השבועיים האחרונים בבורסה, התאפיינו במחזורים דלילים למדי, ותנודתיות אפסית. שלושת ימי השביתה תרמו את חלקם ללאות המשקיעים, כשהנחתנו האומללה כי הפער מול מדדי וול-סטריט ילך ויגדל מתאמתת מדי יום. כ 250 נקודות פער ממדד ה s&p הם שיא שאינו מחויב המציאות, אך אין לטעות - לכשתתחדשנה הירידות מעבר לים, גם בת"א תורגש המהלומה וביתר שאת. מאזן הכוחות נותר כשהיה: המוסדיים יושבים על הגדר ואף מסיטים כספים לחו"ל; הזרים מקטינים החזקות מדי חודש; שחקני המעוף בעל כורחם פועלים בחצי מההיקף הרגיל; ורק הציבור מוסיף ורוכש מניות. גיוסי הקרנות, שבאופן מסקרן אליהן לא הגיעה מחאת דמי הניהול, שומרים על אונם ולצד רמות השיא באגח הקונצרני מבטאות נאמנה את המלצת הבנקים המובילים לתשואה "סולידית" באפיק זה.
מצד שחקני המעוף, מגמת ינואר נמשכת עמוק לתוך פברואר כשהדשדוש המוחלט מוביל לשחיקת הפרמיות ולרווחי שיא. כבסקירה שלאחר הפקיעה, העיניים כבר נשואות לחודש הבא שאלמלא יתרחש אירוע מפתיע יוביל למחזורי שפל בנגזרים. איש מהכותבים אינו רוצה להיות חשוף לגחמה של גוף או משקיע גדול היכול באחת לגרום לתנועה של 3% לכיוון, ולכן הזהירות באה לידי ביטוי בכתיבה דלילה יחסית על הכסף ופרישה רחבה מאוד על סטרייקים רחוקים.
גבולות הכתיבה כמובן הצטמצמו אך ללא שינוי מהותי: 1060 גבול תחתון ורמת 1140 כגבול עליון. הקידומים שהתנהלו בפרמיה עלובה שינו את הפקיעה האופטימאלית בעשר נקודות בלבד, וכעת פקיעה שכזו ניצבת סביב רמת 1100 הנקודות. יחד עם זאת, ראוי לספק אזהרה אמיתית לשבוע זה בשל הרצון הגדול להוביל לתנועה חדה מטה, כפי שהתרחש ברביעי הקודם לפקיעת ינואר. תנועה של אחוז ויותר במהלך השבוע, תאפשר לשחקנים לכתוב בסטיה גבוהה במקצת, ואע"פ שמדובר על רבע נחמה, הרי שבמצב הדברים הנוכחי ובסטיה בה ניויורק נסחרת, אין להקל ראש בעוד וגא עד שניים. סגירה מוקדמת לא תתרחש מחר (שני) היות ולא מתקיים מסחר בארה"ב, אך מיום שלישי ואילך רמת 1098 ורמת 1130 יהוו קרקע נוחה לסגירת פברואר ותחילת מרץ.
מאוד קל ונכון למצוא סיבות רבות להדרת רגלי הזרים מהבורסה, אך השבוע החולף היתה דוגמא ומופת לצדקתם. הדבר החשוב ביותר לכל משקיע, ובפרט למשקיעים בהיקפים ניכרים הוא נזילות ויכולת משיכת כספים מיידית. מבלי להיכנס כלל להשפעת השביתה על המשק המקומי, משקיעים זרים התעוררו לשביתה שאיש אינו יודע את תחילתה ואת סופה (ובקושי רב את סיבותיה). הוסיפו לתמהיל זה את העובדה כי האיזור כולו על יושב על חבית חומר נפץ, ולכן מה לו לאותו משקיע זר כי ישים נפשו בכפו וישקיע בבורסת ה 200 מליון דולר ביום?! שוו לנפשכם את אחד הבנקים הזרים המחזיק בכ 850 מליון ₪ מניות כיל, והכיצד יוכל הוא "להימלט" בעת הצורך כשהמחזור במעוף כולו בשבועות האחרונים עומד על כ 350 מליון ₪ בלבד. אין ספק שהמס פגע, וכך גם המצב הבטחוני (ועוד אין ספור סיבות) אך הנזק ללחם וחמאה, שהם נזילות ותפקוד מינימאלי, ישאר עימנו עוד חודשים ארוכים גם אם נצמח לתוך אוטופיה (ובהקשר זה ראוי לציין כי המשקיעים הזרים הקטינו פעילותם ב 99% בבורסה המצרית לא לאחר ההפגנות האלימות והדם ברחובות אלא רק לאחר עצירת המסחר לימים רבים פעם אחר פעם, וגם כעת ברמות השפל הנוכחיות איש אינו שוקל ברצינות חזרה). מה הואילו חכמים, שהבורסה משקיעה כמליון דולר בקמפיין פרסומי בערוצים מובילים ובראשם בלומברג, ובועטת בדלי המשקיעים הזרים עוד טרם בכלל החל להתמלא (וכאנקדוטה אוסיף, מעניין מאוד מתי הנהלת הבורסה תתעורר ותיזכר שכל ההפניות לאתר הבורסה אינן שוות כקליפת השום, שהרי הבורסה חסמה את אתרה לגולשים מחו"ל...).
