נתונים כללים
אוכלוסייה מצרפית: 5.88 מיליארד (84% מאוכלוסיית העולם)
תמ"ג מצרפי: 30 מיליארד דולר (49% מהתוצר העולמי)
תמ"ג לנפש ממוצע: 6,500 דולר
צמיחה שנתית – תמ"ג: 6.4%
שיעור אינפלציה ממוצע: 7.5%
שיעור חוב לתוצר ממוצע: 36%
נקודות מפתח (למרבית המדינות)
- צמיחה גבוה והתקררות האינפלציה
- המשך עליה בכוחן הפוליטי ובהכרה העולמית
- התמודדות טובה עם אירועי 2011
- יחס חוב לתוצר נמוך
- עודף במאזן המסחרי
רקע
מאז על השווקים המתעוררים (Emerging Markets) לפני כשנה, התמורות החיוביות במשקים אלו ברובן המשיכו, כאשר הם ממשיכים לצמוח בקצבים יפים ולהוות את עמוד התווך של הצמיחה העולמית. כוחן הפוליטי של מדינות אלו המשיך להתחזק, הן נפתחות יותר להשקעות זרות וממשיכות את תהליך הפרטת הנכסים והעברתם מידי הממשלה לסקטור העסקי. שינוי בולט במיוחד באחד ממאפייני השווקים המתעוררים חל באינפלציה הגבוהה שלרוב מאפיינת אותם, כאשר זו החלה להתקרר במהלך החודשים האחרונים, ואף לאפשר לחלק ממדינות אלו כמו רוסיה, ברזיל, הפיליפינים או תאילנד, להוריד את הריבית על מנת לעזור לכלכלה לצלוח את ההאטה הגלובלית. חשוב להבין, שבשל העלויות הגבוהות בשרשרת הייצור של המוצר הסופי כגון שכר עבודה, פרסום ושיווק במדינות מפותחות כמו ארה"ב או גרמניה, מחירי הסחורות עצמן במדינות אלה מהווים רק 8%-10% מהוצאות הצרכן, בעוד שבמדינות מתפתחות, למחירי הסחורות השפעה גבוהה יותר על הצרכן ועל עליית המחירים מכיוון שהמוצרים נרכשים במצב גולמי יותר ופחות מעובד. לכן, התקררות זו באינפלציה בהחלט מהווה התפתחות חיובית עבור השווקים המתפתחים.
השווקים המתעוררים ומשבר 2011
חלק נכבד מהתאוששות שהגיעה לאחר המשבר בשנת 2008 משויכת לשווקים המתעוררים, לאחר שאלו צמחו בשנת 2010 בשיעור של 7.3%, בעוד השווקים המפותחים צמחו בממוצע בכ- 3% בלבד. בשנת 2009 שבמהלכה חלו שיעורי צמיחה שליליים במרבית מדינות העולם, ממוצע הצמיחה של השווקים המתעוררים היה חיובי ועמד על למעלה מ- 2%, בעוד הכלכלה של מדינות גוש האירו התכווצה ב- 4.2% וכלכלת העולם רשמה ירידה בתוצר של כ- 0.6%.
גם שנת 2011 היוותה אתגר משמעותי לכלכלות העולם, וגם בה השווקים המתעוררים בלטו לטובה, עם צמיחת תמ"ג ממוצעת של כ- 6.4% ועלייה בתוצר לנפש בשיעור של 7.3%.
EmGdpMar12.jpg
מקור: IMF, OECD, Tachlit Research.
מבחינת חלקם היחסי של השווקים המתעוררים מהכלכלה העולמית, אז גם הוא ממשיך לעלות ועומד כעת על 49%, לעומת 37% בתחילת שנות ה- 2000. חלקם הכלכלי של שווקים אלו עולה בהתמדה במשך השנים וצפוי להמשיך כך גם בעשורים הקרובים, כל עוד תהליכי העיור וגידול מעמד הביניים ימשכו.
המשך עלייה בסחר העולמי
מחקרים אקדמיים הראו כי היקף הסחר של מדינות מתואם חיובית בטווח הארוך עם היקף התוצר שלהן. בעשור האחרון, היקףהיצוא הממוצע בשווקים המתעוררים גדל בקצב שנתי הגבוה מ- 9%, והיקף היבוא גדל בקצב ממוצע של 8.5%. לשם השוואה, במדינות המפותחות מדובר על קצבים של 4.5% ו- 4.8% בהתאמה.
נתוני סחר אלו מובילים לעודף מסחרי המאפיין את השווקים המתעוררים וגורם בטווח הארוך לייסוף במטבעות המקומיים של מדינות אלו. מתחילת המאה הנוכחית, מאזן הסחר המצרפי של
השווקים המתעוררים סיים בעודף בכל אחת מ-11 השנים שחלפו, המדינות המפותחות החברות בארגון ה- OECD סיימו עם גירעון מסחרי ובמדינות האיחוד האירופאי הנתונים מעורבים. ההערכות לגבי השנים הקרובות מדברות על המשך גידול גבוה יותרביצוא מאשר הגידול ביבוא מצד מדינות השווקים המתפתחים.
האם מדינות השווקים המתעוררים בדרך לאיחוד האירופאי ?
אמנת מאסטריכט שהובילה ליצירתו של מטבע האירו קבעה כללים לגבי המדינות החברות באיחוד המוניטארי האירופאי. בין כללים אלו נקבע חוב לתוצר מקסימאלי שלא יעלה על 60% וגירעון שנתי של עד 3%, זאת על מנת לייצר אחידות מסוימת, ככל שניתן בין המדינות, בכדי שהמדיניות המוניטארית שתיקבע תתאים לכולן. אך בעוד החובות באירופה הלכו ותפחו, והעלו שאלות בקשר ליכולת העתידית של מדינות אלו לעמוד בהתחייבויותיהן, מדינות השווקים המתעוררים שומרות על חובות נמוכים וצמיחה גבוהה. כל זאת, למרות היעדר הרגולציה והתשתיות המשפטיות הרדודות יותר במדינות אלה.
