ירידות שערים הבוקר עם פתיחת שבוע המסחר הבוקר באסיה ובאירופה. הירידות על רקע נתוני תוצר חלשים מהצפוי בסוף השבוע בארה"ב (ראו הרחבה), סנטימנט צרכנים נמוך מהציפיות בגוש האירו, כישלון מתמשך של השיחות עם הנושים הפרטיים של יוון (ראו הרחבה) ובהמתנה לפסגת האיחוד שתתקיים היום. בפסגה יעסקו המנהיגים באמנה לאיחוד הפיסקאלי באירופה שיסודותיה כבר החלו להיות מונחים.
ירידת מחירי המניות, במקביל לעונת הדו"חות המשתפרת (מתוך המפרסמות עד כה ב-S&P500 הפתיעו לחיוב 66% מהחברות עם הפתעה חיובית ממוצעת של 2.9%) ובמקביל לתשואות היורדות של האג"ח הממשלתיות, הופכות את המניות ליותר ויותר אטרקטיביות בראייה היסטורית (ראו שתי הרחבות). גם למי שלא רוצה לעבור למניות כדי להגדיל את תוחלת התשואה, יש לנו פסקה על הארכת המח"מ באג"ח (ראו הרחבה).
היום נתוני החיסכון של משקי הבית בארה"ב (ראו הרחבה)
אסור לאדם שהוצאותיו יעלו על מחצית מהכנסותיו, ואם הוא מבקש להיות עשיר על שלישן - פרנסיס בייקון
מפריחים בלון ניסוי באירופה
אני לא רוצה להתנבא ועם כל ההסתייגויות, נראה לי שעד לסוף העשור יימצא פיתרון ליוון, יותר מזה אניבאמת לא רוצה להגיד, בטח לא בשלב כל כך מוקדם.
חבילת החילוץ השנייה ליוון שהובטחה לה עוד בחודש אוקטובר תלויה באוויר ובכלל נראה שגם לה צריך כבר להוסיף עוד 15 מיליארד יורו. הגרמנים שיחררו לאוויר בסוף השבוע בלון ניסוי (די קיצוני) – התניית המשך הסיוע האירופי, קרי גרמני ליוון, במינוי "נציב תקציבים" אירופאי מטעמם עם סמכות בפועל על צד ההוצאות בתקציב היווני. הצעד שבפועל מפקיע את הריבונות היוונית על ניהול התקציב זכה להכחשות מצד האיחוד האירופי ולתגובה נעלבת של יוון, שהבטיחה כי אין צורך בצעדים קיצוניים כל- כך. איזו רגשנית, אנחנו עוד שנייה בוכים. בכל מקרה, בפסגת האיחוד היום מדינות האיחוד ינסו כנראה לשכנע את יוון שתיכנס לאשפוז מרצון, אחרת זה יהיה לא נעים. המשקיעים לא רוצים להיות שם כשזה קורה.
סינית? הכל נשמע כמו יוונית
הצמיחה בארה"ב – מה היא אומרת על המניות?
