מאקרו:

> משקל היצוא לאסיה בחלק מהיצוא הישראלי ממשיך לעלות.
> על רקע משבר החובות האירופי, הפעילות המשקית ממשיכה לשמור על מומנטום.
> המשק לא נכנס למיתון.
> בהתאם אנו צופים כי הריבית לינואר תישאר ללא שינוי (ההכרזה ביום ב', 26/12)
> אינדיקטורים לשוק הנדל"ן ממשיכים להצביע על התקררות.





אגרות חוב:

> מגמה מעורבת בשוק האג"ח.
> המשקיעים הסיטו השקעותיהם מהאפיק הצמוד לאפיק השקלי, גם באפיק הקונצרני.
> ציפיות האינפלציה ירדו בכל הטווחים

יצוא לפי מדינות – אסיה ממשיכה לתפוס חלק משמעותי ביצוא הישראלי

השבוע, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני הסחר בסחורות של ישראל לחודש נובמבר לפי מדינות, מהם עלה כי ייצוא הסחורות, התרחב ב-11 החודשים הראשונים של השנה בכ-6 מיליארד דולר, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התרחבות זו מהווה עלייה של כ-13% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2010.

בחנו את התפלגות היצוא למדינות בשנתיים האחרונות בכדי לבחון את השפעת המשבר באירופה, החשש הכבד מפני מיתון המעיב על כלכלת ארה"ב, והצמיחה המהירה במדינות אסיה.

ובכן, ניתן להצביע על 4 מאפיינים מרכזיים והם:

(1) חלקה של ארה"ב ביצוא הישראלי קטן בהשוואה לשנה הקודמת. אמנם, ארה"ב נותרה מדינת היצוא הגדול ביותר בסחר של ישראל (למעט יבשת אירופה), אך חלקה מסך היצוא קטן בהתמדה מאז שנת 2006 (אז היה חלקה כ-45% מהיצוא הישראלי).

(2) הנפח של יבשת אסיה מהיצוא הישראלי ממשיך לגדול, ובפרט לסין. משיעור של 10.2% באחד עשר החודשים הראשונים של השנה הקודמת, לכדי 12.1% השנה – התרחבות של יותר ממיליארד וחצי דולר. יתר על כן, היצוא לסין, גדל בעשור האחרון ב-230%! והפך היות חלק מרכזי ביצוא הישראלי.

(3) באופן מפתיע, יבשת אירופה ממשיכה להיות יעד היצוא הגדול ביותר. אם לא די בכך, חלקה של אירופה גדל ביצוא הישראלי בשנתיים האחרונות, וזאת, על אף משבר החוב אשר פרץ בחודש אפריל בשנה הקודמת.

(4) באופן לא מוסבר (הפעם, באזור גיאוגרפי שונה), חלקה של הודו ביצוא הישראלי קטן.

כלומר על רקע התמורות המתרחשות בעולם, אין ספק כי הייצוא, לפחות בחלקו, מוסט מזרח – לאסיה. עם זאת, אירופה וארה"ב עדיין מהוות יחד כשני שליש מייצוא הסחורות הישראלי. ואין ספק כי ימשיכו להיות יעדי היצוא העיקריים, לפחות בעשור הקרוב.

התפתחויות משקיות חיוביות על רקע התעצמות המשבר האירופאי

על רקע החשש מפני התמתנות בפעילות במשק הישראלי, הגיעו השבוע חדשות טובות כאשר דווח כי הייצור התעשייתי התרחב ב-2.5% (בניכוי עונתיות) בחודש אוקטובר, בהמשך לעלייה של 0.8% בחודש ספטמבר.

הגידול המרשים בייצור התעשייתי נבע מעלייה חדה בתעשיות טכנולוגיית העילית (ענפי אלקטרוניקה, ציוד לבקרה ופיקוח, מכונות למשרד ומחשוב, כלי טיס ותרופות) אשר התרחבו ב-4.6% (מנוכה עונתיות) בחודש אוקטובר וב-12% בארבעת החודשים האחרונים.
נזכיר, כי תעשיות אלה מהוות כ-50% מהייצור המקומי. כלומר בניכוי תעשיית טכנולוגיית העילית, התרחב היצור התעשייתי ב-0.9% (מנוכה עונתיות).

