ידידי,

כשאני מדבר על חברה ובמיוחד על בעלי חברה שאינם, בלשון המעטה, כוס התה שלי ולכן, ככל הנראה, לא אשקיע בחברה/ות ששיכות לקבוצה - אזי קבוצת בן-חוב היא הדוגמא הטובה.
לראיה, היום פורסם באתרי הכלכלה השונים על תגובת האדון הנכבד, באמצעות עוכרי הדין (האם גם להם עושים תספורת?!), לתביעה שהוגשה בנושא חלוקת הדיבדנדים וכו'.
לטענתו, ואנא זכרו שאצלו הכל נעשה באהבה (להלן:שאנטי), אין שום מניעה מגיוס חובות מצד אחד (להלן: הפריירים) ותשלום דיבדנד לבעלי המניות.
מה נגיד - אמנם כשר אבל מה זה מסריח !!!
בקיצור, גם אם הכל נראה נפלא בפירמידה וההמלצות נלהבות - אני לא מתקרב ולא נוגע...
לשמחתי, יש מספיק הזדמנויות אחרות מספקות לחלוטין.

בברכה,
אודי