ברמה המקומית, אלו הטוענים כי מצבנו טוב בהחלט שוגים משהו ביחס לנתוני המאקרו האחרונים. הצמיחה במשק הישראלי הואטה לקצב של 3.2% בלבד, כשהגרעון בינואר 2012 צומח אל מעבר ל 9 מיליארד ₪. בד בד, ירידת היצוא של שלהי 2011 ממשיכה איתנו לתחילת 2012 עת נרשמה צלילה של 4% ביצוא הסחורות, כשאף מדד מנהלי הרכש לינואר איבד 6.4 נקודות אחוז לרמת 36.3 . מאוד קל להתרפק על אוירת האי הכלכלי בו אנו חיים, אך בפועל כל נתוני המאקרו בחודשים האחרונים היו שליליים ו/או הצביעו על האטה. בנק ישראל הקורא את התמונה בבהירות, שם שני דגשים על החלק בו הוא יכול לפעול. פעם ראשונה, שמירה על שוק הנדלן לאחר שהיקף המשכנתאות בינואר נחתך ב 6% ל 3.03 מיליארד ₪. אלמלא פישר, מחירי הנדלן היו צונחים כבר עמוק מעבר לדו-ספרתי, ורק התערבות בנק ישראל הן בצד המוניטארי והם באמצעים עקיפים, היא-היא הממתנת תופעה זו. פעם שניה, החלטת הנגיד על הורדת הריבית בניגוד לצפי, מעודדת את הצמיחה (והנדלן) ובעקיפין משמרת את הרמות הנוכחיות בבורסה. בסופו של יום חוסר אלטרנטיבה היא סיבה מצוינת ומספקת להוסיף ולדחוף משקיעים לשוק, ומכך ניתן לגזור כי אלמלא הריבית הנמוכה סביר כי היינו נמוכים משמעותית במדדים המובילים.
בשוק המט"ח, הדולר איבד את חינו אל מול השקל ושב לאתגר את רמת 3.7 ₪ לדולר. כבעבר אציין כי להוציא מצב בטחוני הרמה הנוכחית נאיבית מדי ואנו צפויים לראות חזרה מתחת לרמה המצוינת לעיל, תוך שבועות מספר. בצמד אירו-דולר, לא חל שינוי מפליג אך הדרמה האמיתית התחוללה בשוק הסחורות. כפי שהזכרתי בסקירות האחרונות חובה לשמור על נקודת סטופ בנפט ברמת 102 דולר לחבית, לא משום שרמה זו ריאלית (להערכתי הנפט שווה כ 7-80$ לחבית בלבד) אלא בשל רוחות המלחמה הטורפות כל אפשרות לניתוח לוגי. הצהרות ההתגרות האחרונות מצד איראן, לצד ההחלטה מהבוקר (ראשון) להפסיק את יצוא הנפט לצרפת ובריטניה מייתרות כל אפשרות להעריך נכונה שווי חבית. לא מן הנמנע כי התחממות בזירה זו תוביל תוך כחודש לרמת 110 דולר לחבית, ומרגע שמוזות המלחמה רועמות (גם אם רק בבחינת נביחה ותו לא) אין מקום להישאר עם פוזיציה לצד זה או אחר. להבדיל, הזהב שהינו מצרך שאינו נשלט ע"י "ברז" כדוגמת הנפט (הגדלת והקטנת התפוקה בהתאם להחלטה) היה ונותר הסחורה האטרקטיבית ביותר למשקיע, כשתמיכה יכולה להגיע גם מכיוון האינפלציה שתנבע מעליה במחיר הנפט. אמנם אין צפי לזינוק מיוחד ברמה הנוכחית, אך להערכתנו רמת ה 1700 דולר לאונקיה, תישמר גם באוירה בטחונית בעייתית.