חברות רבות באיחוד לא עומדות בתנאיו, מה לגבי המשקים המתפתחים?
MastrictT.jpg
מקור: IMF, OECD, Tachlit Research.
ניתן לראות כי מדינות אירופאיות רבות החברות באיחוד האירופאי לא עומדות בתנאים שהן הציבו לעצמןבאמנת מאסטריכט, ובראשן מדינות ה- PIIGS. כל זאת, בזמן שמדינות רבות בשווקים המתעוררים כגון מקסיקו, ארגנטינה ואינדונזיה דווקא יכולות להיכנס לאיחוד האירופאי, לפחות בקריטריונים הנ"ל.
הסיכונים הקיימים בשווקים המתעוררים
במשוואת הסיכון-סיכוי, מובן כי כלכלות השווקים המתעוררים חשופות לסיכונים רבים יותר ביחס למדינות המפותחות, ואי הודאות במשקים אלה גבוהה יותר. סיכונים אלו נעים משינויים דמוגרפיים דרך אינפלציה ועד חוסר יציבות פוליטית. האתגר של מדינות אלו הוא לוודא שהמאפיינים שמעניקים להם את הפוטנציאל הגבוה לא יהפוך לסיכון שעלול לפגוע בהם. כך למשך, גידול במעמד הביניים עשוי להוביל לאינפלציה גבוהה במחירי המזון והאנרגיה, שתפגע במעמד הביניים שיצר אותה. החובות הנמוכים של מדינות אלו נזקפים לזכותן, בייחוד על רקע החובות הגבוהים של ארה"ב ואירופה. אולם, יתכן שהסיבה לחובות נמוכים אלו היא בחלקה בשל העובדה כי יותר קשה להם ללוות כספים בשוקהבינלאומי, ולכן עלויות המימון שלהם יהיו גבוהות
יותר וישפיעו גם על יכולת מיחזור החוב שלהן. וכמובן, שלמרות ששווקים אלו הצליחו להציג צמיחה יפה גם בעיתות משבר, הרי ששאלת ההיפרדות (Decoupling) מול ההידבקות (Recoupling) עדיין נשארה פתוחה, ויתכן כי לא תמצא תשובהחד משמעית לעולם. מבחינת סיכון ההידבקות, הרי שכלכלות השווקים המתעוררים והבנקים המסחריים במדינות אלו תלויים במימון של גופים פיננסים מהמדינות המפותחות. הלוואות של בנקים אירופאים למדינות מתעוררות, לדוגמא, ירדו ב- 20% במהלך המשבר ב- 2008, ויצרו סוג של מחנק אשראי שעלול היה לפגוע במשקים אלו.
מדד השווקים המתעוררים של MSCI
מדד ה- MSCI merging Markets הוא מדד מניות מוביל המשמש כבנצ'מרק עבור השווקים המתעוררים. המדד כולל 21 שווקים מתעוררים (נכון ליום כתיבת הסקירה) ומתפרסם על ידי
חברת המדדים הבינלאומית 'מורגן סטנלי' (Morgan Stanley).
המדד מפוזר מאוד, הן מבחינה סקטוריאלית והן מבחינה גיאוגרפית, כאשר הסקטורים הבולטים במדד הן הפיננסים, האנרגיה והטכנולוגיה, והמדינות הבולטות בו הן סין, ברזיל, קוריאה
וטיוואן.
המדד הוא מדד מתואם תשואה נטו. כלומר, מחיר המדד לוקח בחשבון את כל הדיבידנדים המחולקים נטו (לאחר ניכוי מס), והמטבע לפיו מחושב המדד הוא הדולר ארה"ב.
EMcountries.jpg
סיכום ומבט קדימה
השנים האחרונות חשפו בעיות מבניות בשווקים המפותחים, לצד נתונים פאונדמנטליים חזקים מכיוונם של השווקים המתעוררים, המציגים חוב נמוך וצמיחה גבוהה, לצד נסיונות אמיתיים להסדיר ולפתח את שווקיהם. מובן, כי גם השווקים המתעוררים חשופים לבעיות של המדינות המפותחות ולתהליך 'ההידבקות', אך הביקושים הפנימיים כתוצאה מגידול במעמד הביניים והמשך תהליך העיור צפויים להמשיך ולתת את הטון, ולמשוך את כלכלות אלה כלפי מעלה. גם בטווח הקצר המשקים המתעוררים ממשיכים לתרום לצמיחה העולמית, עם צמיחה חזויה ממוצעת של כ- 6% ב- 2012. אולם, הנזילות הגבוהה והריביות הנמוכות במדינות המערביות תומכים בעלייה במחירי סחורות ועשויים להוות איום אינפלציוני על מדינות אלו. בראיה רחבה יותר, משקיעים רבים עדיין רואים דווקא במדינות המפותחות כיציבות יותר, בעוד השווקים המתעוררים סובלים מהערכה כי הם תנודתיים יותר וחסרי יציבות. בשנים הקרובות, השקעה בשווקים המתעוררים תלך ותעשה לגיטימית יותר, כאשר הרגולציה והשקיפות במדינות אלו ילכו ויגברו.
* מקור הנתונים- הנתונים לסקירה
זו נלקחו מהמקורות הבאים: IMF, OECD,
Trading Economics, World Bank, U.S Central Bureau, CEIC Data, BEA, Bloomberg.
הגב עם ציטוט