על רקע נתוני יצוא תעשיות טכנולוגיית העילית הטובים שפורסמו לחודש נובמבר (עלייה של 8%), הייצור התעשייתי, צפוי, ככל הנראה, להמשיך להתרחב גם בחודש נובמבר, וזאת על אף החולשה בייצוא התעשייתי שברמת עצימות טכנולוגית נמוכה יותר.

המדד המשולב למצב המשק בחודש נובמבר גדל ב-0.2%. כלומר - המשך התרחבות הפעילות במשק, אך בקצב מתון יחסית לזה שנרשם ברבע השלישי של השנה.
כאמור, העלייה במדד החודש משקפת עליות במדד הייצור התעשייתי ובמדדי יצוא השירותים והסחורות, אשר קוזזו על ידי ירידות במדדי יבוא התשומות והתכווצות פדיון המסחר והשירותים.

אם לא די בכך, אזי גם המכירות הקמעוניות ממשיכות להציג חוזקה ואלו התרחבו ב-1.2% באוקטובר (בניכוי עונתיות).

התפתחויות אלה מצביעות על כך שהמשק הישראלי, גם אם מתאפיין בחולשה מסוימת בחודשים האחרונים, לעומת קצב ההתרחבות שנרשם במחצית הראשונה של השנה (שהיה גבוה מאוד), ממשיך להתרחב ולא נמצא על סף מיתון.
לפיכך, על רקע האינדיקטורים הללו והרגיעה בשוקי ההון בחודש האחרון (בעיקר באפיק המנייתי), אנו צופים כי בבנק ישראל יבחרו להותיר את הריבית לחדש ינואר 2012 ללא שינוי, ברמה של 2.75%.

ענף הנדל"ן למגורים – רבע שלישי

משרד האוצר פרסם את סקירות הרבעונית לגבי ענף הנדל"ן למגורים בישראל. נציין, כי עדיין קיים פעם בין נתוני משרד האוצר לאלה המפורסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (סקר מחירי דיור).
לראייה, למרות שבלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחו על ירידת מחירים לראשונה רק בחודש אוקטובר, נתוני משרד האוצר מצביעים על ירידה של 3.6% במחירי הדירות ברבע השלישי (חודשים יולי-ספטמבר) לעומת הרבע השני.

בנוסף, במשרד האוצר דיווחו כי ברבע השלישי נמשכה הרגיעה בשוק הנדל"ן. מספר העסקאות ירד בשיעור של 16% בהשוואה לרבע המקביל אשתקד, והגיע לרמתו הנמוכה ביותר מאז השפל ברבע הרביעי של שנת 2008.

בצד ההיצע, לפי דיווח של אתר המכירות Yad2, נראה כי מספר הדירות המוצע למכירה רשם עלייה ברבע השלישי של השנה (6.5%) והמשיך במגמה זו גם לתוך הרבע הרביעי (ראו התרשים משמאל). בהחלט ניתן לראות בהתפתחות זו, בנוסף לירידה במספר העסקאות כמעודדת התייצבות במחירי השוק (ואף הוזלה), עקב העובדה שקצב הדירות המוצעות למכירה, גדל בקצב מהיר יותר מהדירות הנמכרות.

כלומר, אין ספק כי הפעילות העסקית בענף הנדל"ן למגורים נמצאת בתקופה זו במגמת התמתנות אשר מלווה גם בירידה, אם כי ראשונית, במחירי הדירות. אם נשלב זאת בעלייה המשמעותית של התחלות הבנייה, כ-40 אלף השנה, אזי השוק צפוי להמשיך ולהתאפיין בחולשה גם בשנת 2012. הדבר צפוי להביא לכדי ירידות מחירים, במיוחד באזורים שבהם הביקוש אינו חזק דיו (פריפריה).


