בסקירה שפרסמנו לפני יומיים הערכנו כי יתכן תרחיש שבו ה-VIX יישאר נמוך אפילו שנים.
משקיעים שהתלוננו עד לא מזמן שהתנודתיות הגבוהה מפחידה או מגלמת פחד, התחילו
לאחרונה להתלונן שהשוק יבש ושאי אפשר לעשות בו כסף. בכלל, למי יש סבלנות להתעשר
לאט? האם הגיע הזמן לשנות את שם מדד התנודתיות ממדד הפחד למדד החמדנות?
עוד הרחבנו באותה
סקירה על שוק הנדל"ן האמריקאי שיוסיף כנראה למשוך גם היום תשומת לב, לקראת
פרסום נתוני מכירות הבתים שם. אז על מה נשאר לכתוב היום?
אל תדאגו, ברוך השם המניות והסחורות חזרו היום
לעלות, ומחיר הנפט הגבוה (106.6 דולר לחבית) מושך את מחירי הדלק, מאיים על העולם
ויכול לספק עלילה לסרט חדש:
קונה רק אג"ח תוצרת אמריקה
רכב
אני קונה רק תוצרת יפן, צעצועים רק מסין, נשק רק מישראל, שעון שוויצרי רק משוויץ
ואג"ח... אג"ח אני קונה רק אמריקאי. עם כל הכבוד לכל המדינות באשר הן ולכל החובות
באשר הם, אין כמו חובות אמריקאים!! אם יש משהו שהאמריקאים יודעים לעשות טוב זה
חובות! ארה"ב יודעת למשוך קונים, היא יודעת לעשות תוכניות מוניטאריות מכל סוג, היא
יודעת להשתלט על בארות נפט אם צריך, יש לה צבא שישיג כל משאב והיא פשוט אלופה. השוק
האמריקאי הנזיל ביותר, קל להנפיק בו ולגלגל בו חובות – לעד! יש משבר, אתה צריך אג"ח
בטוחה? קח ממשלתית, אבל אמריקאית! רוצה סיכון? קח אג"ח זבל, אבל אמריקאית! :
הכי היה שווה ללכת לאסוף אג"ח מהזבל
בארה"ב
הקרם של האג"ח "זבל" נמצא בארה"ב, אג"ח בדירוג BB (דרגה מעבר
לכך, אג"ח BBB, היא הזבל של האג"ח בדירוג "השקעה"). זו השיגה למשקיעים בחמש השנים
האחרונות לא רק את התשואה הכמעט גבוהה ביותר, מול 35 מדדי אג"ח קונצרני בעולם, אלא
גם כמעט את הכמעט בטוחה ביותר! למעשה, בשקלול של תשואה ליחידת סיכון השקעה באינדקס
אג"ח בדירוג BB אמריקאי הייתה ההשקעה הטובה ביותר בתקופה, לא רק מול מדדי אג"ח
קונרניות בעולם, אלא גם מול מדד אג"ח ממשלתיות אמריקאיות. זאת נזכיר בתקופה לא קלה
בכלל, עם שני משברים גדולים באמצע.
השכבה האמצעית של אגרות החוב, ה-BB, נהנית
מצד אחד מהתשואה הגבוהה של האג"ח המסוכנות ומצד שני קרובה מספיק לאלה בדירוג השקעה
כדי שלא להישחט במשבר. יש הקוראים להן "הנקודה המתוקה".
איך דווקא אקורד הסיום של יוון הפיל את
השווקים
סוף סוף בתחילת השבוע הגיע לסיומו הפרק האחרון של סאגת החוב
היווני. לנושים הפרטיים הוחלפו האג"ח באג"ח חדשות, למבוטחים (CDS) הובטח חלקם,
ויוון הצליחה להפחית את חובותיה, תהליך שללא ספק מפחית לפחות לטווח הקצר את הלחצים
והפחדים לחדלות פירעון ביוון, מפחיתה מתרחיש פירוק הגוש ונותנת תקווה גם להסדרים עם
מדינות בעייתיות נוספות.
יוון בדיכאון של אחרי לידה
אלא שהחדשות הטובות
התקבלו בנטולות חיים, דיכאון של אחרי לידה ממש. איך קורה ששוק שלם מתעלם? האם זהו
סימן שהציפיות פשוט היו גבוהות מידי, יותר מידי משקיעים חשבו שהם חכמים יותר מהשאר?
כלומר, שהשוק מבושל? אי אפשר לפסול זאת, אבל אי אפשר להתעלם מחדשות פחות טובות
שהגיעו ממקומות אחרים ואולי ריסנו את השמחה... ובמיוחד חדשות על השפעת העלייה במחיר
הנפט על הכלכלה העולמית, שמעלה ציפיות אינפלציה בארה"ב, ומכניסה את סין
לתסבוכת:
לנהל את מחירי הדלק
בשונה
מארה"ב ומישראל, בהן מחירי הדלקים נקבעים ע"י ביקוש והיצע, בסין השלטון מנהל את
המחירים מתוך החשיבה כי למחירי הדלקים יש חשיבות בשימור היציבות החברתית והכלכלית.
