תוכניתLTRO של הבנק
המרכזי באירופה, להגברת הנזילות במערכת הבנקאית, שצפויה לקבל הרחבה שנייה השבוע (הרחבנו אתמול) מצליחה להוריד זה החודש השלישי ברציפות את הפער
בין הריבית הבין-בנקאית (יורובונד) לבין הריבית הממשלתית, לרמה הנמוכה ביותר מאז
ינואר 2011. (גרף נמצא באופן קבוע בסוף הסקירה שלנו). מה שמעיד כי הסיכוי למשבר
בנקאי באירופה מתרחק מאיתנו. הנה סיבה, כל כך טובה לעלייה.
מה יותר גרוע מלהיות הבורסה הכי גרועה?

להיות הבורסה הכי גרועה פעמיים!
הברק לא מכה פעמיים? שנת 2011 לא
הייתה שנה טובה למניות האירופאיות, לא למדדי הסחורות ולא למדדי המניות בת"א. אבל
מתחילת 2012 בזמן שכל השאר הפכו לחיוביים, ת"א נשארה בנאחס. למה זה מגיע לנו? רבות
כבר דובר על ביצועי החסר של המניות הישראליות. אבל בכל זאת נזכיר:
  1. בישראל הציפיות היו גבוהות ויש מאיפה לרדת בזמן שבעולם התחזיות היו
    קטסטרופאליות ויש לאן לעלות
  2. ברוב העולם המדיניות המוניטארית מרחיבה, ובישראל מרחיבה חלקית עם חשש
    להתכווצות.
  3. ברוב העולם רפורמות להגברת התחרותיות - בישראל עלית ארגוני העובדים.
  4. ברוב העולם הטבות לעסקים – בישראל התגברות הרגולציה ועליית מיסים.
  5. ברוב העולם מטבעות חלשים – בישראל שקל חזק יחסית.
  6. ברוב העולם הסיכונים הגיאו-פוליטיים ירדו (יציאה מעיראק) – בישראל עולים
    (איראן).
  7. בכל העולם מחזורי המסחר יורדים – בישראל הבעיה קשה יותר בשל בעיית נזילות.
  8. ברוב העולם ניסיונות למשוך משקיעים זרים- בישראל ניסיונות להבריח אותם (מנדל"ן
    ומשוק ההון).

table16270212.jpg
"אם כל תוכניות החילוץ באירופה"- יש דבר כזה צנע טוב?
מריו
דראגי, יו"ר הבנק המרכזי באירופה, חושף בראיון ל-WSJ את "אם כל התוכניות" לחילוץ
אירופה. לא רק מוניטרית, אלא פיסקלית! בבסיס התוכנית, הבחנה בין "צנע טוב" ל"צנע
רע".
דראגי הסביר כי צנע טוב הוא צנע שמביא להפחתת מיסים לתושבים ולריכוז הוצאות
הממשלה בעיקר בפיתוח תשתיות והשקעות (ולא בהוצאות שוטפות). לעומתו, צנע רע הוא
העלאת מיסים וקיצוץ הוצאות להשקעה. הוא מסביר שלממשלות הרבה יותר קל לקצץ בהשקעות
מאשר בהוצאות השוטפות, אבל בכך הן מדכאות את הצמיחה הפוטנציאלית.
שלב שני, לאחר
יישום הצנע הטוב יש לבצע רפורמה מבנית. "ללא יישום הרפורמות ההתכווצות בטווח הקצר
לא תביא לצמיחה ארוכת טווח בת קיימא". כשנשאל מה לדעתו הרפורמות החשובות הסביר:
  1. הרפורמה בשווקים (מוצרים ושירותים).
  2. רפורמה בשוק העבודה.

