תשמע, מה שפטרוכימיים פיספסו אחרי הנפקת הזכויות זה שעכשיו החברה גמורה טוטאלית.
אם קודם היו להם איזה 200 מליון שקלים בצד בשביל לשלם ריבית, קרן משכורות וכו'. עכשיו הם ממונפים עד השקל האחרון. וזה אומר שהחברה בלחץ תזרימי גדול הרבה יותר.
עכשיו זה חלב שנשפך אבל לדעתי הדרך הנכונה להתנהג בהנפקה הייתה להוריד מינוף -כלומר לעשות מאמץ למכור את הזכויות של מניותבזן - ולהמיר חלק למניות על מנת למכור מניות בבורסה.
(בכל זאת לא בטוח שאפשר להיפטר מכלכך הרבה זכיויות ביום מסחר אחד).
עכשיו המצב הוא שאין כסף בקופה, ולכן החברה יותר חלשה מלפני ההנפקה, (שובבזן אינה עסק מניב ודיבידנד משם לא יגיע בקרוב). יהיו לחברה הוצאות, משכורות (אולי ריבית) ובגדול החברה החליטה לצפות ל (רעשנים) אפ סייד עתידי. להבנתי זו מילה גסה, שכן יכולנו לפרק את בזן היום לקבל כמה גרושים, לקנות איתם מניות בזן ולצפות בעצמנו לאפ סייד עתידי.
(נכון שאםבזן תהיה טובה יותר בעתיד זה טוב לאג"ח אבל זו לא סיבה לחכות).
בכל מקרה, המקור היחיד לתשלום הוצאות הוא המניות הלא משועבדות שלבזן. אלו ישועבדו לדעתי בקרוב בתנאים לא טובים לפטרוכימיים שכוללים ריבית גבוהה ובטחונות מלאים.
בזמנו חלקתי את שיקולי ההשקעה שלי לגבי אג"ח ג - לו יש בטחונות חלקיים על מניותבזן. אני עדיין בפוזיציה הזאת בהפסד משמעותי. אני לא מאוד מוטרד מההשקעה הזאת שכן מחיר האג"ח עדיין זהה למחיר השיעבוד +- אחוזים בודדים.
כלומר האג"ח מתנהג כמו מניותבזן + קיבלתי קצת ריבית שמיתנה את ההפסד. עיקר ההפסד הגיע מירידה בערך של מניית בזן לה יש בעיות משלה. ואני החלטתי להיות חשוף לבזן. לכן לדעתי אג"ח ג היה השקעה מעט רעה פחות ממניית בזן.
בכל מקרה, אני חושב שהנפקת הזכויות עשתה טוב לבזן, ואני אחכה לדוחות הקורובים על מנת לנסות להעריך האם זה 'מעט מידי ומאוחר מידי', או שבזן עלתה על מסלול של צמצום חובות. כל עוד אני מחליט להמשיך להיות חשוף לבזן אני אעשה את זה דרך אג"ח ג שלפטרוכימיים במידה ואני אעריך שריבית תתקבל, או ישירות במידה ולא.
בכל מקרה, מה שעובד לי לאורך השנים זה לקבל את ההחלטות שלי לאט, ולהיות ברמת ביטחון גבוהה לגביהן. שכן בהשקעות מהסוג שלבזן או פטרוכימיים, התנודות גדולות ובלי איזהשהי הערכת ערך הולכים לאיבוד.