x




עמוד 4 מתוך 8 ראשוןראשון ... 23456 ... אחרוןאחרון
מציג תוצאות 31 עד 40 מתוך 74

נושא: אלביט הדמייה

  1. #31
    אין לי הרבה מה להוסיף למעט הערה אחת:

    כל האגחים (בכל המח"מים) של אלביט הדמייה נסחרים בתשואות 30%-40% שנתי, למעט אלביט הדמייה אג 1 שנסחר ב-58% שנתי. מדוע? אין לי מושג.

    בפרט הדבר בולט בהשוואה בין אגח ו לאג 1 (שהם די דומים), הנסחרים ב-36% תשואה מול 58% תשואה (בהתאמה). עד לא מזמן החזקתי אג 1, אגח ו, אגח ג. כיום העברתי את כל אחזקותי ב-ו ל-1.


    בברכה,

  2. #32
    פיראט, וזו הערכה - לא עובדות.

    אם תשים לב לדווחי המאיה של חברות בורסאיות יש בד"כ קלות גדולה יותר ברכישות של אג"ח רגיל על פני להמרה. יתכן והדבר קל יותר להעברה בדירקטוריון ובוועדות הבקורת.

    אתמול אלביט.ה קנו את ה1 לפני כן הם קנו בעיקר מהסדרות הרגילות אף על פי שמעיני החברה עדיף היה לרכוש את ה1, להרוג במחיר קטן יותר את הקרן ואת הריביות העתידיות מאשר נניח סדרה ד במחירים דומים.

    אי לכך ובהתאם לזאת חייבת כנראה להיות תשובה רגולטורית ו\או מנהלית ו\או תקנות בורסה בניו-יורק שבגללן לחברות קל יותר לאשר ולבצע רכש של אג"ח סטרייט.

    זו דעתי.

  3. #33
    בסדרה ו' יש תשלום קרן של 25% בספטמבר, גם ג' ד' וה' משלמות חלק מהקרן לפני התשלום הראשון של אגח 1 וזה בא לידי ביטוי במחירים ובתשואות בשוק.

  4. #34
    הי jsphs, reem,

    שתי תיאוריות אפשריות (והקדשתי להן מחשבה), אך הן לא כל כך מסתדרות עם העובדות. מדוע?

    תיאורייה של רגולצייה - ראשית, העובדה שאכן קונים אגחים אלו במסגרת הקניות העצמיות, אומרת שכרגע אין עם זה בעייה. לגבי העבר, ייתכן שהיתה בעייה, אך במקרה זה - מה שבעצם אתה מציע jsphs הוא שקניות העבר יצרו bias לטובת האגחים הרגילים. אם תבחן את ההודעה הקודמת על קניות עצמיות, תראה כי הקנייה האחרונה (לפני ה-11.7), התבצעה לכל הפחות לפני יותר מ- 4 חודשים. 4 חודשים זה מספיק זמן לשוק לסגור פערי ארביטראז. משתי הסיבות המוזכרות - לא כל כך מסתדר עם העובדות.

    תיאורייה של זמני פדיון - גם זו תיאורייה אפשרית. אך במקרה זה אפנה אותך לעוד שני אגחים המקיימים תנאים דומים של אלביט הדמייה - אגח ז, אגח ה. שני האגחים בעלי אותו מח"ם לערך (בשקול ל-1 מול ו), אך ל-ה ישנם שני פדיונות הקודמים ל-ז (ל-ו יש תשלום אחד הקודם ל-1). הפרש התשואה בין ה ו-ז הוא 4% (הפרש התשואה בין ו ל-1 הוא 16%). אם תטען שיש להוון זאת בהיפוך מול המח"ם (טענה שיכולה להיות הגיונית הגיונית), אז התוצאה בין ה ו-ז 2.5% תשואה שנתית לשנת מח"ם (בין ו ל-1 6.5% תשואה שנתית לשנת מח"ם). במילים אחרות - לא כל כך מסתדר עם העובדות.


