הרבעון הראשון אומנם היה הטוב ביותר למדדי המניות בארה"ב מאז 1998, אך לאג"ח הממשלתיות ממש לא. הן סגרו את הרבעון הגרוע ביותר מאז הרביע האחרון של 2010, זאת לאור סימני התאוששות הכלכלה האמריקאית, סימנים המעלים ציפיות אינפלציוניות, לוחצים להקדמת העלאת הריבית ומעבירים משקיעים לנכסי סיכון.


מה היה הסיכוי של מישהו לפגוע ברבעון החולף דווקא במניות ולא באג"ח הממשלתיות?"שיחקתי גולף, אני לא טוב בגולף, אני אף-פעם לא פוגע בראשון... אבל כן פגעתי באיזה בחור. זה אפילו הרבה יותר מספק. אתה אומנם אמור לצעוק 'חזית', אבל הייתי עסוק מדי בלמלמל לעצמי ש"אין סיכוי שזה יפגע בו". פגעתי בו במהלך אחד. לא מגיע לי ניקוד בשביל זה?"
- מיטץ' הדברגעוד סימנים להתאוששות הגיעו בסוף השבוע מנתון הוצאות הצרכנים, שעלה בחודש פברואר ב-0.8%, לעומת צפי לעליה מתונה יותר של 0.6%. סקר אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן הפתיע לחיוב מ-74.3 נק' ל-76.2 נק' ואותת שהמגמה החיובית צפויה להימשך. זה בהחלט משהו שהחברות מצפות לו כעת, כששיעור הרווחיות שלהן נשחק (ראו הרחבה). אלא שכעת, לאחר ההסדר ביוון וירידת תשואות האג"ח הממשלתיות במדינות ה-PIIGS החשש לצמיחה הפך להיות החשש המרכזי של המשקיעים (ראו הרחבה), אפילו יותר מהחשש לנחיתה קשה בסין, שם התעוררו ספקות בנוגע להמשך המגמה של שחרור אשראי.הדבקה באירופה כבר לא כזאת מפחידה:
ברבעון הרביעי של 2011 הראה סקר של בנק ההשקעות ברקליס בקרב המשקיעים המוסדיים הגדולים לגבי החששות העיקריים שהחשש העיקרי באותה תקופה היה מהדבקה של המשבר באירופה מדינות נוספות. סקר דומה שערכו לאחרונה מראה שינויים משמעותיים בחששות. כעת החשש העיקרי של המשקיעים הוא מציפיות להאטת הצמיחה, הן בארה"ב והן באירופה. חשש זה מדורג גבוה יותר מהחשש ל"נחיתה קשה" בשווקים המתעוררים, מהחששות לאינפלציה, מהחשש לגבי תקרת החוב האמריקאית ומהחשש להידוק מוניטארי מוקדם מידי של הבנק המרכזי. מעניין שברקליס לא הכניסו לסקר חששות ממצב גיאו-פוליטי, מה עם איראן בקיץ? או שאולי זה מבחינת שאר העולם רק מכה קטנה בכנף של הצמיחה בגלל מחיר נפט גבוה מידי...