באירופה, שוב יוון, כאילו לא עברו חלפו להם שבועיים. יש תכנית, אין תכנית העיקר ששומרים על הגחלת וממקדים את הפוקוס ביוון ולא באג"ח המדינות הבעיתיות. אימרה נושנה גורסת כי כשכואב הראש יש להפיל משא כבד על הרגל, וזה בדיוק מה שעושים ראשי האיחוד בתחכום לא מבוטל. יוון משמשת כרגע כדגל התורן ומושכת אליה את מלוא תשומת הלב, אף שכלכלתה אינה אף כ 3% מזו האיטלקית או הספרדית.
השימוש בתקשורת והמעקב אחר ההסכם שיצא לפועל או לאו (ובודאי שבסוף נגיע ל happy end עד הסיבוב הבא בעוד חודש...) הוביל לכך שאיטליה מכרה אג"ח לשנה בריבית שפל שנתית של 2.23% ובסכום נאה של 3.5 מיליארד ₪. ספרד לא נותרה מאחור עם גיוס מוצלח של 2.9 מיליארד ₪, ושני אלה הם בראש ובראשונה הסיבה לשמירה על הרמות הנוכחיות וההתקדמות המתונה אך עקבית מעלה. יוון מוקרבת על מזבח האיחוד, וכפי שהערכנו שלא במפתיע העימותים גלשו לאלימות ברחובות. חבילת הסיוע תאושר בשלב זה או אחר, אך הכנת הקרקע לפרישה של יוון מהאיחוד נעשית כל העת מאחר הקלעים.
כל ההתעסקות ביוון, שהשכיחה היטב את תשואות האג"ח הצליחה גם לעמעם לחלוטין את הפוקוס מנתוני הצמיחה הקטסטרופליים של המדינות: רשמית איטליה במיתון לאחר שנתון התמ"ג התכווץ ב 0.7% ברבעון החולף (ואיש לא פצה פה); נתון התמ"ג בגוש האירו צנח ב 0.3% בהשוואה לרבעון השלישי; ואפילו גרמניה הגדולה רשמה צמיחה שלילית של 0.2% ברבעון הרביעי. ניתן היה לצפות כי מיתון בגרמניה יזעזע את המשקיעים, אך מכיוון שהם עסוקים כל העת במעקב אחרי הסלט היווני, חומקים הנתונים מתחת לרדאר (וזאת כמובן בצירוף הריבית האפסית וחוסר האלטרנטיבה שהוזכרה לעיל).
בין לבין, סוכנות s&p חתכה את דירוגם של 15 מוסדות פיננסים בספרד, ומודיס חתכה את דירוגן של חמש מדינות ביבשת אך מיותר להרחיב על כך את הדיבור מאחר והן מספרות את חדשות האתמול ומוסיפות להיות הצל של עצמן.
באסיה, הנתונים היפנים מוסיפים לאכזב וזאת לאחר שכלכלת המדינה התכוונה בשיעור שנתי של 2.3%. שני עשורים אבודים במדינה הכה מפותחת טכנולוגית, המשמשת ראי קודר לעלול להתרחש לכלכלה הריאלית בארה"ב.
כבעבר, אזכיר כי המדינה המועדפת להשקעה בשלב זה, לצד ברזיל, הינה אוסטרליה המוסיפה להציג נתונים איתנים ומרשימים כשהפעם היה זה מדד אמון הצרכנים שהוסיף לערכו 4.2% והפתיע גם את אופטימי האנליסטים. כבעבר, המודבר באי כלכלי פשוטו כמשמעו, המוכיח עצמו ובפרט בשל מערכת בנקאות ממודרת ומנותקת ביחס לעולם שלא נדבקה עד כה באף רעה חולה.