    יש לי תיאורייה שלי (שהיא אפילו יותר מופרכת משלכם). טוב, אז אל תצחקו :-)
    אני חושב שכשאנשים באים לקנות אגרות חוב הם הולכים לעיתון כלכלי ומסתכלים על הרשימה של הצמודות מדד (רוב האגחים שייכים לשם). המתקדמים יותר, בודקים גם בשקליות. אך מתי מעט בודקים את האגח להמרה ולכן אג 1 נמצא מחוץ לתודעת הציבור. כיוון שהמוסדיים לא נמצאים בניירות אלו, מעט מכירים אותם.

    אין צורך אמיתי להגיב לתיאורייה שלי. אני יודע שהיא קצת מפגרת, אך כמו ששרלוק הולמס אמר: "אחרי שפסלת את כל האפשרויות ההגיוניות, מה שנותר הוא האמת, לא סביר ככל שיהייה". אני מעדיף את התיאוריות של שניכם, אך הן לא כל כך מסתדרות לי עם העובדות.


    בברכה,
    נערך לאחרונה על ידי pirate, 15.07.2012 בשעה 14:22 סיבה: סס

  5. #35
    תתפלא אבל אני מסכים עם התיאוריה שלך ואפילו חשבתי עליה בעצמי מתישהו, אני אוסיף ואומר שגם באתרים הכלכלים אגחים להמרה מוצאים ברשימות נפרדות מאגחים רגילים ולכן הם פחות באור הזרקורים.
    חפשו את אלביט הדמיה 1 * בלאומי טריד למשל. http://trade.bankleumi.co.il/trade/n...menu=Agah&pt=2&

    הדמיה.jpgלענינינו, העלתי אקסל עם כל אגחים של אלביט הדמיה ולדעתי אגח 1 יותר בר השוואה לאגח ג' ולא ל ו' מח"מ חשוב יותר מפדיון סופי, כמו כן יש גם מחיר ביחס לפארי (1 הוא שיקלי).
    היחס של המחיר בין ה' לז' הגיוני במחיר, פרמיית תשלום חלק מהקרן מוקדם יותר .
    גם היחס בין 1 ל ג' במחיר הגיוני לי ג' משלם פעמיים קרן עד התשלום של 1' כמובן ש 1 יסגור את הפער ככל שנתקדם לסוף 2013 שם יש 50% מהקרן לאגח 1' (אם ישלמו)

    * (המרה ולא צמוד)
    נערך לאחרונה על ידי reem8, 15.07.2012 בשעה 15:44

  6. #36
    הי reem,

    ראשית, אם תתייחס ל-ג, הפער בין 1 ל-ג אינו הגיוני כלל - אם תחזור על התרגיל הקטן שעשיתי, תגלה שאין זה כך (ואפילו חמור מהמצב מול ו). כמו שאמרתי בהקדמה, כל האגחים נסחרים בין 30%-40%, למעט 1 ב-58% (טוב, מאז 1 צמצם את הפער מעט). המחיר ביחס לפארי משוקלל בחישוב התשואות ונקבתי בהפרש 2% לפצות על ההצמדה (1 היה ב-58% תשואה ו-ו ב-36% תשואה - נקבתי בהפרש תשואות של 16%=58-36-2).

    שנית,
    אתה יודע, זו מנטרה חוזרת אצלי - אל תסתמך על מתימטיקה, תסתמך על ההיגיון ומח"ם הוא אלמנט מתימטי. במקרה זה, הפרש של כ-3 חודשים בפדיון + שער סחירות נמוך מעוותים את התמונה. זכור שלפי חוק, פירעון של חוב ואי-פירעון של חוב עד 3 חודשים אחריו נוטה להתפרש בבית משפט כהעדפת נושים שלא בתום לב (לכן, זה קורה - אך לא הרבה). כלומר, לצורך הדיון, נניח שאם ג נפדה אז מחייב ש-ו ייפדה ולכן מחייב ש-1 ייפדה (תמיד יש ייתרון למי שנפדה קודם, אך הוא לא כזה גדול כפי שאנשים מאמינים). כעת תביט על לוח הסילוקין (של הקרן) של 3 האגחים ותאמר לי אתה מי דומה ל-1?


