לא מעט דאגות מתווספות לסדר יומם הגם כך טרוד של המשקיעים. נתוני התעסוקה בארה"ב מעלים ניחוח חזק של דז'ה וו מ-2010 ו-2011, הבחירות ביוון וצרפת עלולות לטרוף מחדש את הקלפים באירופה והכלכלה הריאלית העולמית נראית לא משהו בכלל. בין כל אלו, אם מתעקשים למצוא נקודה של אור, צריך לציין את מחיר הנפט שירד לרמה של 98.5 דולר לחבית, מה שעשוי לתרום מעט לסנטימנט הצרכני בעולם.

נתוני התעסוקה
נתוני שוק העבודה לחודש אפריל אכזבו את המשקיעים כאשר למשק נוספו 115 אלף משרות בלבד לעומת צפי ל-160 אלף משרות. בעקבות
הנתונים ירד מדד ה-S&P ב-1.6% ביום שישי וסיים את שבוע המסחר הגרוע ביותר מתחילת השנה. תשואות האג"ח ל-10 שנים ירדו גם הן ועומדות כיום על 1.88% בלבד. למרות האכזבה אנחנו דווקא מעריכים כי בהסתכלות מפוכחת הנתונים אינם עד כדי כך גרועים וכי תוספת המשרות הממוצעת בחודשים הבאים תהיה קרובה יותר לכ-150 אלף.
• ראשית, באפריל עדיין הורגשו ההשפעות המקזזות של מזג האויר החמים יחסית בחודשי החורף. נזכיר שממוצע תוספת המשרות בדצמבר-פברואר עמד על 252 אלף משרות, קצב מהיר מאוד שמאפיין תקופות של צמיחה מהירה במשק האמריקאי (לדוגמא, בין השנים 2003 ל-2006 קצב תוספת
המשרות החודשי הממוצע עמד על 181 אלף בלבד). אם נתייחס לחודשיים האחרונים כתיקון לחודשי החורף אז ניתן לראות שהתוספת הממוצעת בחמשת החודשים האחרונים עומדת על 205 אלף משרות, עדיין קצב מהיר שמאפשר ירידה עקבית בשיעור האבטלה.
• ראיה נוספת לכך שהשפעת החורף החמים עוד לא נעלמה היא העובדה שהסקטורים שרשמו את הפגיעה החמורה ביותר בתעסוקה הם סקטור הבנייה וסקטור התיירות והנופש. שני סקטורים אלו רשמו עליות חדות בחודשי החורף בזכות מזג האוויר החמים (14 ו-37 אלף בהתאמה) וכעת נרשם בהם תיקון כלפי מטה כאשר בסקטור הבנייה נגרעו 2000 משרות ובסקטור התיירות והנופש נרשמה תוספת של 12 אלף משרות בלבד. מצד שני, סקטור הקמעונות רשם תוספת של משרות 29 אלף משרות, גבוה בהרבה מהממוצע בשנה האחרונה שעמד על 13 אלף בלבד.
• נוסף לכך, גם תוספת המשרות במרץ שעמדה ע"פ הנתונים המקוריים על 120 אלף בלבד ואכזבה את המשקיעים עודכנה כלפי מעלה ל-154, כלומר בחישוב פשוט אם המשקיעים ציפו לתוספת של 280 אלף משרות בחודשים מרץ-אפריל (120+160) הם קיבלו בפועל 269 אלף משרות (115+154), זה לא פער מספיק גדול כדי להתחיל להריץ תסריטים רעים על אבדן מומנטום הצמיחה.
• שיעור האבטלה ירד ל-8.1% אך ורק בזכות ירידה נוספת של 0.2% בשיעור ההשתתפות בכח העבודה שהגיעה ל-63.6% בלבד, הרמה הנמוכה ביותר מאז דצמבר 1981.
למרות הנאמר מעלה, השווקים כאמור התאכזבו מהדו"ח והאופטימיות היחסית של תחילת השנה הוחלפה בחששות שהסיפור של 2010 ו-2011 חוזר על עצמו. כיוון שאפילו בין ההאטה של 2010 לזו של 2011 לא ניתן בכלל להשוות (ב-2010 ההאטה נבעה בעיקר מסיומן של תכניות תימרוץ וב-2011 מזעזועים חיצוניים כמו אביב העמים הערבי ואסון הטבע ביפן), לא ניתן גם להשוות בין השנתיים האחרונות לחודשים האחרונים. בהיעדר זעזועים חיצוניים כנראה ששווי המשקל הנוכחי בשוק העבודה האמריקאי הוא איפשהו בין הגידול המהיר של חודשי החורף לנתונים
של החודשיים האחרונים.