"יש שני שוקי עבודה - לצעירים
ולמבוגרים"
לטענת יו"ר הבנק המרכזי באירופה, מריו דראגי, אחת משתי
הרפורמות הגדולות שאירופה זקוקה להן היא רפורמה בשוקי העבודה. "יש להפוך
אותם לגמישים והוגנים יותר מכפי שהם היום". למה הוא מתכוון ב"הוגנים"? האם
לעלות את שכר המינימום? לקחת עוד מרווחי החברות? לגייס את כולם לסקטור הממשלתי? או
אולי לבטל את שיטת עובדי הקבלן? לא! דראגי מסביר שהבעיה היא שבחלק ממדינות אירופה
קיים שוק עבודה כפול. שוק עבודה לאוכלוסיה הצעירה ושוק העבודה לאוכלוסיה המבוגרת.
שוק העבודה לאוכלוסיה הצעירה מאד גמיש, שם חוזי עבודה הם לשלושה חודשים, 6 חודשים
וניתן לחדש אותם במשך שנים. לעומת זאת, שוק העבודה של המבוגרים הוא שוק
מוגן, שם המשכורות צמודות לוותק ולא ליעילות. במובן מסוים זהו שוק עבודה
לא הוגן כיוון שכל המשקל של גמישות נמצא בצד הצעיר של האוכלוסייה. במילים אחרות,
האינטרסים המושרשים של הישן עם מקומות עבודה לכל החיים המצופים זהב ופנסיה באים על
חשבון המובטלים הצעירים. רפורמות בין שוקי העבודה נחוצים כדי להגדיל את התעסוקה,
בעיקר בקרב הנוער, ולכן את ההוצאה והצריכה.
לקראת פורים – איך להתחפש
לכלכלן
לכל מקצוע יש התנהגות שמייחדת אותו. אם אתה למשל פיזיקאי אתה
צריך שיער פרוע ותחביב יוצא דופן. כמו כן אתה צריך להתנהג כאילו ההישגים יוצאי
הדופן שלך הושגו ללא מאמץ. אם אתה מתמטיקאי אתה צריך להתנהג כאילו יש לך המון
תובנות באחורה של המוח, אם אתה ממדעי המחשב אתה צריך לדבר בז'רגון של האקרים
וכדומה. אבל איך אפשר להתחפש לכלכלן? לכבוד פורים המתקרב הבאנו מהבלוג noahpinion
כמה כללים:
רוצה להיראות כלכלן? ראשית אסור לך לקרוא הרבה מדע
בדיוני (או לפחות לא להודות בכך בגלוי). במפגשים חברתיים כלכלנים נוטים לדבר על
ספורט, פוליטיקה וכסף ולא על מציאות מדומה או על מכוניות ללא נהגים. הם נוטים להיות
יותר טובים, לבושים יותר טוב, מסורקים יותר טוב, בטח ממדענים. במילים אחרות, הם קצת
כמו MBAs (מנהל עסקים). בדרך זו כלכלנים מראים כי הם בעסק, כי הם ראויים לתת ייעוץ
ולהעיד בקונגרס. אבל בשונה ממנהל עסקים, כלכלנים צריכים גם להראות חכמים. פלפלו את
ההסברים שלכם עם פורמליזם: "לבחון את הסדרות המשותפות זמן תחת המאפיינים של משתנים
מקרו כלכליים". אם מישהו מנסה לדבר איתכם על טכנולוגיה זכרו! אנחנו כלכלנים, עבורנו
טכנולוגיה היא "סולו שיורית" אנחנו מעריכים טכנולוגיה מלמעלה, לא יורדים לתוך
הבוץ!
איך משקיעים
אנשים עם IQ גבוה
ב-1 בדצמבר 2011 כתבנו
בסקירה על מחקר שמצא קשר בין גנטיקה לבין ההשקעות באמצעות מעקב אחר תאומים
שגדלו בנפרד. המחקר המסוקר אז מצא קשר ישיר בין מבחני IQ להשקעות, כשאלה הצליחו
לנבא השתתפות בשוק המניות גם בלי קשר לרמת העושר הראשונית שלהם. משתתפים בעלי IQ
גבוה נטו להחזיק יותר קרנות נאמנות, יותר מניות, ויותר חשיפה למניות קטנות. כמו כן,
הם גם נטו לקיים יחסי שארפ גדולים יותר בגלל פיזור מוגבר (מהחזקת קרנות נאמנות).