נתון הצמיחה בארה"ב ברבעון הרביעי שפורסם ביום שישי, היה נמוך מהציפיות המוקדמות, 2.8% לעומת צפי של-3.00%. הצמיחה הונעה בעיקר מהצטברות מלאים (תרומה של 1.9% היא הגבוהה ביותר מאז Q1 2010) לעומת תרומה חלשה ממכירות סופיות (תרומה של 0.80% היא הנמוכה ביותר מאז 2011 Q1). המזלג הזה לא מעודד לגבי העתיד. כמו כן את העתיד הממשל יתקשה למשוך, כשהוא בעצמו על גבול תקרת החוב, וגם התקווה ל-3QE להערכתנו מוגזמת. כזו, אם תתממש, תהיה להערכתנו הכי פחות יעילה מקודמותיה, אם בכלל. (כבר אמרנו שההשפעה של QE3 "במגירה" עשויה אפילו להיות משמעותית ממימושה בפועל). אבל הפיתרון אולי נמצא עכשיו דווקא בשוקי ההון. יתכן שדווקא פריחה בשוק מניות זול יכולה להפוך ממגיב למניע של הצמיחה:
פרמיית הסיכון על מניות הגבוהה מזה יותר מחצי מאה
פרמיית סיכון הינה ההפרש בין תשואה על נכס בעל סיכון לנכס חסר סיכון. כעת, הירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות חסרות הסיכון בארה"ב, ומול רמת הרווחים ביחס למחיר המניות הביאה את פרמיית הסיכון להון על שוק המניות בארה"ב לרמות שלא נראו לפחות חצי מאה. תשואות האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים עומדות על 1.87% ואילו תשואת המניות של מדד ה-S&P500 ל-8% (רווחים צפויים של 105.3 דולר רווח חלקי הרמה הנוכחית של המדד- 1316 נק'), מעמיד את כיום את פרמיית הסיכון על 6.13%, הרמה הגבוהה ביותר מאז שנות ה-50 (לא מופיע בגרף):
[attachment=2xixs5bv]cfb1.jpg[/attachment
לחסוך אבל באיזה מחיר? | עולמית יומית 30 בינואר 2012
ירידות שערים הבוקר עם פתיחת שבוע המסחר הבוקר באסיה ובאירופה. הירידות על רקע נתוני תוצר חלשים מהצפוי בסוף השבוע בארה"ב (ראו הרחבה), סנטימנט צרכנים נמוך מהציפיות בגוש האירו, כישלון מתמשך של השיחות עם הנושים הפרטיים של יוון (ראו הרחבה) ובהמתנה לפסגת האיחוד שתתקיים היום. בפסגה יעסקו המנהיגים באמנה לאיחוד הפיסקאלי באירופה שיסודותיה כבר החלו להיות מונחים.
אמיר כהנוביץ | כלכלן ראשי | כלל פיננסים ניהול נכסים ומחקר
14:20 30/01/12
הורד סקירה למחשב
ירידות שערים הבוקר עם פתיחת שבוע המסחר הבוקר באסיה ובאירופה. הירידות על רקע נתוני תוצר חלשים מהצפוי בסוף השבוע בארה"ב (ראו הרחבה), סנטימנט צרכנים נמוך מהציפיות בגוש האירו, כישלון מתמשך של השיחות עם הנושים הפרטיים של יוון (ראו הרחבה) ובהמתנה לפסגת האיחוד שתתקיים היום. בפסגה יעסקו המנהיגים באמנה לאיחוד הפיסקאלי באירופה שיסודותיה כבר החלו להיות מונחים.
ירידת מחירי המניות, במקביל לעונת הדו"חות המשתפרת (מתוך המפרסמות עד כה ב-S&P500 הפתיעו לחיוב 66% מהחברות עם הפתעה חיובית ממוצעת של 2.9%) ובמקביל לתשואות היורדות של האג"ח הממשלתיות, הופכות את המניות ליותר ויותר אטרקטיביות בראייה היסטורית (ראו שתי הרחבות). גם למי שלא רוצה לעבור למניות כדי להגדיל את תוחלת התשואה, יש לנו פסקה על הארכת המח"מ באג"ח (ראו הרחבה).
היום נתוני החיסכון של משקי הבית בארה"ב (ראו הרחבה)
אסור לאדם שהוצאותיו יעלו על מחצית מהכנסותיו, ואם הוא מבקש להיות עשיר על שלישן - פרנסיס בייקון
מפריחים בלון ניסוי באירופה
אני לא רוצה להתנבא ועם כל ההסתייגויות, נראה לי שעד לסוף העשור יימצא פיתרון ליוון, יותר מזה אניבאמת לא רוצה להגיד, בטח לא בשלב כל כך מוקדם.
