פישר מוציא פטיש, אך מפלצת האינפלציה אורבת לו בפינה

ימי המסחר האחרונים לא היו קלים עבור נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. כמעט מדי יום הוא ראה את הדולר מאבד מערכו מול השקל. כמעט מדי יום הוא קרא פרשנויות על כישלון המדיניות שלו בשוק מטבע החוץ. כמעט מדי יום הוא שמע את קריאות היצואנים לבלימת הנסיקה של השקל. כמעט מדי יום הוא נאלץ להתמודד עם תחזיות קודרות של ירידה נוספת בערך הדולר מול השקל, בנוסף לאלפי ספקולנטים, ובעיקר יצואנים, שדהרו למכור דולרים באמצעות חוזים עתידיים - ובעצמם החריפו את עוצמת הירידה בערכו.


אולם היום אחר הצהריים, לאחר שהדולר ירד שוב בשיעור חד של יותר מ 1% ופרץ מחסום פסיכולוגי תחתון של 3.75 שקלים, החליט פישר להגיב. דקות לאחר קביעת השער היציג הוא החל לקנות דולרים מעל ומעבר למנה הקבועה, ובמקביל שיחרר הודעה לקונית בת שלוש שורות בלבד, אך בעלת משמעות: "מעתה יפעל בנק ישראל בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים, או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות".

בנק ישראל ממשיך את הרכישות היומיות של 100 מיליון דולר בשוק המט"ח. פישר אמר, ומייד עשה: ל-TheMarker נודע כי ההיקפים של רכישות הדולרים שביצע בנק ישראל הסתכמו במאות מיליוני דולרים. התוצאה: הדולר זינק בתוך דקות בודדות ביותר מ 2% ביחס לשער היציג, תוך אנדרלמוסיה בשוק, כשסוחרים בחדרי עסקות מדווחים על בלבלול וחוסר נכונות של הפעילים לסחור ולקבל החלטות. פישר הבהיר אתמול: מעתה לא יהסס בנק ישראל להתערב במסחר גם בסכומים גדולים יותר, כדי למתן את ירידת שער הדולר. גם הטקטיקה השתנתנה: לא עוד סכום ידוע וקבוע מדי יום, אלא פעולות קומנדו בהיקף ובזמן שהבנק יראה לנכון.

במצב זה, מדוע לא בוטל המנגנון הקודם, שהופך למעשה למיותר? בבנק ישראל פשוט חששו כי ביטול הרכישות היומיות יגרום לשוק להסיק כי הבנק מפסיק לחלוטין לקנות דולרים - בעוד שהמסר שלו הפוך.

אבל מתי בדיוק יבצע בנק ישראל את הרכישות, ובאיזו עוצמה? משיחות פנימיות עם גורמים בבנק עולה כי מטרתו היא לקזז, או לפחות להקטין, את עודפי ההיצע למט"ח בישראל, אך לא לפעול נגד המגמה העולמית של הדולר והירידה בערכו מול המטבעות המרכזיים. "בנק ישראל יודע שאינו יכול להילחם נגד המגמה העולמית, הוא אינו רוצה להיות גורם קבוע בשוק ואינו רוצה להחליף את הסקטור הפרטי בקביעת שער החליפין", אמר בכיר בבנק.

האסטרטגיה של פישר בשבועות הקרובים מתבהרת: אם שער הדולר ירד בשל היחלשותו בעולם, בנק ישראל לרוב יימנע מתגובה. לעומת זאת, אם עוצמת הירידה תחריף כתוצאה מהיצעים ומכירות של פעילים וספקולנטים בזירת השקל-דולר - הוא יפעל בנידון. ברוב המקרים יפעל הבנק "נגד המגמה", אבל הוא לא התחייב לכך. בהחלט ייתכן שלעתים יחליט להצטרף למגמת עלייה של הדולר ולחזק אותה. זה יהיה קרב מרתק.

כעת נותרו שתי שאלות מרכזיות: האם לבנק ישראל יש סיכוי להתמודד מול רצון השווקים, ומה תהיה השפעתה של הגברה ברכישות הדולרים על שיעור האינפלציה. לבנקים מרכזיים יש רקורד לא מזהיר מול השווקים, אבל מדי פעם ולתקופות קצרות הם גם רושמים ניצחונות.

הבנק המרכזי של שווייץ, למשל, מנהל כבר כמה חודשים משחק של חתול ועכבר עם השווקים, בניסיון להחליש את הפרנק. לטווח ארוך, ההשפעה של בנק מרכזי על שער המטבע, נחוש ככל שיהיה, מוגבלת. ולעתים דווקא הצהרה של בנק מרכזי על התערבות בשוק היא זו שמזמינה מתקפה ספקולטיווית בינלאומית, שרק מחריפה את התחזקות המטבע המקומי.

האינפלציה היא בעיה חמורה אף יותר. כל רכישה של דולרים הופכת מייד להזרמה של שקלים, ובנק ישראל הבהיר אתמול כי בנקודת הזמן הנוכחית שער החליפין חשוב לו יותר משמירה מפני התפרצות אינפלציונית - הקבועה בחוק כיעד המרכזי של הבנק.

בחודשיים האחרונים כבר קפצה האינפלציה בישראל מדרגה, והריבית הריאלית בישראל היא אולי השלילית ביותר מבין המדינות המפותחות בעולם. התוצאה היא גידול בציפיות האינפלציוניות, ביקוש לנכסים ובועות בנדל"ן ובניירות הערך. מדיניות מוניטרית היא עניין עדין, ופישר צריך לוודא שהתועלת מהגבלת התחזקות השקל לא תתגמד מול הנזק שעלול להיווצר מאינפלציה דוהרת וריבית כה שלילית.


http://www.themarker.com/tmc/article.jh ... 0803_54545