כעת, הכלכלן רוברט שילר תיאר בטור שלו בניו-יורק טיימס על מחקר שנעשה באוניברסיטאות UCLA, הלסנקי ושיקגו על אותו נושא, IQ
והשקעה. המחקר הפעם נעשה על חיילים בצבא הפיני ומצא גם הוא שאנשים עם מנת משכל
גבוהה יותר עוקבים אחרי חוקי השקעה טובים יותר. בין השאר מצא המחקר החדש כי ככל
שמנת המשכל גבוהה יותר כך נוטים יותר המשקיעים להחזיק קרנות נאמנות ומניות, לחוות
סיכון נמוך יותר, ולהרוויח יותר ביחס שארפ (תשואה מול סיכון). מה שמגניב זה איך
המחקר הזה בוצע. הם לקחו את מבחני ה-IQ של החיילים בצבא הפיני והצליבו אותם עם
רשומות המס שלהם, כך הם השיגו מבט מפורט על רווחיהם ביחס לציוני ה-IQ.
היום גם בנק ישראל יטפס היום על
הגדר
החלטת הריבית היום מאד צפויה וכל החזאים מעריכים כי זאת תישאר ללא
שינוי על 2.5%. הוודאות הזאת לגבי הריבית מחר מסתירה חוסר ודאות ענק לגבי המשך מגמה
ההפחתה האחרונה של המדיניות המוניטארית. זאת בזמן שציפיות האינפלציה לשנה בשוק ההון
עלו ל-2.5%, גבוה ממרכז יעד האינפלציה שעומד על 2.0%. העלייה ציפיות האינפלציה
הביאה למעשה את הציפיות לריבית הריאלית של בנק ישראל ל-0%. כלומר, במידה ובנק ישראל
יחליט להמשיך בהפחתה הוא יביא את הריבית הריאלית לטריטוריה השלילית. ריבית שלילית
יחד עם צמיחה צפויה של 3% היא כמעט ובלתי מתקבלת על הדעת, היא עלולה להביא לחזרה של
עליות חדות במחירים של נכסים ריאליים ומיוחד מחירי הנדל"ן. מצד שני בנק ישראל גם לא
ממש יכול לעלות ריבית, זאת בזמן שבשאר העולם בנקים מרכזיים פועלים במדיניות
מוניטארית מרחיבה ועדיין יש כאן גם סימני האטה.
כלומר, כמו המשקיעים שמחכים על
הגדר, מה שבא לידי ביטוי במחזורי המסחר הנמוכים בבורסה, נאלץ גם בנק ישראל לטפס על
הגדר ולחכות בסבלנות.
עוד היום במקרו
נתון מכירות
בתים בתהליך בארה"ב צפוי להראות היום עלייה של-1% וגם מדד התעשייה של הפד של דלאס
שיפורסם היום צפוי להראות שיפור. ברקע תנפיק היום ממשלת ישראל חוב בכ-1.5 מיליארד
שקל.
למה תמיד נראה שמניות זולות יותר מאג"ח?
כי זאת אקסיומה! לא יתכן מצב שנכס מסוכן יותר (תנודתי) יהיה יקר יותר מנכס
בטוח. אז כשכלכלנים אומרים לכם ש"המניות היום זולות יותר מאג"ח ממשלתי" תשאלו בכמה.
(מקובל למדוד את הפרש המחירים ביחס בין מכפיל הרווח על שוק המניות לעומת התשואה
הגלומה בשוק האג"ח הממשלתיות).