חבילת החילוץ השנייה ליוון שהובטחה לה עוד בחודש אוקטובר תלויה באוויר ובכלל נראה שגם לה צריך כבר להוסיף עוד 15 מיליארד יורו. הגרמנים שיחררו לאוויר בסוף השבוע בלון ניסוי (די קיצוני) – התניית המשך הסיוע האירופי, קרי גרמני ליוון, במינוי "נציב תקציבים" אירופאי מטעמם עם סמכות בפועל על צד ההוצאות בתקציב היווני. הצעד שבפועל מפקיע את הריבונות היוונית על ניהול התקציב זכה להכחשות מצד האיחוד האירופי ולתגובה נעלבת של יוון, שהבטיחה כי אין צורך בצעדים קיצוניים כל- כך. איזו רגשנית, אנחנו עוד שנייה בוכים. בכל מקרה, בפסגת האיחוד היום מדינות האיחוד ינסו כנראה לשכנע את יוון שתיכנס לאשפוז מרצון, אחרת זה יהיה לא נעים. המשקיעים לא רוצים להיות שם כשזה קורה.
סינית? הכל נשמע כמו יוונית
הצמיחה בארה"ב – מה היא אומרת על המניות?
נתון הצמיחה בארה"ב ברבעון הרביעי שפורסם ביום שישי, היה נמוך מהציפיות המוקדמות, 2.8% לעומת צפי של-3.00%. הצמיחה הונעה בעיקר מהצטברות מלאים (תרומה של 1.9% היא הגבוהה ביותר מאז Q1 2010) לעומת תרומה חלשה ממכירות סופיות (תרומה של 0.80% היא הנמוכה ביותר מאז 2011 Q1). המזלג הזה לא מעודד לגבי העתיד. כמו כן את העתיד הממשל יתקשה למשוך, כשהוא בעצמו על גבול תקרת החוב, וגם התקווה ל-3QE להערכתנו מוגזמת. כזו, אם תתממש, תהיה להערכתנו הכי פחות יעילה מקודמותיה, אם בכלל. (כבר אמרנו שההשפעה של QE3 "במגירה" עשויה אפילו להיות משמעותית ממימושה בפועל). אבל הפיתרון אולי נמצא עכשיו דווקא בשוקי ההון. יתכן שדווקא פריחה בשוק מניות זול יכולה להפוך ממגיב למניע של הצמיחה:
פרמיית הסיכון על מניות הגבוהה מזה יותר מחצי מאה
פרמיית סיכון הינה ההפרש בין תשואה על נכס בעל סיכון לנכס חסר סיכון. כעת, הירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות חסרות הסיכון בארה"ב, ומול רמת הרווחים ביחס למחיר המניות הביאה את פרמיית הסיכון להון על שוק המניות בארה"ב לרמות שלא נראו לפחות חצי מאה. תשואות האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים עומדות על 1.87% ואילו תשואת המניות של מדד ה-S&P500 ל-8% (רווחים צפויים של 105.3 דולר רווח חלקי הרמה הנוכחית של המדד- 1316 נק'), מעמיד את כיום את פרמיית הסיכון על 6.13%, הרמה הגבוהה ביותר מאז שנות ה-50 (לא מופיע בגרף):
"המניות זולות אך הן יכולות להיות זולות יותר"
מחקר של BCA ניתח את מחירי המניות לאורך ההיסטוריה ביחס לרווחים שלהן (P/E) במדד ה-S&P500 ביחס לתשואת האג"ח ל-10 שנים במהלך ה-50 שנה האחרונות. מבחינה היסטורית, קיים יחס הפוך בין השניים. כלומר, תשואות גבוהות יותר על האג"ח הממשלתיות מתואם עם מכפיל רווח נמוך יותר על מניות (כולמר גלומה בהן תשואה גבוהה יותר). מה שהגיוני לגמרי, כי אחרת אין טעם לקחת באותה תקופה את הסיכון של קניית מניות.
