האם זוהי שנת המפנה של מניות הפיננסים בפני הדור הבא של מנכ"לי הבנקים? מיטב.

בארץ, כמו בארה"ב, מניות הבנקים פתחו את השנה בעליות חדות. בשבועיים הראשונים של השנה, מדד הבנקים בארץ, כמו גם מדד הבנקים בארה"ב, נהנים מביצועי יתר משמעותיים לעומת מדד המניות הכללי. זאת, לאחר שבשנה שעברה הפכו מניות הפיננסים לשק החבטות של שוק המניות, ומחיריהן נפלו בשיעורים ניכרים – הרבה מעבר למדדי המניות הכלליים, כגון המעו"ף וה-S&P 500.


האם שינוי המגמה במניות הבנקים השנה מבשר על נקודת מפנה אמיתית? לכאורה, השערה זו אינה תלושה מהמציאות. מחירי מניות הפיננסים רגישים מאוד למצב המאקרו-כלכלי. בשנה שעברה היה נדמה שארה"ב גולשת למיתון, וגם בשוק המקומי שיסנו מותניים לקראת האטה במשק ועלייה בשיעור האבטלה בארץ. אלא שבפועל, המשק האמריקאי מראה ניצנים ראשונים של התאוששות, כאשר הכלכלה צומחת מהר מהצפי ושיעור האבטלה התחיל לרדת. בארץ, החוסן של הכלכלה המקומית הפתיע רבים, כאשר שיעור האבטלה המשיך לרדת לשפל היסטורי.

רוב האנליסטים והחזאים הכלכליים עדיין פסימיים לגבי הסקטור הפיננסי ומעדיפים להמליץ על מניות סולידיות, כגון מניות יצרניות מזון וחברות פארמה וטכנולוגיה, שיושבות על הרי מזומנים ומחלקות דיבידנדים נדיבים. למרבה האירוניה, קונצנזוס כל כך רחב לגבי אי כדאיות של השקעה במניות הפיננסים הוא גם סוג של סיגנל חיובי, כי ידוע שכלכלנים ואנליסטים בדרך כלל לא מצליחים לזהות שינויי מגמה, היות שבסך הכול אנחנו בני אדם וסובלים כמו כולם מקיבעון מחשבתי.

אולם, ראוי לשים לב לכמה אינדיקטורים משוק ההון, שמראים שאולי מוקדם מדי להשמיע את צפירת ההרגעה אחרי מלחמת ההתשה של השנים האחרונות. ראשית, שוק האג"ח הממשלתיות ממשיך לשדר סקפטיות רבה לגבי מהימנות הנתונים בארה"ב והיכולת של הכלכלה להחזיק מעמד לאורך זמן. התשואות באג"חים הממשלתיות ארוכות הטווח של מדינות חזקות כגון ארה"ב וגרמניה, וגם אלו של מדינת ישראל, ממשיכות לרדת.

התנהגות זו מאפיינת תקופות של סטגנציה ודפלציה ולא הולמות סביבה של פריחה כלכלית, כפי ששוק המניות מנבא כרגע. בדרך כלל, כאשר השוק יותר אופטימי, הוא נוטה לדחוף את תשואות האג"ח כלפי מעלה. אנחנו לא מרגישים בנוח עם המסר הכפול של השוק – שוק המניות מתחיל לנבא סוג של התאוששות, כאשר שוק האג"ח צופה המשך סטגנציה. זהו סוג של אנומליה, שייפתר לכאן או לכאן. לרוב, שוק האג"ח מוכיח את עצמו כשוק יותר שקול, שאינו נסחף בקלות אחר התחזיות האופטימיות של הכלכלנים.

בנוסף,חלק גדול מהבנקים בעולם עדיין סובלים קשות. מתחילת השנה הבנקים האיטלקיים נפלו חדות ( אחרי שהם כבר איבדו למעלה מ-80% מערכם מאז פרוץ המשבר ב-2007) על רקע הנפקת הזכויות הגדולה של בנק יוניקרדיט ( (UNICREDIT האיטלקי, שנועדה להגדיל את רמת הלימות ההון שנמצא חסר אחרי מבחני הלחץ של הפיקוח על הבנקים באירופה. הרבה בנקים אחרים בגוש האירו נמצאים במצב דומה, אך טרם התחילו לגייס הון. קיימים גם חששות לגבי הבנקים הסינים, שמתמודדים עם פיצוץ בועת הנדל"ן.

קשה להשתחרר מהתחושה שה"ראלי" במניות הבנקים בארה"ב ובארץ יגמר מהר, אם הבנקים האירופאיים לא יצליחו לייצב את עצמם או אם החששות לגבי הרעה משמעותית באיכות תיקי האשראי של הבנקים הסיניים יתבררו כמוצדקים.