בחודשיים הראשונים של 2012 אנו רואים התאוששות כלכלית מסוימת בעולם. מובן שמשבר החובות באירופה לא נפתר עדיין, וגם הבעיות בארה"ב ובמזרח לא נעלמו, אולם האווירה החיובית חלחלה גם אל המשקיעים, ומרבית המדדים בבורסות בעולם הציגו עליות מחירים מרשימות. מנגד, הבורסה התל-אביבית המקומית לא הייתה שותפה לראלי מתחילת השנה הזו. יותר מזה, בימים אלו, המדדים המנייתים בארץ אפילו נמצאים בנקודה נמוכה יותר מזו שבה פתחו את השנה. איך זה ייתכן?
ובכן, בניגוד למקומות אחרים בעולם, שם ההאטה הכלכלית בשנים האחרונות הייתה המניע העיקרי לירידה בפעילות החברות, בארץ, ההאטה חזרה רק לפני כחצי שנה, וחלק מהחברות לא נערכו אליה כיאות. נוסף על כך, בשנה האחרונה התגברו הסיכונים הגיאו-פוליטיים באיזורנו. מספיק להסתכל מעבר לגדר על המתרחש בסוריה בשביל להבין את זה. עוד לפני זה, ראינו מהפכות במדינות נוספות במזרח התיכון כמו מצרים או לוב. גם החשש מפני התחממות אפשרית מול הגזרה האיראנית מרחפת באוויר. כל הדברים האלו הובילו את המשקיעים הזרים לנטוש את השקעותיהם בישראל ולהעבירם למקומות בטוחים יותר. גם המשקיעים המוסדיים הישראלים חוששים מההשפעה של ההתפתחויות השליליות האלו על הבורסה בתל אביב, וגם הם צמצמו את החזקותיהם בניירות ישראלים, והגדילו את החשיפה לחו"ל. התוצאה של הדברים האלו מתבטאת במחזורי המסחר הנמוכים יחסית שאנו רואים לאחרונה בבורסה ובלחץ על המניות.
ואם כל זה לא מספיק, בשנה האחרונה גם חווינו מחאה חברתית נרחבת, שאילצה את החברות, ובעיקר את הקמעונאיות מביניהן, להוריד מחירים. כתוצאה מכך הכנסותיהן ורווחיותן נפגעה. לא רק הקמעונאיות נפגעו, המחאה דחפה את הרגולטור להתערב בצורה די מסיבית בפעילות החברות במשק הישראלי במטרה להגדיל את התחרות ולהוזיל מחירים. תוסיפו לזה את ההעלאה של מס החברות באחוז לשיעור של 25%, ותקבלו את ההסבר ללחץ בו נתונות חברות רבות במשק.
למשל, ההחלטה על הורדת דמי הקישוריות ועל כניסתם של מפעילי תקשורת נוספים, כבר ניכרת בתוצאות הכספיות של חברות הסלולאר הגדולות, שהכנסותיהן נשחקו לאחרונה. גם בתי ההשקעות וחברות הביטוח עשויות להיפגע מהחלטת משרד האוצר להקטין את גובה דמי הניהול שהם גובות על החסכונות הפנסיונים. הבנקים עשויים להיפגע מהדרישה של בנק ישראל להעלות את יחס הלימות ההון שלהם. זה יחייב אותם להגדיל את הונם בצורה משמעותית בשנים הקרובות, דבר שככל הנראה יבוא על חשבון הקטנת הדיבידנדים שהם מחלקים למשקיעים.
בנוסף, הרווחים העתידיים של חברות הגז, שאחרי שנים ארוכות הצליחו סוף-סוף לאתר מצבורי גז גדולים, צפויים להצטמצם בעקבות יישום מסקנות וועדת ששינסקי המגדילות את שיעור התמלוגים למדינה. גםכיל עשויה להיפגע מכך שתאלץ לממן בעצמה את מרבית הוצאות קציר המלח, שמטרתן למנוע את הצפת מלונות ים המלח.
להערכתנו, החששות הגיאו-פוליטיים לא הולכים להיעלם בקרוב, וביחד עם ההשפעה של השינויים הרגולטורים על החברות המקומיות, הם צפויים להמשיך להכביד על המשק הישראלי, מה שעשוי להעיב גם התנהגות הבורסה המקומית.