכמה Tower כדאית שם גם פה באתר (ובמקומות אחרים). Tower מעצם היותה FAB היא חברה הנמצאת בסיכון מאוד גבוה. תוסיף לכך את הבור הפיננסי בו היא נמצאת והסיכון העסקי של כל חברה ותקבל ...

לדעתי 11% תשואה (ואפילו 20% תשואה) זה לעג לרש באגח של Tower.


לסיום - צר לי, לא יכולתי להתאפק יותר. אני כל פעם מזדעזע מחדש כשאני שומע שאנשים מדברים על אגח של Tower כאילו זה כסף בקופה. ייתכן שהכל ישולם, אבל הסיכון, אתה אפילו לא מתחיל לתאר לעצמך כמה הסיכון גבוה ב-Tower.


כל זאת ממישהו שהתפרנס היטב מהתעשייה הזו,
בברכה,

[reem8]

תודה זה נתן תמונה בהירה יותר על טאואר
נ.ב
אנשים קונים את טאואר אגח ו' כתחליף סולידי למניה (אגח להמרה קרוב יחסית לכסף)

[mmdd]

תודה, על התשובה המפורטת, אין ספק שהתמונה נראת אחרת לגמרי.
תמיד צריך לחפש את התשובות מתוך מספר כובעים.

[pirate]

טוב,

אז עכשיו אחרי שאמרתי ש-Tower כאגח מסוכנת מאוד (וגם המנייה) והשארתי את זה שם. נשאלת השאלה - ממתי אני נרתע ממשהו מסוכן, אם משוואת הסיכוי-סיכון שלו טובה? לא ניתן לאמר שאני מתעלם מאלמנט ההמרה כאשר אני ניגש לניתוח אגח להמרה (ראו לידר אג ו, אביב ארלון אג ב) וכפי ש-reem אמר הוא אמור לשמש "תחליף סולידי למנייה".

אז סולידי לדעתי הוא לא. נשאלת השאלה מהו שוויה של מנייה. הקשר בין שווי מנייה לשווי חברה הוא מקרי בהחלט (לדעתי) and more so כשמדובר בחברת HiTech/BioTech. שווי מנייה הוא מה שכלל הציבור חושב כשוויה המנייה. כמו שמישהו פעם הגדיר זאת - תחרות יופי בה אתה בוחר את זו שאתה חושב שהיא היפה ביותר בעיני אחרים.

מי אלו אחרים? ובכן, בדרך כלל אני נוטה לחשוב שאלו האנליסטים ולא כלל הציבור (לכן טבע לדוגמא כל כך יפה כבר שנים - למרות הסיכון העצום). טוב גם לזכור לאחר כל אשר אמרתי - חברות HiTech מעצם טיבן עשויות לייצר ערך במהירות וכל אשר אמרתי יעלה כעשן.

כלומר, מרכיב הסיכון לא צריך למנוע מאיתנו השקעה, רק שיש צורך להבין את הסיכון והדינמיקה (ראו מה קרה לקמן, IDB אחזקות, סקיילקס) ולהתייחס אליהם.

אני אישית, לא נוגע בנייר זה כל זמן שהוא אינו מכיל מסלול המרה (וכנראה גם אחרי, ללא תשואה ראוייה סבירה), כי אני מאמין שהוא נסחר שלא בהתאם לסיכון המותאם לו. בניגוד לניירות תעשייתיים אחרים (אברות, סינרגי, צאם, סקיילקס,...), אני כן מבין את התעשייה ולא צריך לנחש בהתאם להתנהלות הבעלים את רמת הסיכון הטמונה פה.

בברכה,

[Yoadw]

הפועלים ולאומי יוכלו להמיר שטרי הון של טאואר למניות

http://www.globes.co.il/news/article...did=1000767524

אשמח לחוות דעת לגבי משמעויות לאגח, בפרט סדרה ו
תודה

[jsphs7]

מבקש לחלוק על דעתו של הפיראט.