כתוצאה מעליית מחיר הנפט נדרשו 2 חברות הזיקוק הגדולות בסין – China petroleum
ו-PetroChina, לא לגלגל את ההתייקרויות על הצרכנים ואלה ספגו הפסדים של מיליארדי
דולרים שכמעט הביאו אותם לפשיטת רגל ולחוסר כדאיות במכירת דלק. רגע לפני אסון
אנרגטי בסין נאלץ הממשל לעדכן את מחיר הדלק באופן חד ומחירו היום גבוה ב-505 ביחס
למחירו ב-2009. למעשה, הנהגים בסין ישלמו כעת 4.43$ לגלון, דומה מאוד למחיר הדלק
בקליפורניה. התייקרות מחיר הדלק תכביד על הכלכלה הסינית ותוריד מהסיכוי להרחבות
אשראי נוספות, כיוון שכאלה יעצימו את המחירים עוד יותר. סין שוב למדה על בשרה
שניהול מחירים אולי נעים בטווח הקצר אבל בהמשך מגלים שהוא נרקב...
האם שוק הסחורות מקדים את זמנו (של שוק
המניות)?
שתי הסחורות המתואמות ביותר לפעילות הכלכלית בעולם הן הנפט
(אנרגיה) והנחושת (בניה). הן עולות יחד עם האצת הפעילות הכלכלית בעולם אך מצד שני
התייקרותן גם מקשה על הצמיחה. אנליזה שפרסם בנק ההשקעות וולס פארגו מראה כי השילוב
הטוב ביותר לכלכלה נוצר כאשר עליית מחיר הנחושת גבוהה מעליית מחיר הנפט, מה שתומך
כך גם בשוק המניות. החדשות הרעות מבחינתם הוא שבתקופה האחרונה עליית מחיר הנפט חדה
יותר מעליית מחיר הנחושת, מה שבא לידי ביטוי בירידת יחס המחירים בניהם. האם עלייתו
החדה של מחיר הנפט הפעם, שמיוחסת ברובה לאי הוודאות מאיראן, שונה בשל כך, או שהקושי
על הכלכלה הוא אותו קושי? הזמן יגיד...
table_210312.jpg
סדקים ראשונים באמון המשקיעים בפד
מאז חודש אוקטובר 2011
החדשות הטובות מארה"ב עולות על החדשות הרעות והמשקיעים מממשיכים להמר עליה בקצב
מתגבר. בעולם רגיל השיפור הכלכלי היה מביא לעליית הציפיות האינפלציוניות שהיו
מביאות להתחלת העלאות ריבית. אלא שבארה"ב של היום, ציפיות האינפלציה אומנם עולות
(הגיעו ל-2.5% לשנה) אבל הבנק המרכזי התחייב לא לעלות ריבית עד לסוף 2014, מה שאפשר
לתשואות האג"ח, להישאר נמוכות. אלא שבשבועות האחרונים מתחילים להיראות סדקים
ראשונים באמון המשקיעים בפד. כשגם מחיר הנפט מושך את מחיר הדלק לעלייה המשקיעים כבר
לא בטוחים שהפד יעמוד מאחורי המילה שלו והחוזים העתידים על ריבית הפד מראים כי
המשקיעים שהאמינו עד לפני שלושה שבועות כי הריבית לא תעלה לפני אוג' 2014, מהמרים
עכשיו על העלאתה כבר בנוב' 2013.
table1_210312.jpg
עם כל הסופרלטיבים על ארה"ב, מה יקרה לה כשהתשואות יעלו?
עליית
הציפיות להקדמת העלאת הריבית בארה"ב יחד עם עליית הציפיות האינפלציוניות, מושכות את
תשואות האג"ח האמריקאיות לעליה. התשואה ל-10 שנים הגיעה הבוקר ל-2.37% כשרק בתחילת
פברואר עוד עמדה על 1.8%. איך תראה הכלכלה האמריקאית במידה והתשואות הנדרשות ממנה
ימשיכו לעלות בקצב הזה? שאלה ראשונה היא האם היא עשויה לחוות בעיות במימון הגרעון
ושאלה שנייה מה יקרה לבנקים שמחזיקים כמויות גדולות של אותן אגרות חוב? ארה"ב לא
תרצה לענות על השאלות האלה, והיא צריכה את מחיר הנפט יורד ואם אפשר אז אתמול. בטח
לפני בחירות חסר לדמוקרטיים שמחיר הנפט יגרור אינפלציה, עם חשש למשבר חובות, חשש
למשבר בנקאי, אי אמון במערכת הפד ודולר חזק מידי (כתוצאה מהעלאת ריבית) שיחזיר את
האבטלה למעלה. כעת נראה סביר יותר תרחיש שארה"ב נותנת לאיראן סובסידיות
לפיתוח בארות נפט חדשים מאשר תוקפת אותה.