מעבר לנתונים היבשים, מוטב לעקוב בחום ודאגה אחר המתרחש בין הקוראות. המתיחות בין הצפונית לדרומית הולך ומאמיר, עד כי נדמה שכעת די בזיק קטן בכדי להוביל ללקיחת האיזור כולו. בצפון ניצב מנהיג החוסה בצילו של אביו וצריך להוכיח את עוז רוחו, ובשילוב גילו הצעיר של זה, והמתיחות הבסיסית הקיימת להערכתי לא מן הנמנע כי האיומים יהפכו למעשים שגם אם אין בהם להוביל למלחמה, די יהיה בהם בכדי להלום במדדים המובילים נקודתית.
בארה"ב, כבר עסקתי בנתונים המבושלים ובכך שאובמה יגיע לבחירות עם אחוז אבטלה הנמוך מ 8%, גם אם בפועל חסרה הספרה 1 לנתון. בהתאם, בסופ"ש האחרון התבשרנו כי חלה ירידה חדה במיוחד, שוב, במספר התביעות לדמי אבטלה. 348 אלף תביעות לעומת צפי ל 468 אלף, כשהמדובר בנתון שפל מאז מרץ 2008. כן, אין זו טעות, נתון שפל עוד טרם משבר המניות הגדול, ובהחלט צריך לשפשף את העיניים בכדי להאמין לנתון כפשוטו.
לעומתו, נתון בעל שורשים אמינים יותר היה נתון התחלות הבניה שרשם עליה של 1.5% ל 699 אלף, ובהחלט ממשיך את מגמת ה"ראינו את השפל" מהחודשים האחרונים. די בשני נתונים אלה בכדי לספק תמיכה חזקה למדדים, וכשלאלה מתווספים עליה במדד האינדיקטורים ב0.4% בינואר ואינפלציה בשליטה (0.2%) אין כל סיבה שלא נרשום שבוע חיובי נוסף בוול-סטריט.
לאלו שעדין אינם בטוחים כי הנתונים מבושלים משהו, מוטב לעקוב אחר הנגזרת שלהם- נתוני הצריכה. יותר אנשים עובדים, מחירי בתים הולכים ומתייצבים ועדין, איכשהו, המכירות הקמעונאיות לינואר פיספסו בענק את הצפי ורשמו את אחד מחודשי תחילת השנה החלשים מזה שני עשורים. יתרה מזאת, כל עונת הסיילים המוטרפת בארה"ב לא הצחיה להוביל לרווחיות נאה, ובהתאם נתון המכירות הקמעונאיות לדצמבר עודכן מטה כשמלכתחילה היה גבולי יחסית לתקופה. אין בכך בכדי לשנות מהסנטימנט השורי בוול-סטריט, שבינה ובין הכלכלה הריאלית אין דבר בשלוש השנים האחרונות, אך בסופו של דבר יהיה על המספרים ליישר קו עם נתוני האמת, ואז הנחיתה מגבוה יותר תמיד תהא כואבת יותר, ולהערכתי אנו צפויים לכך לכל המאוחר באפריל – מאי.
מניות ומדדים
איזיציפ – שינוי המלצה ! אנו מחזיקים במניה במשך שנה (ינואר 2011) במהלכה רשמנו 30% תשואה, ו 50% תשואת יתר. אין ספק שמדובר באחת המניות המצוינות בתיק, אך בשלב זה המניה נסחרת מעל מחירה ריאלי ובהתאם יש לממש.
שטראוס – החזקנו במניה זו בעבר, ומימשנו ברווח לאחר שהגיעה למחירה הריאלי. נכון לעכשיו סובלת מסנטימנט שלילי בשל השוואת מחירים של מוצריה אל מול המחירים בחו"ל ועליהום תקשורתי. מטבעו של עליהום שכזה שהוא נקודתי ומדלג מיצרנית ליצרנית, ולכן מוטב לנצל את הירידות הנקודתיות במחיר המניה ולרכוש, שכן מחירה הריאלי גבוה בכ 10-15% ממחירה הנוכחי.
שורט על הנפט – בהתאם לאמור בסקירה, יש לסגור את פוזיציית השורט ולהמתין להתבהרות המצב הבטחוני.
- ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
- במהלך השבוע אנו נוסיף להעלות הסברים ושדרוגים באתר. תוכלו לעקוב אחר הנעשה בפורום היעודי ברשימת הפורומים, ובהודעות בפורום הראשי - תודה על הסבלנות.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
