בנק ישראל הוריד את הריבית ברבע אחוז לרמה של 2.75%. פסגות.

נתחיל כרגיל בשורה התחתונה. בנק ישראל הוריד מההודעה את המשפט בו השתמש בחודש שעבר "הותרת הריבית ברמתה הנוכחית מותירה בידי בנק ישראל מרחב תגובה להתרחשויות בכלכלה העולמית והמקומית". והחליף אותו במשפט הבא: "הפחתת הריבית יחד עם החלשות שער החליפין האפקטיבי של השקל בתקופה האחרונה צפויים לסייע למשק הישראלי להתמודד עם הקשיים העומדים בפניו". במילים אחרות, החששות של בנק ישראל מהחרפת המשבר באירופה והשפעתה על המשק המקומי הולכות ומתממשות ולכן זה הזמן להשתמש בתחמושת אותה החליטו בחודש שעבר לשמור בקנה.
כיוון שלהערכתנו הבעיות באירופה עוד רחוקות מפתרון והאינפלציה בשנה הקרובה תעמוד סביב מרכז היעד של בנק ישראל, הריבית תרד עוד פעם או פעמיים בחצי השנה הקרובה.

עוד מההודעה
• ציפיות האינפלציה הנגזרות מהשוק עלו לאחר פרסום המדד מ-1.7% ל-1.9%. בטווחים הבינוניים והארוכים הציפיות נותרו ברמה של 2.3%.
• גם ממוצע תחזיות האנליסטים עלה מ-2.2% ל-2.3%
• תחזיות הריבית של האנליסטים ירדו מ-3% ל-2.75%
• ע"פ חטיבת המחקר של הבנק הצמיחה ב-2012 תעמוד על 3.2% והריבית הממוצעת במהלך השנה תעמוד על 3%. במילים אחרות מחלקת המחקר מציירת תרחיש בו הריבית חוזרת לעלות בהמשך השנה כנראה כתוצאה מפתרון המשבר באירופה. כיוון שאנו מעריכים כי גם בתרחיש כזה הצמיחה העולמית תהיה איטית מאוד בשל צעדי הצנע הרחבים שיידרשו אנו מעריכים כי הריבית תוותר נמוכה ותעמוד כאמור על רמה של 2.5%-2.25% בעוד 12 חודשים.
• ע"פ ההודעה בנק ישראל צופה כי הגירעון התקציבי לשנת 2011 יעמוד על 3.5% לעומת יעד של 3%. הגירעון שלנת 2012 צפוי לעמוד, ע"פ תחזית פסגות, על 4%-3.5%.
• ע"פ תחזיות מחלקת המחקר של הבנק מחירי הדיור במדד המחירים לצרכן (נמדדים בעזרת חוזי שכירות) יעלו ב-12 החודשים הקרובים בקצב דומה לזה שנרשם ב-12 חודשים האחרונים (5.5%).
השמועות על תוכנית הצלה של ה-IMF לאיטליה רחוקות מהמציאות
כל מדינה המצטרפת ל- IMF נדרשת להפקיד סכום כסף מסוים הנקרא Quota. ה- Quota נקבעת לפי נוסחה הלוקחת בחשבון 50% תמ"ג, 30% מידת הפתיחות של המשק, 15% גמישות כלכלית (כך אני מתרגם economic variability) ו- 5% רזרבות מט"ח. ה- Quota קובעת מספר דברים כמו זכויות הצבעה ב- IMF, אבל לא פחות חשוב מהו גודל הסיוע שתוכל לקבל המדינה מה- IMF במקרה צרה.
כיום הסכום הכולל המצוי בידי קרן המטבע הוא 238.4 מיליארד SDR (Special Drawing Rights – הנקבע באופן יומי לפי שקלול של סל מטבעות הכולל את הדולר, הין, הליש"ט והאירו ושווה בקרוב ל- 1.6 $). כלומר הסכום הכולל המצוי בידי הקרן הוא כ- 381 מיליארד $ בלבד. מטבע הדברים לארה"ב ה- Quota הגבוהה ביותר של 42.1 מיליארד SDR, לאיטליה Quota של 7.9 מיליארד SDR המהווים כ- 3.3% מכלל היתרות ולישראל Quota של 1.1 מיליארד SDR, או 0.45% מכלל היתרות. יחד עם זאת בתחילת 2011 התקבל תיקון להכפלת היתרות ולהעמיד אותן על 476.8 מיליארד SDR או כ- 760 מיליארד $ כאשר הנטל לא ייפול באופן שווה אלא מדינות מתפתחות במהירות גבוהה יגדילו את חלקם בעוגה בסך של 6%.
עכשיו תרגיל. השמועה לגבי סכום הסיוע לאיטליה בלבד בגובה 600-700 מיליארד אירו, גבוהה יותר מכל היתרות גם לאחר הכפלת גודל הקרן. סכום דמיוני לחלוטין.

יתרה מכך לפי החוקים הקיימים הסכום המרבי שהמדינה יכולה לקבל הוא פי 2 מהמכסה שלה בשנה הראשונה ופי 6 מהמכסה בסך הכל. נניח שה- Quota של איטליה תוכפל (אגב מעניין מאין יגיע הכסף להכפלת המכסה) ויגיע ל- 15.8 מיליארד SDR, גם אם נכפיל סכום זה פי 6 נגיע ל- 94.8 מיליארד SDR השווים בקרוב ל- 117 מיליארד אירו, רחוק מאוד מהסכום של 600-700 מיליארד אירו (גם אם מותחים קצת את השמיכה מכופפים את החוקים ומשלמים אקסטרה).
בקיצור ללא שינוי מהפכני באופן פעולתה, ה- IMF יכולה לעזור אבל לא לפתור את כל הבעיות.


אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו – פסגות בית השקעות