מעבר לביטחון של האגח, יש מקרים בהם יש עדיפות ברורה לאגח להמרה על פני מניות ואפילו על פני אגחים רגילים של אותו החברה.

בעוד אגח רגיל מוגבל לפי מחיר הקנייה בפוטנציאל הרווח, אגח להמרה יכול להנות משני הכיוונים - גם הביטחון של האגח וגם הפוטנציאל של עליית ערך המנייה.

בזמני משבר (כפי שאנו שוב חבים היום) לעיתים מחירי האגח להמרה מגיעים קרוב לכדאיות המרה גם ללא התקרבות למחיר הפארי (כלומר החוב עצמו לא שווה המרה אך יחסי ההמרה מצמידים את מחיר האגח לשווי המנייה) - במקרים כאלה יש עדיפות ברורה לאגח להמרה שכן הוא בטוח יותר מהמנייה ויהנה מכל גל עליות באופן שווה (או כמעט שווה) למנייה - ולכן מי שמאמין בחברה ורוצה להשקיע - עדיף לו לעשות זאת דרך האגח (ראה מקרה טאואר ומעריב מהעבר).