שלום רב,
זה נושא שצריך לעניין חילוניים מחד ודתיים מכל הזרמים מאידך.
ממליצה על כתבה בגלובס:
"החרדים קורבנות. מי שרוצה להתגייס לצה"ל מוגדר רקוב אצלנו - ומי שלא הולך נחשב פרזיט ועלוקה אצל החילוניים. אנחנו לכודים, רבים מאיתנו רוצים להתגייס"
התופעה קיימת, אך לא מוכרת לנו החילוניים. אנחנו רק מקטרגים ומתלוננים. לא חוקירם ורואים את הבעייתיות אצל החרדים.
צאו קיראו הכתבה ותפנימו. אולי ניתן להלחם? וכן נלחמים....בקטנה.
רב יצחק (שם המשפחה שמור במערכת) לא שש להצטלם לעיתון. כיפה שחורה לראשו, זקן טיפוסי מכסה את פניו. הוא היה יכול להיות אילוסטרציה מצוינת לנושא הכתבה. אבל עוד לפני שאני מספיקה לפתוח בתמרוני שכנועים, מתערבת בשיחה נציגת דובר צה"ל שאורבת לנו על הקו. "יצחק יכול להצטלם רק עם פנים מטושטשות מהגב", מבהירה החיילת, מתעלמת מתואר הרבנות. הסיבה לכך לא קשורה לרקע המורכב שממנו הוא מגיע. הסיבה למגבלות החשיפה של הרב יצחק, שגדל בבני ברק, למד בישיבת פוניבז' ואחר כך גם בישיבת בריסק שבמאה שערים, היא שהיום הוא הרב הצבאי בבסיס ההדרכה של חיל המודיעין. שושואיסט. סרן בדרגתו.
"אני לא דוגמה מייצגת", הוא מבהיר. "עשיתי דרך עצמאית, שהיה בה ממד אידיאולוגי דומיננטי. התגייסתי לצבא בגיוס רגיל, אבל מאוחר. בגיל 31 וחצי. נשוי ואב לשישה, רב קהילה ברמתבית שמש, בשעה שכבר הייתי למעשה פטור משירות".
יותר ויותר חובשי כיפות שחורות נראים לובשים מדי צה"ל. אט אט אט מתחיל השינוי. והוא קשה.
החברה החרדית הינה חברה נוקשה ביותר דוגמא לכך הוא שני ספריה של נעמי רייגן חרדית - הספר "סוטה" וthe sacrifce of tamar" - חובה לקרוא.
מה התכוונתי לספר לך? שהחרדים הם הקורבן בסיפור הזה! כמו שאתה שומע! רבים-רבים רוצים להתגייס. אבל הממשלה מעדיפה להעניק כוח למנהלי המוסדות ולמפלגת יהדות התורה, שאינה מייצגת איש מלבד מנהלי המוסדות והגיחזיים (העסקונה שסביב הרבנים, ו' ק') למיניהם בחצרות הרבנים. הממשלה מעדיפה לדלג על 'המגזר החרדי' ולנהל משא ומתן עם הממסד החרדי - מין חונטה מיושנת שמזכירה מאוד את התיאורים על אסד ומובארק.
"אדם חרדי, מיד כשהוא רוצה ללכת לצבא - עוד בטרם הוא הלך (!) הוא כבר מאבד דירוג חברתי. משום שאם הוא 'רצה' ללכת לצבא, זה כבר סימפטום ל'ריקבונו'. אבל אצל החילוניים - הוא פרזיט, עלוקה ומשתמט. והחרדי עומד נבוך. לא יודע מה לעשות.
החברה החרדית הינה חברה מורכבת ביותר- חסידים (גור, וישניץ), הם עובדים וליטאים (הם השכלתנים) אינם עובדים.
בכל הנושא הסבוך הזה ישנה עוד בעייתיות.
חוקי התורה מול חוקי הצבא מה יכתיב לחייל איך לנהל את חייו בהתאם לתורתו אומנותו או אמונתו (כבוד הרב אבי 1)וצווי הדת?
שכבה נוספת של קושי נובעת מאופי הצבא. נגיד שבשבת המפקד יגיד שצריך לנסוע לאיפשהו. האם אוכל להגיד 'זה חילול שבת שלא לצורך'? זו בעיה, כי בצבא זה פקודות".
משהו במהות הצבאית מתנגש עם השקפת העולם החרדית?
"אפשר להסתדר, אבל זה מאוד קשה".
זאת אומרת שזה לא רק עניין לומדי התורה. יש עוד כמה שכבות של התנגדות לשירות.
"נכון. כי יש עוד בעיות רבות בצבא. עובדה שמי שנכנס חרדי, לאבאמת יוצא כמו שנכנס".
כדאי לחקור את הבעיה ולא ישר להתקיף את המגזר החרדי..........
מגזין G מקלף את הסטיגמות מעל גיוס החרדים לצבא, ומציג חברה סוערת, שרחוקה מלדבר בקול אחד
סופ"ש נעים
Rר
הגב עם ציטוט
