ליברטי היא חברת נדלן מניב בעלת עיקר הפעילות בישראל. חברת בת של דוראה הכושלת, אשר נמצאת בפירוק (דבר הלוחץ מטה את האגח). ההון העצמי של החברה הוא באזור 120 מליון שקל (אני מפחית שווי נכס מניב בהולנד שהשוכר שלו מתעתד לעזוב בסוף 2012) ומאזן של כ-500 מליון שקל (מינוף סביר לחברת נדלן מניב). החברה נסחרת בכ-55 מליון שקל. החברה מרוויחה היטב ומחזיקה במספר נכסים נזילים למדי (10% אחוזי אחזקה ברשת פתאל, חברת חניונים בת"א ועוד כמה).
במסגרת נסיונות ההסדר בדוראה, הציעו מספר גורמים מעל 130 מליון שקל עבור ליברטי. כמובן, מייד נשאלת השאלה - מדוע להציע כל-כך הרבה (במסגרת מימוש להסדר)?
התשובה חבויה בפעילות המרכזית של החברה היום/בעתיד. החברה מחזיקה 3 קניונים במרכזי הערים באר שבע, בת ים ונתניה. עבור שלושת הקניונים ביקשה החברה להקים מעליהם מבני מגורים (ומבני משרדים בחלק). המצב היום הוא שהיא קיבלה אישור ובונה בבאר שבע, האישור בבת ים הוא בשלביו האחרונים ונראה שיתקבל בקרוב והאישור בנתניה צפוי להתקבל בעוד שנה שנתיים.
במילים אחרות, החברה "קיבלה" קרקע במתנה עבור כ-150 דירות (באר-שבע), צפויה "לקבל" קרקע במתנה בבת-ים עבור כ-150 דירות בתוך חודשים ספורים ועשויה "לקבל" קרקע במתנה בנתניה עבור כ-150 דירות בתוך שנה שנתיים. כמובן, השווי החבוי הזה לא נמצא בדוחות. בחישוב סתמי של כ-350 אלף שקל לקרקע לדירה ממוצעת במקום ממוצע מתקבל בערך שווי חבוי של 150 מליון שקל. בהיוון זמן והסתברות קבלת האישורים, נניח 50% ומתקבל כ-75 מליון שקל הון עצמי חבוי.
חברה עם הון עצמי גבוה (24% מהמאזן), עם פעילות יציבה ורווחית בעיקר בארץ, עם הון עצמי חבוי של עוד 15% מהמאזן היא חברה שהסבירות שבעליה ייכנסו ל-default היא אפסית (יותר מדי מה להפסיד). עם זאת, היום "בעליה" לא מוגדר ולכן הלחץ על האגח (בנוסף לעובדה שהיה תשלום ריבית לפני כמה ימים).
יש לשים לב שבמקרה זה לא נותח החוב ומבנהו, מכיוון שלדעתי הנושא פה לא כל כך רלוונטי. כמחזיק של האגח נותר לי רק לקוות שהחברה תיכנס לפירוק (דבר שיקצר את המח"ם לטעמי ותו לא).
ליברטי אגח ג נסחר בשער 79.5, פארי 102, מח"ם 3 שנים, תשואה של כ-15% צמוד.
לסיכום - אגח בסיכון נמוך, בתשואה גבוהה (עקב אי ודאות בנוגע למי יהיו בעלי השליטה).
בברכה,
הגב עם ציטוט