מי שלא מסכים כ"כ עם תוצאות הסקר הוא הכלכלן הראשי של ארגון ה-OECD, פייר קרלו פדואן, שהעריך אתמול כי הדבקה באירופה היא עדיין הסכנה הגדולה ביותר.מרשים איך החלוץ ג'ון טרי עולה להתקפה במטרה להבקיע. זה הפוך לגמרי מהבלם שלנו, קלאוס לונדקבאם, שאף פעם לא מתקרב להזדמנות כזאת..." "לדעתי בכל כדור קרן שבו לונדקבאם רץ אל רחבת היריב כדי לנגוח צריכים השופטים להוציא לו צהוב על בזבוז זמן." - גורדון סטראכןאירופה מגביה את חומת האש – המשקיעים כבר כ"כ מפחדים
ביום שישי הגיעו שרי האוצר של גוש היורו להסכמה על הגדלת "חומת האש" מ-500 מיליארד יורו כיום - ל-940 מיליארד יורו ב-15 החודשים הקרובים. זוהי למעשה יותר חומת אש על חומת אש. הכסף לא יעמוד באופן מיידי, אלא ניסיון לקרר את התשואות של מדינות ה-PIIGS שעצם ירידתן יקלו על המשבר. כלומר, הכסף יועבר רק אם יהיה צורך לחלץ מדינה נוספת ולקרן החילוץ הנוכחית לא יהיה מספיק כסף. כמו כן, הביטוח הזה מוגבל ל-15 החודשים הבאים. כלומר, אם מדינה רוצה להתדרדר כדאי לה לעשות את זה מהר. גרמניה אגב נוטה להתנגד להסכם החדש. המשך יבוא:"אני שונא את ה"המשך יבוא" בתוכניות טלוויזיה. הרי הסיבה היחידה לצפות בתוכנית היא שיש לזה סוף. אם הייתי רוצה סיפור ארוך הייתי מסתפק בחיים שלי..." – לארי דיוויד (מתוך סיינפלד)
הדבקה באירופה כאמור כבר פחות מפחידה את המשקיעים כשהיום גורם הפחד מספר אחד הוא ציפיות לירידה בצמיחה. הנתון הבא עשוי להסביר למה:רווחיות החברות יורדת בכל העולם
שיעור הרווחיות של חברות בכל העולם החל לרדת ברבעון הראשון (היחס בין הרווח להכנסות). בארה"ב, שיעור הרווחיות של מניות ה-S&P500 ירד ב-0.2% ל-13.8%, בת"א 25 מ-15.4% ל-14.7%, ביפן מ-20.1% ל-20.0% ובאירופה (EuroStoxx50) בשיעור החד ביותר, 9.5% ל-7.9%.


התכווצות שיעורי הרווח עשויים להקשות בטווח הקצר על שוקי המניות. החברות כיום נחשבות רזות, כשהן לאחר שני משברים ממושכים. ולכן לא נראה שהן יצליחו להגדיל את שיעורי הרווחיות בצורה משמעותית ע"י הסרת שומנים, אלא רק באמצעות הגדלת המכירות.
אותה ירידה ברווחיות כנראה תביא בשלב הראשון ליציאתן של חברות חלשות מהשוק, בעיקר ממונפות. לכשהן יצאו התחרותיות תרד וחברות יוכלו לעלות מחירים ולמשוך שוב את שיעורי הרווחיות מעלה. אפשרות אחרת לסיום המחזור הכלכלי השלילי מבחינת החברות הוא צמיחה מהירה שתעלה את השורה העליונה. הלמ"ס שינתה את שיעור האבטלה במסגרת 1 באפריל
אם היום לא היה האחד באפריל עוד היינו עלולים להאמין שלמ"ס עד שנת 2012 חישבה את שיעורה אבטלה בישראל שלא בסטנדרטיים הבינלאומיים ושבאמת שיעור האבטלה פה גבוה ב-20% מהנתונים הקודמים (6.5% לעומת 5.4%). זה באמת היה אחד הטובים! אני מאמין שהמתיחה תיכנס לרשימת הטובות בכל הזמנים. גדול! אבל למה בעצם פרסמו את המתיחה כבר ביום חמישי? אולי רצו לבלבל אותנו? ענק! גאון מי שחשב על זה! יופי שיש אנשים עם חוש הומור בלמ"ס.