אני חושב שטאואר ו הוא אג"ח מעניין, אבל לא במחיר הנוכחי, ב-60-אג זו קנייה מצויינת במשואת סכון - סכוי. ב- 70אג זו השקעה טובה, ב- 80אג נו טוב אפשרי. ב- 90אג זה פשוט לא מפצה על הסכון בהשקעה בחברת היטק ממנופת.

טאואר טעתה בעדוד ממשלת ישראל ובממון הבנקים שלא ראו את הנולד - ממשלת ישראל יחד עם הבנקים הרימו את פרויקט FAB2 של טאואר רגע לפני התפוצצות הבועה בשנת 2000. הבנקים נתנו אשראי במאות מיליוני $, הממשלה נתנה מענקים - המפעל עומד והנה הגיע המשבר ואין לקוחות. והשקעה של מיליארד ומשהו כמעט וירדה לטמיון.

רק בכמה מילים, מפעל היצור אין בו כל כך הרבה ידע - הידע יושב בקרב יצרניות הציוד שמייצרות את הציוד לאותם מפעלים - והמפעלים הללו עולים מיליארדים. על מנת להקים את המפעל קונים כמה מכונות מכל סוג כשפרוסת סיליקון עוברת כמה עשרות רבות של תהליכים עד יציאה בסוף קו היצור לאחר בדיקה של מאפייני הפרוסה וכל שבב עליה.

עובדה זו מאפשרת לצד צוות הנדסי לא גדול במיוחד (מאות אנשים ואולי עוד כמה אנשי מחקר שמתכננים את ה- process ומתמודדים עם בעיות) להעמיד צבא של אנשים לא משכילים במיוחד באלפים. עובדה זו משמעותה כי מפעל ליצור רכיבים יכול לקום בפיליפינים או בקוסטה ריקה ולהנות משכר עובדים זול.
איכות היצור של מפעל בגרמניה לא תעלה על מפעל יצור במקסיקו כי המכונות נקנות מכמה יצרנים ודי בכמות לא גדולה של כח אדם יקר במפעלים על מנת להביא תוצרת לסוף הקו.

כל ההקדמה הארוכה הזו נועדה לשרת את היתרון של טאואר - בניגוד לאידיבי, אלביט ה או נאנט זו תעשיה אמיתית שמעסיקה אלפי עובדים בצפונה של מדינת ישראל - זה לא משרד עם כמה מזכירות שמנהל קניה ומכירה של קרקעות במזרח אירופה. התמוטטות של טאואר משמעו עליה גדולה באבטלה בחלק של המדינה שלא משופע בשכר גבוה. חלק מהעובדים מקבלים שם שכר ראוי שמאפשרת להם לחיות טוב מהמשכורות שלהם (מהנדס\ת שמקבל\ת שכר בינוני במגדל העמק יכול לגור בשכירות באחד הישובים בסביבה בחצי מחיר ובבית צמוד קרקע ביחס למרכז הארץ). גם אם יהיו שם קשיים אני לא רואה את טאואר סוגרת את הדלתות ומפטרת אלפי עובדים.אני מעריך שהם יקבלו הלוואות \ מענקים ובלבד שמשהו יקנה את הפעילות וימשיך את רובה. הבנקים פועלים ולאומי המירו חלק לא קטן מהחוב בניירות ערך שמשמשות כטפטים בכספות הבנק .הבנקים כבר הפרישו המון מהחובות לחובות מסופקים על טאואר - כל recovery יהיה בבחינת בונוס. הבנקים הם גם מלווים לטאואר וטאואר פורעת לשיעורין את החובות ממהלך עסקים רגיל של החברה. בפירוק זה לא מלונות שגם בנקאי יכול לנהל - בפירוק החברה לא שווה הרבה יותר מדי - השווי שלה הוא אך ורק כעסק חי. אני לא רואה את הבנקים שמים רגלים אלא מנסים להוציא משם מה שניתן וזה ניתן אם העסק יעבוד.

לחברה יש בעלים בדוגמאת החברה לישראל - החברה השקיעה המון כסף בחברה, הצלחה תהיה רק אם החברה תשגשג ויהיה ניתן למכור אותה לצד ג באופוריה הבאה בהיטק. או אולי אפילו דוידנדים בעוד 5 שנים או יותר.

כל אלו תומכים בהמשך התנהלות החברה.

אגב כקוריוז, אחד הפרשנים שסיקר את טאואר כתב על תהליך של סתת באבן (ביוונית ליתוגרפיה) - הדבר מעיד כי האיש כותב על מה שהוא כלל לא מבין - ליטוגרפיה היא תהליך אחד החשובים בקו היצור ובו בעזרת קרינה באורכי גל קצרים מגדירים אילו שטחים בשבב יהיו חשופים לשלב היצור הבא ואילו לא.

לסכום: מצבה של טאואר טוב בהרבה מאשר היה לפני כמה שנים, לטאואר יש את הגב של הרבה גורמים לא מאהבת מרדכי אלא משנאת המן שמקטינים את ההסתברות לאי עמידה בהתחיבויותיה. לחברה תזרים שנתי שגדל וחברה בת בארה"ב ובסין. לחברה כמות הולכת וגדלה של לקוחות חוזרים.

אבל על מנת שאג"ח ו יהיה מעניין מחירו צריך לרדת בין 1/4 ל- 1/3 לא כי החברה לא טובה אלא כי הון סכון הוא הון סכון. כשהשוק מוצף בהזמנויות השקעה בהון סכון לא מצדיקה את עצמה עבור רווח הוני של 20אג על פני 5 שנים + קופונים שוטפים. קיים בהחלט הסכון שהחברה תכנס לצרות - בשיא המשבר של 2009 אגרות החוב של החברה כבר טיילו באזור ה- 15אג לאגרת.

[gimani]

הי Yoadw

האמת שאין בהודעה שום דבר מפתיע או חדש. כבר לפני מס' חודשים, כשהמו"מ בין טאואר לבנקים נתקע, הגישו הבנקים בקשה לאישור המרת שטרי ההון למניות בנסיון להפעיל לחץ על החברה.
גם הבנקים מבינים שיהיה קשה מאוד להיפטר מהמניות בשוק הנוכחי ושמכירה מאסיבית של מניות תוריד את שער המניה, לכן פעולה זו לא תתבצע כל כך מהר.

כמוו שנכתב בעבר, האיום שהבמרת שטרי ההון למניות משפיע על המניה ולא על האגח. מבחינת אגח ו' דווקא עדיף שעד ה 27 לספטמבר, המניה תסחר בשערים נמוכים וכך יקבע שער המרה נמוך לאגח.

[pirate]

הי jsphs,

למיטב הבנתי אמרת דבר דומה לזה שאני אמרתי (כך שלא נראה לי שממש חלקת עלי).

עם זאת, אני כן רוצה להתעכב על מוטיב שחוזר אצלך. נראה כי אתה מחלק את האגחים ל"אגחים טובים" ו"אגחים רעים" (ואם לא הבנתי נכון - סלח לי). אישית, לא קיים בשוק אגח שלא הייתי קונה ב-1 אג!!! ולכן לטעמי חלוקה כנ"ל אינה נכונה (כל האגחים טובים במחיר 1אג). מכאן, אני מסיק כי לא ניתן לדבר על אגח שלא בהקשר למחירו. כלומר האמירה:

אני חושב שטאואר ו הוא אג"ח מעניין, אבל לא במחיר הנוכחי,

היא חסרת משמעות בעיני. לטעמי, אגח אינו נידון שאינו בהקשר למחירו. בזמנו שאלתי אותך מה עדיף אפריקה במחיר X או גינדי במחיר Y וקיבלתי תשובה גינדי במחיר Z. לדעתי (וכך חשבתי גם אז), זו אינה תשובה, שכן - בצורה של משל (לגישתי כמובן) שאלתי אותך מה עדיף תפוזים או קלמנטינות ואתה ענית לי כי תפוחים זה טוב.


בנוסף, רק כהערת אגב (וכידע כללי) לגבי FABs (ולא בהקשר לכל אגח שהוא). האמירה:

מפעל היצור אין בו כל כך הרבה ידע - הידע יושב בקרב יצרניות הציוד שמייצרות את הציוד לאותם מפעלים

אינה נכונה לדעתי. אכן, יש הרבה ידע בציוד, אך גם ב-FAB יש הרבה מאוד ידע וטכנולוגייה.
1. מישהו צריך לתכנן את התהליכים השונים (ה-Processes) אותם מציע ה-FAB ללקוחות. האנשים הללו נקראים מהנדסי תהליך (כימאים, פיסיקאים ואלקטרונאים כצוותים). תהליך ההגדרה האפיון והאימות של Process נמשך כ-4 שנים והוא מאוד!! עתיר ידע וניסיון (מתי מעט יודעים לעשות זאת והמשכורות שלהם בשמיים). למעשה, בכל FAB, ה-Processes הם הסוד השמור ביותר שלו.
2. במטרה ש-FAB יישרוד הוא חייב לקיים קבוצת design שתתן שני שירותים:
א. הגדרה תכנון, מימוש ואפיון של בלוקים בסיסיים לשימוש לקוחות, ב-process השונים אותם מציע ה-FAB.
ב. הצעת שירותי design ללקוחות נבחרים.


בברכה,

[jsphs7]

מגיב באיחור,

שלום פיראט, מתנצל על המענה המאוחר.

לגוף העניין, אכן כשמחיר האיגרת יורד ל-1 אג - אני חושב לבדוק למה המחיר הוא כפי שהוא. אם זה חלק מאג"ח בעייתי יחד עם סנטימנט שלילי בשוק הוא יכול להיות מעניין - מצד שני, מי שמוכר ב-1אג, למה הוא מוכר?

לעניין process, כן, זה אחד מהדברים היותר מעניינים בטכנולוגיה הזו, רק כקוריוז, אני זוכר מאמר ישן מאוד שמדבר על מרחק source - drain שאין כאלו דברים היום - המאמר מצטט בין היתר כי כשיש floating gate על מנת לעמוד retention של 10 שנים אבוד האלקטרונים צריך להיות פחות מ- 5 אלקטרונים ביום.

מצד שני, אם תקרא את דברי תראה שמדובר במיעוט, אם ניקח מפעל נוסף נניח של TSMC הוא יהיה מאוד דומה למפעלים בני אותה טכנולוגיה אתה לא צריך לפתח process חדש - המפעל החדש מהווה קו יצור נוסף - לדוגמא: על מנת לא להגיע למצב בו שטפון בתאילנד יהרוס בו זמנית את דור המפעלים שמייצרים את קו המוצרים הקיים ואז תשים מפעל בתאילנד, אחד בפיליפינים, אחד בקוסטה ריקה, 2 בטאיוואן, ..... (אגב פריסה לכל חברה רב לאומית ע"פ מאפיינייה ובחירתה).

מה שניסיתי לומר שכמות הכח אדם המחקרי קטנה מאוד במפעלי היצור, קטנה בינונית של הנדסה וצבא ענק של טכנאים ואנשים לא מיומנים. טאוואר היא לא דוגמא מייצגת בשל קוטנה. הפתוח ללקוחות בד"כ לא נעשה במפעל אלא במרכז R&D.

כרגע, טאוואר אג"ח ו לא מפצה על הסכון - בתעשייה הזאת יש מחזוריות, יש סכון ויש השקעות גדולות, תשואה דו ספרתית קטנה לא מספיקה בעיני לאור מנוף החברה והסכון הגלום בה.