    אגח: ו 1 ג
    סוף 2012: 25% 00% 17%
    סוף 2013: 25% 50% 17%
    סוף 2014: 25% 50% 17%
    סוף 2015: 25% 00% 17%
    סוף 2016: 00% 00% 17%
    סוף 2017: 00% 00% 17%


    בברכה,
    נערך לאחרונה על ידי pirate, 16.07.2012 בשעה 07:40 סיבה: ()

  7. #37
    פיראט, מה שאתה מתאר בסדר גמור לגבי אנשים שפותחים עיתון.

    מוסדי שיושב על אג"ח אלביט הדמיה במיליונים ויודע לדקלם את כל הפרטים בעל פה (לפחות זה מה שאני מצפה ממי שהשקיע מיליונים בחברה) סביר כי יראה כי ביכולתו למכור אג"ח ד או ה ובמחיר דומה לקנות אלביט ה1 שתניב לו תשואה של 55% לעומת 30% בהן נסחרות הארוכות.

    הייתי מצפה לסגירת הארביטראז של ידי המוסדיים או לכל הפחות ע"י שחקני נוסטרו - קניה של ה1 ומכירה בחסר של ה,ז,ד.

  8. #38
    הי jsphs,

    דרך אגב, בפעולות ארביטראז באגח, כדאי לפעול במח"מים קרובים (רווח ההון הוא לערך מחם*שינוי תשואה) ולכן פעולת ארביטראז אם נעשית, צריכה להיות מול אגח ו. אך העיקרון שהצגת נכון.

    לכן - אתה כמובן צודק ומכיוון שכך, טענתי ב-post המקורי ש"איני יודע". לגבי המוסדיים התמודדתי ע"י האמירה שהם "אינם בנייר", אך קצרה ידי מלהסביר את שחקני הנוסטרו. לא סתם טענתי שה"תיאורייה קצת מפגרת".



    לכולם,
    הבוקר בחנתי מעט את הניירות של אלביט הדמייה. תשימו לב למחזורים החריגים ב-ג (8M ע.נ.), ד (25M ע.נ.), ז (5M ע.נ). אני יוצא מתוך הנחה שאלו קניות של החברה (למרות שיתכן ששחקן גדול בשוק פותח פוזיצייה ענקית).

    אם אכן זו החברה, מה שמשותף ל-3 הנ"ל שהם אגחים ארוכים עם הון מונפק ענק. מה שניתן להסיק מכך (בהנחה שזו החברה) שהחברה פועלת ליצירת ערך מקסימלי לבעלי המניות ע"י קניית החוב בשווי הנמוך ביותר (ובכמויות - לכן הבחירה בסדרות ה"סחירות" יותר) ופחות מוטרדת מהתזרים. מסקנה סבירה ממצב כזה הוא ש"בעל הבית" יודע על תזרים צפוי ברמת וודאות גבוהה ובטווח הקרוב. יכול להיות ש-gimani צדק לגבי קיומה הצפוי של עיסקה גדולה בהודו ...

    רמז נוסף לקיומה של עיסקה כזו באופק היא ההסכמה של בנק לאומי לדחיית החוב ולקבלת אופציות לאלביט הדמייה בתמורה (כל זאת, לאחר סכסוך עיקש של שנה, בהן התעקש לקבל כסף ועכשיו).

    בנוסף, שימו לב למחזורים במנייה (בשבועיים האחרונים) ולעובדה שעלתה בשבועיים האחרונים ב-35% אחוז. נראה כמו מידע פנים (לא?).

    רק לתשומת לבכם, קיומה של עוד עיסקה גדולה (200M ש"ח וצפונה תזרים), תקפיץ לשמיים את כל האגחים של אלביט הדמייה. כלומר, ייתכן וכדאי לשבת גם באגחים הארוכים יותר (ג, ד הם המועדפים עלי במקרה זה). זוהי רק ספקולצייה שלי, אך יש מספר רמזים המצביעים לכיוונה.

