לגימני ולפיראט,

ראשית אם החברה קונה - ההגיון אומר לקנות זאת דרך חברת בת,

ברגע שהחברה תקנה כדואלית מספיק היא תקטין מאוד את חובותיה. דווח בורסאי כי החברה מחזיקה 500M ע.נ מכל הסדרות חייב להקפיץ את מחיר האגרות. כשהיא תצא בדווח שכזה ונניח כולם יראו שלחברה יש הון עצמי משמעותי - אמיתי האג"ח הקצר יתקרב לפארי מאוד והבינוני במרחק מה - במצב כזה החברה תוכל למכור אג"ח ארוך ולקנות קצר כשההפרש באגורות בין קצרה לארוכה לא יהיה משמעותי.

היא גם לא תהיה מחוייבת לדווח.

כיום אגרות א,ב יקרות - במצב של קניה רבתי לאחר ששלמו את 2012-2013 ובקופה 500M ע.נ יהיה אפשר או להמיר במחיר השוק את הארוכות בקצרות ולהמשיך להתנהל או ללכת להסדר מיטבי.

לא עושה רושם שהמוסדיים כה ששים לפרק חברות - אני מעריך ששום מוסדי שפוי לא יפרק חברה אם במקום זאת הוא יקבל 7% צמוד למח"מ של עוד כמה שנים קדימה.

הסדר יכול להיות מלווה בהסדר עם בנק פועלים שהוא גם נושה וגם בעלים (דרך זיסר).

תראה מדובר בחובות של מאות מיליונים, אני לא רואה את כולם רצים לפרק אם האלטרנטיבה היא לקבל הרבה יותר על הכסף ומהר יותר - פירוק מפעיל מנגנונים של אוכלי הנבלות שמשמידים ערך לבעלי האג"ח.

הפעלת פירוק תפעיל את הבנקים שהלוו לחברות הבנות.

גם כשהמצב טוב תחת פירוש שיקח שנים, תחת אוכלי הנבלות גם מחברה עם הון עצמי של מאות מיליונים לא ישאר יותר מדי לבעלי האג"ח. זה שאיזה משרד עו"ד הולך לקבל הכנסה של עשרות מיליונים משך הפירוק - זה ברור - השאלה מה נשאר לבעלי האג"ח?