שוק האג"ח – האפיק הממשלתי מנצח

השבוע, התנהל המסחר באיגרות החוב במגמה מעורבת, תוך מחזורי מסחר מאוד נמוכים. הפעם, היו אלה האיגרות הממשלתיות השקליות הארוכות שרשמו את עליות המחירים הנאות ביותר.
באופן כללי, איגרות החוב השקליות (ממשלתיות וקונצרניות) היו עדיפות השבוע על פני השקעה באיגרות חוב צמודות – קביעה אשר נכונה גם לגבי השקעה בחודש האחרון, ואף בשנה האחרונה (טבלה משמאל).

ההשפעה העיקרית על מדדי איגרות החוב הממשלתיות הגיעה השבוע מכיוון מדד המחירים לצרכן, שפורסם ביום חמישי הקודם (15/12). מועד הפרסום – 18:30 הביא לכך שהמשקיעים המקומיים יכלו להגיב לפרסום רק ביום ראשון, ואמנם, המדד שהפתיע והיה נמוך מהתחזיות בשוק (פחת ב-0.1% לעומת ציפייה לעלייה של 0.2%) הביא למגמת ירידה בתשואות של האיגרות הממשלתיות השקליות ולכדי עלייה בתשואות של האיגרות הממשלתיות הצמודות ביום המסחר שלאחר הפרסום (האיגרות הצמודות הארוכות רשמו ירידה בתשואה לפדיון בהמשך השבוע).

בסיכום השבועי, השילה מערכה האיגרת הממשלתית הצמודה לשנתיים (גליל 5470) 0.2%. האיגרת הארוכה לעשר שנים (גליל 5903) רשמה הפסד הון זעיר. האיגרת הממשלתית השקלית לשנתיים (ממשלתי שקלי 0913) רשמה רווח הון של 0.3% והאיגרת לעשר שנים (ממשלתי שקלי 0122) הוסיפה לערכה 1.0%.
האיגרת האמריקאית המקבילה ל"ממשלתי שקלי 0122", רשמה השבוע דווקא הפסד הון משמעותי, כך שהמרווח בין איגרות אלה התכווץ ב-25 נ"ב לרמה של 255 נ"ב. צמצום הפער בין האיגרות התרחש השבוע בשני מהלכים נפרדים. כאמור, בתחילת השבוע הייתה זו האיגרת המקומית שצמצמה את הפעם, בהמשך השבוע (בין יום ב' ליום ד') רשמה האיגרת האמריקאית עליית תשואה, בעוד שהמקומית שומרת למדי על מחירה.

שינוי מחירים אלה, הביאו את ציפיות האינפלציה לרדת בטווחים הקצרים (13 נ"ב לשנתיים) ובטווחים הארוכים (9 נ"ב לעשר שנים) בהמשך לירידות שנרשמו בשבוע הקודם. זאת, על אף העלייה במחירי הנפט בשבוע החולף (בכ-5%) וההודעה על התייקרות במחירי התחבורה ציבורית בתחילת השבוע.
המסחר בשוק איגרות החוב הקונצרניות התנהל במגמה מעורבת השבוע.
מדד התל-בונד 20 רשם את ירידת הערך הגדולה ביותר השבוע מבין מדדי התל-בונד (0.68%-). הירידה במדד היא תוצאה מהפסדי הון בכל איגרות החוב של החברות הלא-בנקאיות (המהוות כמחצית מדד זה) במדד זה, למעט 'החברה לישראל' אשר רשמה רווח הון בסיכום השבועי.
השבוע, נראה כי הסיבה לירידות המחירים היא לא רק כמות הידיעות על דחיות והסדרי חוב, אלא הסטה של השקעות מהאיגרות הצמודות לאיגרות השקליות. לראיה, התל-בונד השקלי רשם עליה של כ-0.53% בסיכום השבועי.

המלצות השקעה:
(1) להערכתנו, יש להתמקד במח"מ בינוני, כ-4 שנים.
(2) ישנה להערכתנו עדיפות לאיגרות חוב קונצרניות ברמות דירוג של '+A' וגם 'A', במח"מ של 4-3 שנים. איגרות אלו משלבות לדעתנו בצורה הטובה ביותר בין תשואה לסיכון.
(3) איגרות החוב הממשלתיות מתאימות רק לרגישים מאוד לסיכון. לאלו, אנו ממליצים להתרכז במח"מ קצר עד בינוני.