    מה דעתכם?


    לשיקולכם,
    בברכה,

  9. #39
    ההסכם שחתם זיסר לאחרונה עם בנק הפועלים (לאחר זמן ארוך בו הקשיח הבנק את עורפו) תומך בהשערה.
    אנסנ לגשש היום במחלקה האנליטית של הבנק עמו אני עובד.

  10. #40
    פיראט שלום,

    ראשית, כמדומני לא היתה לו בעיה עם לאומי לזיסר (לא לאלביט ה יש בעיה עם פועלים). המצב של מחזיקי האג"ח באלביט ה נותן להם עדיפות על בעלי המניות של אלביט ה אם פועלים יקח את המניות.

    אתמול היה מחזוק חריג מאוד באג"ח אלביט הדמיה בעיקר בסדרות הגדולות והארוכות.

    מחזור של עשרות מיליונים משמעותם כי החברה הדואלית אלביט ה קונה את האג"ח ולא מדווחת כחברה דואלית.

    החברה פועלת נכון במחיר של 200,000,000 ש"ח היא יכולה לקנות כמעט מחצית מחובה המתואם.

    קניה של אג"ח ד הארוך - פארי 120 הורגת בעבור כל שקל כ- 2.2 שקלי חוב וריבית אפקטיבית של כ- 12% בשנה.

    גם אם החברה תקנה את רב האג"ח בארוך ותהיה לה בעיה בעוד שנתיים עם האג"ח הקצר והבינוני יהיה ביכולתה להסדר סביר והיא תוכל להיות נדיבה בריבית ואולי באופציות לבעלי האג"ח.

    אם הרבה מחצית מחובה היר תוכל לתת אג"ח מח"מ 5-6 עם ריבית צמודה של 7% - מי יתלונן אם יהיה מגובה בנדלן בשעבוד ראשון?

    לחברה כדאי למכור את נכסיה גם ב- 90% מערכם אם הכסף יאפשר לה לקנות את חובה ב- 40% מהמתואם.

    המחזורים באלביט הדמיה תומכים שביכולת החברה לאסוף במאות מיליונים.

    למעשה, המצב הלא טוב שהחברה הגיעה אליו משרת אותה - בנק פועלים בחר לא לקחת את החברה מזיסר ולעמוד מול החייבים או לפרק את החברה - ובתמורה לאופציות בכמות קטנה פרס לזיסר רחב את החוב (טוב, איזה ברירה היתה לו? לטפל באג"ח של 50%?) - אגרות החוב הארוכות והבינוניות משקפות 40% מהמחיר - החברה יכולה למכור את נכסיה ולקנות בהם הרבה יותר חוב.

    נו טוב, עוד מעט חברות הדירוג יורידו את הדירוג ל- SD ומשם ל- D אבל את מי זה מעניין? לאחר הורדת הדירוג ל- D החברה תהיה עם הון עצמי מאוד משמעותי וממונפת הרבה פחות כלומר הרבה פחות מסוכנת.

    אלביט הדמיה מנצלים את מצב השוק הקשה וממירים הרבה חוב במעט נכסים - דבר שיכול להוביל אותם גם לצליחת המשבר ללא כל הסדר ויציאה ממנו עם הון עצמי ענק וללא חובות.

    לגבי הנפקות, אני לא רואה את אלביט הדמיה מקבלת אשראי חדש כמה שנים גם אם מחיר האג"ח יעלה לאזור ה- 120אג - פשוט לשוק יקח זמן לשכוח את מה שקרה (לא יותר מדי זמן).

    אני חושב שבמחירי השוק היום נכון שהחברה תקנה גם את ה1 בנוסף ל- ד,ז,ה,ג בשל העלות, חסול הריבית ומועדי פרעון הקרן.

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •  
מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות