ההתאוששות האיטית יחסית בעולם וההאטה אצלנו ברבעונים האחרונים, מגדילה את אי הוודאות הכלכלית במשק הישראלי. לאור זאת, גם החודש החליט הנגיד להשאיר את הריבית ברמה של שניים וחצי אחוזים. סביר להניח שעזרו להחלטה הזו העובדה שהאינפלציה נמצאת כבר מספר חודשים בסביבת מרכז יעד האינפלציה הממשלתי - סביב שני אחוזים. למרות שציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון, אפשר להעריך שהנגיד יתקשה להעלות את הריבית כאשר ההאטה במשק נמשכת, הבעיות בגוש האירו מתגברות, והריביות במרבית המדינות המערביות נשארות ברמה אפסית.
גם לגבי האינפלציה הצפויה נמשכת התנודתיות בשוק האג"ח. לראיה, רק לפני חודש ראינו את ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה ברמה של 2.8 אחוזים, אחר כך הן עלו ל- 3.2 אחוזים, ושוב חזרו לאיזור ה- 3 אחוזים. פרט למחירי השכירות שעדיין לא מראים סימנים של ירידה, בניגוד אולי לציפיות של רבים, אפשר לייחס את התנודתיות הזו גם לתכנון לקוי של משק החשמל בארץ, שמקשה לתת תחזית מהימנה של השפעת מחירי החשמל על המדדים. הדיבורים על קאם-באק של המחאה החברתית רק מוסיפים שמן למדורת התנודתיות הזו. אם אתם רוצים לנצל את התנודתיות הזו, לדעתנו תהיה הצדקה לחזק את הרכיב הממשלתי השקלי במקרה של עלייה בציפיות האינפלציה מעל 3 אחוזים. מנגד, אם תתרחש ירידה חדה בציפיות האינפלציה מתחת ל- 2.4 אחוזים, אפשר לחזור ולהגדיל את הפוזיציה באג"ח הצמודות.
ומה לגבי החברות הישראליות עצמן? גם כאן אנו עדיין תחת עננת אי הוודאות של השינויים הרגולטוריים, מסקנות ועדת הריכוזיות ובוודאי גם במקרה של התחדשות המחאה החברתית בקיץ הקרוב. בעוד החברות האמריקניות למשל הגדילו את קופות המזומנים שלהן והציגו רווחיות מרשימה, חלק נכבד מהחברות הישראליות דווקא כורעות תחת נטל החובות ומראות התכווצות בשורת הרווח שלהן. זה מסתדר יפה אם העובדה שבשנה האחרונה המדדים האמריקנים הניבו תשואות חיוביות בעוד המדדים התל-אביביים צללו למטה בחדות. האם אנו עומדים לראות שינוי ברבעונים הקרובים? לא בטוח.
מי שהרגישו בפעם הראשונה את הלחץ שלהרגולטור, וביתר שאת, היו חברות התקשורת. כפי שזה נראה, פתיחת התחרות בענף עשויה להוביל להוזלות מחיר נוספות. קשה לחזות עד כמה תמשיך להיפגע רווחיותן של החברות במגזר בהמשך הדרך, ולכן בשלב זה היינו ממליצים להתרחק מהן. גם בנוגע למניות הקמעונאות הגדולות אנחנו לא אופטימיים יותר מידי, היות וחזרה של המחאה החברתית עשויה להגביר את הלחץ עליהן.
אצל הבנקים, אנחנו דווקא רואים סימנים מעודדים - עלייה ברווחים, והגמשה של דרישות הלימות ההון של המפקח על הבנקים. לאור זאת, מניות מגזר הבנקים נראות מעניינות להשקעה כשהן נסחרות כעשרים-שלושים אחוזים מתחת להון העצמי שלהן. מגזר בתי ההשקעות וחברות הביטוח עשוי להמשיך לסבול מהירידה במחזורי המסחר בבורסה ומהפחתת דמי הניהול על הרכיבים הפנסיונים, ולכן שם נדרשת זהירות רבה יותר. גם בסקטור הנדל"ן, ובעיקר אצל החברות שמרכז פעילותן בארץ, התמונה דומה. חלק נכבד מהחברות מתקשות לגייס אשראי, הלקוחות "יושבים על הגדר" תוך ציפייה לראות ירידות מחירים משמעותיות יותר, מה שמוביל לירידה במספר העסקות ולירידה ברווחיות. לכן, גם כאן צריך להיות סלקטיביים מאוד בבחירת ההשקעות, תוך התרכזות בחברות הבלתי ממונפות שמחזיקות גם בנכסים מניבים במקומות יציבים בעולם.