הייתי מגדיר את הלילה הזה- היציאה מאנוכיות.
היות והאנוכיות היא תכונת הטבע- ע"כ צריך היה נס ליציאה בשם הויה.
פרעה מכיר בשם אלהים שהוא בגמטרייה הטבע.
אך שואל בהתרסה- מי הויה אשר אשמע בקולו.
במילים יותר מודרניות- שואל הפרעה, מלשון המפריע שבנפש האדם,
אני מבין רק מדע, רק גשמיות, רק בתוך הטבע.
מה זה אמונה למעלה מהטבע?
משה- הנקרא בזוהר שר האמונה,
מגלה(יחד עם אהרון את המכות על מצרים).
מהן המכות?
גילוי האמת , היא מאוד מזיקה למצרי שבתוכנו. ואותה אמת אינה פוגעת כלל בבני ישראל (בני-הבנות. ישראל- ישר קל. שכל ההבנה שצריך לפעול ישירות לאל ולא לעצמי האנוכי).
כל מגלי האמת נרדפו.
קשה לאדם, למצרי שבתוכנו, לשמוע את האמת.
ועוד שמצרים הוא מלשון צר- הוא רצונו הצר של האדם שחושב רק על עצמו.
האהבה היא האפשרות לצאת מעצמנו ולהיות ללא גבולות היא החופש האמיתי.
לא אהבה אינטרסנטית אלא אהבה שאינה תלויה בדבר.
לא היה עבד שיכול היה לברוח ממצרים, שיכול היה להשתחרר מהאנוכיות.
התורה מבקשת מאתנו כיהודים לצרוב בנפשנו את הזכרון שיש בשורש של כל יהודי את האפשרות לצאת ממצרים,
לצאת מהאנוכיות ולהגיע לאהבה אמיתית, לא אהבה גשמית, אלא כזו הבנויה על אידיאה נצחית, על הבורא יתברך.
היציאה הייתה בחודש ניסן- בבחינת נס.
במזל מאדים- מלשון אדמה לעליון- בחינת השפעה. (יש גם את צד השלילה במזלות שהמאדים הוא גם דם ומלחמות-טלה ועקרב).
אכן פרשה מעניינת השבוע
תודה לאבי 121 שגירה אצלי שוב את הנושא.
הגב עם ציטוט