ניתן לראות שבריחה מקו הרגרסיה היא נדירה וקרתה באופן קיצוני בבועת מניות הטכנולוגיה (מסומן בתרשים). עם זאת, כיום המצב הפוך. BCA מעריך כי המשמעות היא כי "המניות זולות. עם זאת, אנחנו לא פוסלים אפשרות שהן יכולות גם להיות זולות יותר". ועדיין, בשורה התחתונה: היסטורית "המניות היום זולות מספיק כדי לספק למשקיעים עם פרופיל סיכון שכר אטרקטיבי עבורו".
[attachment=1
מוטב להחליף אפיק השקעה מאשר להפריז בו
להתרחק על העקום
התשואות הקצרות בישראל נמוכות (מק"מ לשנה נותן 2.4%), בארה"ב אפילו את זה אין (0.1%). האם כדאי להסתפק ב-2.4% הללו או להתרחק על העקום למחוזות בהם התשואות גבוהות יותר? אם נרחיק ל- 10 שנים נקבל תוספת של כ-2% לשנה. ה-2% הללו הם כמעט כפול ממה שנקבל על השקעה לשנה, איך זה בראי ההיסטוריה? השוואה היסטורית מראה שב-6 השנים האחרונות זוהי פחות או יותר התוספת הממוצעת שהציע שוק האג"ח על הארכת המח"מ משנה ל-10 שנים, אך גבוהה באופן יחסי לרמת התשואה הממוצעת לשנה באותה תקופה, שעמדה על 3.34%. בנוסף, הסיכוי להעלאת ריבית כיום נמוכה יותר, כשלאורך אותה תקופה (מ-2006) נרשמו יותר העלאות ריבית (בכ-63% מהזמן). כמובן שאי אפשר לדעת בסוף מה יילד יום, אבל מבחינה נומינאלית, ההיסטוריה מראה שהשוק מוכן לפצות בצורה הוגנת את מי שיהיה מוכן היום להאריך מח"מ.
אמריקאים שונאי הסיכון צריכים לשקול לעזוב את ארה"ב כדי לקבל תשואה הוגנת
למה ישראלים חוסכים במניות פחות מאמריקאים?
הציבור האמריקאי מחזיק מתוך הנכסים הפיננסים שלו 42% במניות ואם משקלחים גם את האחזקות העקיפות דרך קרנות פנסיה וביטוחים מגיעים לסדרי גודל של כ-60%. האמריקאים מכורים למניות. למה הם יותר מכל מדינה אחרת? (ראו תרשים). ההסבר הבולט הוא קודם כל מידת הפיתוח הכלכלי שלה. בעבודה של חברת הייעוץ מקינזי ניתן לראות כי ככל שמדינה מ]פותחת יותר כך שיעור ההחזקה במניות מתוך סך הנכסים הפיננסים גבוה יותר. יתכן שזה קשור ליכולת להתמודד עם סיכון גבוה יותר, עם אמון גדול יותר בשיטה, במבנה פירמידת הגיל, כלומר שבמדינות המפותחות האוכלוסייה מבוגרת יותר ולכן קל לה יותר להסתכל על מגמת העליות בטווח הארוך. בהקשר הזה, קיים חשש הדור הצעיר, שראה רק בעשור האחרון שלושה משברי ענק (מניות טכנולוגיה, סאב-פריים וחובות באירופה) כבר מרגיש טעם חמוץ מכל הדבר הזה שנראה מניות.
[attachment=0
היום - הכנסות והוצאות משקי בית = חיסכון
בין נתוני המקרו שיפורסמו היום בארה"ב יבלטו נתוני ההכנסות וההוצאות של משקי הבית. הערכות הן שהפעם נרשמה עלייה בשניהם, 0.4% ו-0.1% בהתאמה. כלומר שההכנסות עלו יותר מההוצאות, חיסכון! זהו דבר נדיר יחסית אצל האמריקאים שרגילים דווקא לצרוך ע"ח החסכונות. מה איתם הם מפחדים ממשהו או שסתם בא להם להיות אחראיים יותר לגבי היציבות הפיננסית שלהם?
מי שחי מעל הכנסתו בהווה נמצא בסכנה שבעוד זמן קצר יחיה מתחתיה– ג'וזף אדיסון
הגב עם ציטוט