אנגל משאבים היא חברת נדלן (מניב וקרקעות) בעלת נכסים בארץ ובמזרח אירופה. כיוון שהרבה מאוד מנכסיה אינם מניבים (משוערכים) והכנסותיה ברובן משועבדות לבנקים, נקלעה החברה למשבר קשה. מספר חברות ניסו להשתלט עליה עקב הסדר נושים ובסופו של עניין, חברת GBES "ניצחה". החברה בהפרה של רוב הקובננטים מול הבנקים (לפחות לעת עתה - יש לבחון זאת שוב לאחר פרסום הדוחות השנתיים בהם יבוטא ההסדר).
במסגרת ההסדר התחייבה GBES להעמיד קו אשראי של 50 מליון שקל לחברה, אך אין בו די בכדי לספוג פירעון מיידי מכל הבנקים והחברה עדיין לא הגיעה עימם להסכמות (סיכון מספר 1). עקב אופי הפעילות (נכסים - שאינם מניבים - במזרח אירופה), יכולה החברה לספוג קשות אם המשבר יימשך (סיכון 2). כמו כן, מכיוון שרוב הכנסותיה משועבדות לבנקים, היכולות התזרימיות של החברה מוגבלות (סיכון 3).
אז מה טוב באגח:
1. קיימות ערבויות על חברת "אנגל נתיבים" (בעלת שווי מוערך של 25 מליון) וערבויות חליפיות בצורת שטרי התחייבות בנקאיים בלתי חוזרים על סך 26 מליון שח (משמשים לתשלומי הקרן הראשונים) .
2. פעילות בעל השליטה החדש מבטאת מחויבות גדולה ובמפורש:
א. קניית שותפים החוצה ב-EEE, חברת בת במזרח אירופה של אנגל משאבים (קנייה דרך GBES).
ב. קניית 10% (עד כה) מאגח ז של החברה (כ-13 מליון ערך נקוב) מכספי אשראי של GBES (שיאבדו במקרה של default).
ג. מתן אשראי לחברה לצורך פעילות שוטפת (לא ברור עד כמה - עד פירסום הדוחות) - להערכתי מספר מליוני שקלים.
3. 50% מפירעון אגח ו מתבצע תוך כשנתיים לפני כל תשלום לכל נושה לא מבוטח אחר. ולאחר פירעון 50% ממשיך האגח להחזיק בשיעבוד חלקי על "אנגל נתיבים" (ביחד עם אגח ז).
4. להערכתי, לאחר ההסדר, ההון העצמי של החברה גבוה מאוד (מעל 100 מליון שקלים על מאזן של בערך 900 מליון).
החוב כולו הוא 52 מליון שח. האגח נסחר ב-68 אגורות , מח"ם שנתיים, פארי 105, תשואה 25% - לשיקולכם.
לסיכום - האגח המוזכר הוא בסיכון בינוני גבוה. להערכתי, הגורמים המקלים שצוינו והתשואה הגבוהה המתקבלת, מספקים משוואת סיכון - סיכוי מעולה.
בברכה,
הגב עם ציטוט