שוק העבודה האמריקאי בהסתכלות רחבה יותר
בהסתכלות לטווח קצת יותר ארוך מהחודשים הקרובים נראה ששוק העבודה האמריקאי ימשיך להפגין התאוששות איטית וזאת בשל שמעבר לבעיות המחזוריות, שוק העבודה סובל גם מבעיות מבניות. סקטור הנדל"ן לא צפוי להתאושש בצורה משמעותית בשנים הבאות בשל עודף מלאי הבתים העצום במשק, סקטור הפיננסים סובל מהגברת הרגולציה ומהשלכות המשבר של 2008 והממשל עסוק בצמצום הוצאות השכר בשל הצורך (שרק יילך ויגבר בשנים הבאות) לטפל בגירעון המפלצתי של ארה"ב. שלושת סקטורים אלו אחראיים באופן מסורתי לכ-27% מהמשרות במשק האמריקאי ולכן יהיה קשה ליצור תוספת משרות גבוהה באופן קבוע בשנים הבאות. אם נוסיף לכך את העובדה ששיעור ההשתתפות בכח העבודה נמצא כאמור בשפל של למעלה מ-30 שנה הרי ששיעור האבטלה בארה"ב לא צפוי לחזור לרמות נורמליות בשנים הבאות. חיזוק לתזה זו נתן בסוף השבוע נגיד הפד של סן-פרנסיסקו, ג'ון וויליאמס, שטען כי שיעור האבטלה ה"טבעי" בארה"ב עלה לרמה של 6.5% לעומת רמה של 5% לפני המשבר.

סיפורי בחירות (לא בישראל)
הסיפור החשוב באירופה הוא תוצאות הבחירות היום בצרפת וביוון. ע"פ הסקרים, בחירתו של פרנסואה הולנד לנשיאות צרפת כמעט ומובטחת (למרות צמצום הפער בימים האחרונים). כפרס, יזכה הנשיא החדש של צרפת לפגישה חפוזה עם הקנצלרית בה היא תנסה להבהיר לו מי מכתיב את המדיניות של גוש האירו וללמד אותו שיעור ראשון ב "איך עושים מה שגרמניה רוצה וממשיכים לשמור על הכבוד העצמי".
הבחירות ביוון לעומת זאת הרבה יותר מעניינות וזאת בשל העובדה שאף מפלגה לא צפויה לזכות ברוב הקולות מה שאומר שמפלגות השלטון (הדמוקרטיה החדשה ו-PASOK) אשר צפויות לקבל 45%-35% מהקולות ינסו להקים קואליציה, מה שייקח זמן וימשוך את הדרמה היוונית
גם בשבועות הקרובים. הסיכון שמהוות הבחירות ביוון לשווקים נובע מהתחזקות אפשרית של המפלגות הקיצוניות הקוראות להפסקת תכניות הצנע, ויתור על קבלת הסיוע מהאיחוד האירופי ויציאה מגוש האירו. לפי הסקרים האחרונים, מפלגות אלו צפויות לקבל גם הן כ-40% מהקולות ולכן הקמת קואליציה בעזרתן תקשה על המשך הניסיון של האיחוד לפוצץ את הבועה היוונית לאט ובזהירות. במידה ולא תוקם קואליציה בשבועיים הקרובים, יוון תלך לבחירות נוספות כבר ביוני.

ה-ECB הותיר את הריבית ברמתה הנוכחית
בדיוק כמו צ'לסי וריאל מדריד, גם הוועדה המוניטארית של ה-ECB הגיעה לברצלונה ביום חמישי ונקטה באסטרטגיית הבונקר. לאחר אוסף נתונים המלמדים על ההרעה במצבן הכלכלי של מדינות הגוש (בעיקר מדדי מנהלי הרכש ונתוני האבטלה) וכניסתן של מספר מדינות כמו הולנד וספרד למיתון, התעוררו ציפיות בשוק להפחתת ריבית נוספת של ה-ECB. למרות הצפי, בהודעת הבנק נמסר כי האופציה של הפחתת ריבית לא רק שלא התקבלה אלא שלא הועלתה בכלל על שולחן הדיונים. עם זאת, דאג נגיד הבנק, מריו דרגי, לרמוז כי בעדכון התחזיות של הבנק בחודש הבא ייתכנו
עדכונים כלפי מטה הן בצמיחה והן באינפלציה, מה שיסלול את הדרך להפחתת ריבית בחודשים הקרובים.

סיכום עונת הדוחות
עם סיומה הקרוב של עונת הדוחות בארה"ב (421 מתוך 499 חברות ה-S&P 500, אשר מהוות 88% משווי המדד, כבר דיווחו), הגיע הזמן לשאול איך למרות העובדה ש-70.4% מהחברות היכו את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח ו-66.8% מהחברות היכו את התחזיות בשורת המכירות, מדד ה-S&P 500 עומד באותה רמה בה היה בתחילת עונת הדוחות? לשאלה זו שתי תשובות עיקריות:
1) שיעור החברות ש"היכו" את התחזיות אינו מרשים כל כך אלא דומה לממוצע בשנים האחרונות. למעשה, ה"הפתעה" מרשימה אפילו פחות אם לוקחים גם בחשבון את העובדה שלקראת סוף השנה החזאים הורידו את התחזיות בשיעורים חדים בשל הבעיות באירופה.
2) גם אם תוצאות הרבעון הראשון יכולות להיחשב כטובות, תחזיות האנליסטים להמשך השנה הורדו לאור ההרעה האחרונה בארה"ב ובאירופה.
לסיכום, עונת הדוחות הייתה כצפוי, טובה מהצפוי, אבל לא מספיק כדי לתת למדדי המניות מספיק רוח גבית שתגבר על רוח הפנים הנושבת מכיוונה של אירופה ונתוני המאקרו בארה"ב.

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו – פסגות בית השקעות