לכל היותר 48 אחוז מהפארי. בהנחה של פירוק ללא הוצאות פירוק - ובלי שינוי במניית בזן. סה"כ נכסים לא משועבדים חלקי חוב לא מכוסה.
בפועל יהיו הוצאות הנהלה - והוצאות מפרקים ועורכי דין ככה שהמחיר שהאג"ח נסחר בו לא ניראה לי מאוד אטרקטיבי.
בהנחה של הוצאות פירוק של 100 מליון שקלים אנחנו כבר ב 37 אגורות.
לא שהייתי זורק את הנייר בהיסטריה זה פשוט שהמחיר שלו יקר ביחס לאלטרנטיבות האחרות שלך בפטרוכימיים.
לפי חישוב שלי יש לו מזומן 280 ש"ח + מניות חופשיות של 103 מיליון=165 ש"ח. החוב הוא 1950 כולל בנקים ולכן זה שווה 445/1950=23 אג' . לא ברור לי איך קיבלת 48
אם למדנו משהו מההסדרים האחרונים זה שהפתרון ברור וידוע כבר בהתחלה, אך אינטרסים של "תעשיית ההסדרים" מוליכה את התהליך למקומות בהם יש פרנסה ולאו דווקא למקומות האופטימליים לנושים.
שוב יש ספינים -
צריך לקבל אישור על אחזקה בבז"ן
החברה לישראל תיקנה מניות בז"ן בזול
הכל שטויות.
החברה לא יכולה לשלם חובותיה, בעלי השליטה לא מוכנים להזרים כסף - אלו העובדות.
צריך ללכת לבית משפט ולהשתלט על החברה - לבקש מיידית הקפאת הליכים, לגבש הסדר בין הנושים ואז למנות דרקטוריון חדש, למנות מנכ"ל מטעם הנושים .
כל הקרקס של דחיית תשלומים ופתרונות שונים ומשונים אינם במקום. המציאות פשוטה, הפתרון פשוט
כי אתה לא מחשב נכון.
א. לבנקים יש שיעבודים שמכסים את החוב שלהם לדעתי. (לא 100% בדקתי אבל היה כתוב בכתבה)
ב. אגרות חוב עם שיעבודים מוכרים את השיעבוד - מקזזים מהפארי של החוב.
רק החלק מהחוב שאינו מכוסה בשעבוד משתתף בחלוקת הנכסים הלא משועבדים.
מה שאתה עשית זה התעלמת מכל הבטחונות שבזן נתנה בשווי של מעל 300 מליון מניות, אבל לא מהחובות.
כאן תכניס שער בזן, מניות לא משועבדות ומזומנים ותקבל Recovery לכל אגח של בזן. תכפיל בפארי תקבל את הערך הכלכלי שלו באגורות.
https://docs.google.com/spreadsheet/...RVC0yLWc#gid=0
שים לב שייתכן ויהיו הוצאות וכו' אז אני אישית הערכתי גם עם 100 מליון שקלים פחות בקופה - (אני מקווה שזו הערכה סבירה - עם הנסיון שלי היום קשה לי מאוד לכמת כמה עולה לפרק חברה.)
לדעתי המצאת לפטרוכימיים סדרה חדשה(א) אין לפטרוכימיים סדרה א, יש לפטרוגרופ (חברה אחרת עם שם דומה) .
(או שאני פספסתי סדרה - אבל לא מצאתי סדרה א כשהכנתי את הטבלה.)
יש להם סדרה א'פורסם במקור על ידי Gilga
היא לא סדירה ולכן גם לא סחירה, היא ברצף מוסדיים
זו בדיוק דעתי.שאלת תם (אני באמת לא יודע) - האם חייבים שיהיה בעל שליטה הוני בבז"ן בשל היותו נכס אסטרטגי? מה יקרה אם במקום זה, המניות יחולקו לבעלי האג"ח ללא בעל שליטה הוני?
בעלי המניות של אז (קרי בעלי האגח של היום) יוכלו במצב כזה לכנס אספה ולמנות דירקטורים ומנכל (שיצטרכו לקבל את אישור מוסדות הביטחון של המדינה, בהיות הנכס אסטרטגי) והחברה תתנהל כחברה ציבורית אמיתית, וללא בעל שליטה. מה רע באפשרות כזו?
אני זוכר מההסטוריה את הדיונים על הפרטת גרעיני השליטה של הבנקים. אחד הרעיונות היה - מי בכלל צריך גרעין שליטה? אפשר לחלק לציבור את המניות ובזה נגמר הסיפור.
כאשר מניות בז"ן יחולקו לנושים - יעלם חלק מגרעין השליטה בבז"ן ובעל המניות הגדול תשאר החברה לישראל - ולכן לא צריך אישור מאף אחד.
אבל בתור תירוץ לנסות לייצר פתרונות שייספקו תעסוקה לתעשיית ההסדרים - זה תרוץ מצויין - כל מי שישתמש בו - תדעו מה האינטרס האמיתי שלו....
הבנתי אותךכל הכבוד ששמת לב!
נכון.
לא רציתי להעלות את זה, אבל אם כבר אז כבר -
זו היתה אחת מהשטויות שלו - ובגלל זה הוא איבד את קצת הקרדיט שהיה לו.
למה לתת מתנות לציבור ועוד בחלוקה שווה לכולם? לעשיר ולעני אותו דבר? ועוד לא לגבות פרמיית שליטה על גרעין השליטה? - זה היה אידיוטי לחלוטין
וכשחשבו רק על מנגנון החלוקה - צריך לפתוח לכולם חשבון ני"ע - וכל אחד יקבל מעט מניות וישלם עמלות מכאן עד הודעה חדשה - ומה עושים רוב האנשים שאין להם מושג מה זה מניות? אז בכלל כולם הבינו שזו שטות ממדרגה ראשונה
הבעיה שהוא יכול היה לחשוב על כל הבעיות הללו לבד, או להציג פתרון ישים - הוא פשוט קידם רעיון בלי לחשוב עליו כמו שצריך - וזה היה טיפשי.
---
הרשאות
הגב עם ציטוט