מה אם זאת לא מתיחה: אז מה, המדיניות המוניטארית של בנק ישראל התבססה על נתון לא נכון? זה ממש מביך לבנק ישראל. מה, והתמריצים הממשלתיים, הכל התבסס על נתון אבטלה שגוי? ממש מביך לכל הועדות למיניהן. מאיפה הגיע התוספת הזאת? קודם כל נזכיר ששיעור האבטלה הוא "אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה". שהגדרת כוח העבודה הוא באופן כללי בני 15 ומעלה שהיו "מועסקים" או "בלתי מועסקים" בניכוי מי שקיבל פנסיה. הבלתי מועסקים הם מי שלא עבד אפילו שנייה אחת ובכל זאת חיפש עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות שקדמו לכך (בעיקר דרך לשכת תעסוקה).
בנתון הקודם שפורסם כוח העבודה בישראל חושב כאזרחי בלבד, ועמד על 3.204 מיליון נפש. היום הוא כולל אנשי צבא ועומד על 3.506 מיליון נפש. מאיפה הגיעו עוד 300 אלף איש? בצה"ל יש גג 200 אלף חיילים בסדיר, צריך עכשיו למצוא עוד 100 אלף. ויותר מזה, מכיוון שבצבא כולם מועסקים העלייה שנרשמה בשיטת החישוב החדשה במספר הבלתי מועסקים (מ- 180 אלף נפש ב-2011 ל- 227 אלף נפש היום) נובעת כולה מאותם 100 אלף חדשים או מחישוב שונה של הקבוצה הישנה והטובה. לא קל להבין מה גרם לשינוי, למ"ס לא פירטה, אבל היא נתנה לנו את המתודולוגיה שלה שאולי ננסה לפצח בעצמנו: שינויים עיקריים בסקר כוח אדם של למ"ס (החישוב הישן הרבעוני, לעומת החדש, החודשי)



אבל למה בעצם אתם מתפלאים, הרי לכל דבר כזה יש סיכוי:הסיכויים בחיים:
1:175,711,536 – הסיכוי לזכות בפרס הלוטו הגדול בהיסטוריה
1:112,000,000 – הסיכוי להיהרג ע"י מכונת משקאות
1:38,900,000 – הסיכוי למות מהיתקלות עם נחש או לטאה
1:17,200,000 – הסיכוי של גבר מעל גיל 65 להתחתן עם הזמרת ז'ה ז'ה גאבור (התגרשה 9 פעמים)
1:12,000,000 – הסיכוי להיות מותקף על ידי כריש
1:10,800,000 – הסיכוי להיות על מטוס שמתרסק (בשנה)
1:6,100,000 – הסיכוי למות מעקיצת דבורה
1:835,500 – הסיכוי להיפגע מברק
1:649,740 – הסיכוי לקבל Royal flush בחלוקת קלפים בפוקר
1:200,000 – הסיכוי להיות אחד מתאומים זהים
1:178,100 – הסיכוי לצאת עם דוגמנית על
1:35.7 – הסיכוי שגבר בן 25-44 לא שכב בחייו עם אף אחת
1:1.11 – הסיכוי שתמצאו עקבות קוקאין על שטר דולר
(מקור: בלומברג)ומה הסיכוי ל-QE3? "אין סיכוי"!
הפד אומנם אותת על תוכנית הרחבה כמותית שלישית ואפילו בנק ההשקעות הגדול מורגן סטנלי צופה פעולה נוספת במאזן הפד כבר במחצית הראשונה של 2012. אלא שהאנליסט דיוויד פרייזר טוען שהרחבה מוניטארית שכזאת תהיה מיותרת ולכן לא תתבצע. הוא מסביר שהבנקים המסחריים בארה"ב כבר מחזיקים כמות מסיבית של כסף ואם היו רוצים היו כבר מלווים למשקי בית ולעסקים סכום עצום. הבעיה היא לא כמות הכסף אלא מהירות המחזור הנמוכה (המעבר של כסף ידיים). מהירות המחזור יורדת כבר ארבעה רבעונים ברציפות.- "אתם יודעים מה קורה כשבוקעים כדור גולף לשניים?
- מישהו מתעצבן. ואתם לא רוצים לדעת איך גיליתי את זה" – מתוך הספר "מחשבות עמוקות"