עוד מפריעים לשווקים הם נתונים על ירידה ביצוא ביפן והאטה בסינגפור. בספרד, ראש הממשלה החדש, מריאנו, אמר, לאחר שמפלגתו זכתה לרוב הגדול ביותר בפרלמט מזה 30 שנה, ש"המדינה נכנסת לזמנים קשים". מה אתה אומר....

"אנחנו רק עוברי אורח"
צפון קוריאנים, כדי להרגיש טוב עם עצמם ביחס לרמת החיים הגבוהה בארה"ב, ממציאים לעצמם סיפורים שהמשבר בארה"ב כל כך חמור עד שאנשים עומדים שם בתור ללחם ושבארה"ב יש עוני בכל פינה. הם גם אוהבים לספר שבארה"ב אם מישהו שוכב מת על המדרכה אנשים לא יעצרו לעזור לו. ועכשיו הם מקבלים לכך חיזוק מיו"ר הפדרל ריזרב, ברננקי, שאמר בהקשר למשבר החוב באירופה, ש"אנחנו סוג של עוברי אורח חפים מפשע. אין לי שום הצעות אחרות (לאירופה) מאשר להמשיך לדחוף אותם לפעול. זה בעיה של אירופה, לא שלנו". האם גם אנחנו בעצם עוברי אורח? האם גם אנחנו לא דואגים לאירופאים? (אני לא)

חשיפת היצוא האמריקאי לאירופה אומנם אינו קריטי לצמיחה שלה, כשרוב כלכלת ארה"ב מתבססת על ביקושים מקומיים, אבל המקור של מעל 30% ממכירות חברות ב-S&P500 וכ-50% מהרווחים שלהן מגיעים מבחוץ. בנוסף, עלולה המערכת הפיננסית בארה"ב להיפגע ממשבר במערכת הפיננסית באירופה.
האומנם ההשפעה של אירופה כ"כ גדולה או שאפשר להיות עוברי אורח ולדלג מעליה?

"העולם אינו שטוח, הוא היררכי"
שמתם לב וודאי שמה שקורה בישראל כמעט ולא משפיע על הבורסה בת"א. אפילו לא נתון משמעותי כמו צמיחה או אבטלה בישראל. לעומת זאת, גם לשינוי קל בנתון מקרו שולי בארה"ב, כמו מדד מנהלי הרכש לאזור שיקגו (שיפורסם היום), עשויות להיות השלכות משמעותיות על השקל, ריבית בנק ישראל והבורסה בת"א. התופעה באה לידי ביטוי ביתר שאת בזמן מלחמת לבנון השנייה שהבורסה בישראל נשארה אדישה.

תתפלאו אבל המצב הלכאורה חריג הזה לא חריג בכלל ומתרחש גם במדינות גדולות. מחקרים אמפיריים שנערכו בעשר השנים האחרונות מראים עדות ברורה ועקבית של אסימטריה בין התפתחויות חדשותיות לבין התוצאה הכלכלית על מחירי הנכסים בעולם. בעוד ביצועי הכלכלה האמריקנית או מדיניות מוניטרית בארה"ב משפיעים על שיעורי הריבית בבריטניה ובאזורים אחרים באירו, לחדשות כלכליות זרות יש השפעה מועטה בלבד על השווקים בארה"ב ובמקומות אחרים ולא נמצאה כל הוכחה כי ריבית האירו משפיעה על שיעורי הריבית בארה"ב. המחקרים מצאו גם למשל שלחדשות הכלכלה הגרמנית אין כמעט השפעה על שער היורו והדולר, שלחדשות בגוש האירו אין כמעט השפעה על תשואות האג"ח בארה"ב ושלחדשות בבריטניה אין כל השפעה על מחירי מניות בארה"ב. נמצא כי ההשפעה של שוק המניות והאג"ח האמריקאי גדול פי שלושה מהשפעה הפוכה של השוק האירופאי על השוק האמריקאי.

התופעה מתרחשת גם באירועים של זעזועים פיננסיים וכלכליים שמקורם בארצות הברית, אז נוצרות השלכות גלובליות, בעוד לזעזועים שמקורם בחלקים אחרים של העולם יש בעיקר השלכות מקומיות. מה שתומך בטענה שהצגנו כבר מספר פעמים שהעולם יכול ואף חומק מהמשבר האירופאי.

חוקרים מאוניברסיטת צפון קרוליינה התייחסו לתופעה והסבירו שאנו נוהגים לתאר את הכלכלה העולמית ע"י חיבור. אבל אנו מקדישים תשומת לב קטנה למבנה של אותם חיבורים. "אנו מוכנים לקבל את טענתו של פרידמן שהעולם הוא שטוח. ובכן, העולם אינו שטוח, העולם הוא היררכי".
אם כך, האם ההשפעה על הפירמות באירופה תיתמך ע"י המגמה החיובית כיום בארה"ב:

אנליסטים: הפירמות באירופה לא יודעות שהן באירופה
למרות החששות הכבדים מהשפעת המשבר באירופה על הכנסות הפירמות, אפילו באירופה עצמה תחזית ההכנסות נטו לשנת 2012 נשארו גבוהות ואף יותר מהתחזיות לגבי העלייה בהכנסות הפירמות בארה"ב. שקלול התחזיות של יותר מ-12 אלף תחזיות שמוזנות למערכת המידע "בלומברג" מראות צפי לעליה של 10.5% בהכנסות החברות האירופאיות שבמדד Stoxx Europe 600, לעומת עליה של 11% השנה. ההסבר לתחזיות הגבוהות מגיע בעיקר מביקושים חזקים מחוץ לאירופה ועליה במחירי הסחורות. עם זאת, צריך לזכור שברבות מבורסות אירופה נפלו המדדים בעשרות אחוזים, שיעורי האבטלה גבוהים והשירותים הציבוריים נפגעו מאד, כל שאין מה לקנא בהם.

הסוציאליזם האירופאי פושט את הרגל – הקפיטליזם האמריקאי מנצח!
לאור המשברים שפוקדים את העולם המערבי יש תחושה שמעמדה של ארה"ב בעולם יורד אל מול עלייתה של אסיה. אלא שניתוח הנתונים מראה שעלייתה של אסיה ע"י מעבר לקפיטליזם לא באה ע"ח ארה"ב אלא על חשבון אירופה שנגררה לכיוון של סוציאליזם:

הנתח של אסיה בכלכלה העולמית גדל מפחות מ-15% בשנת 1969 לכמעט 27 בשנת 2011 ובזמן זה הנתח של האיחוד האירופי בתמ"ג העולמי ירד מכמעט 36% לכ-26%. חלקה של ארה"ב בתוצר העולמי נמצא כמעט ללא שינוי בעשרות השנים האחרונות ולמעשה ב-2011 הוא היה גבוה (26%) מחלקו בשנת 1982 (25.8%).
[attachment=0:23as7man]table_211111.jpg[/attachment:23as7man]
הדינמיות של ארה"ב, הגמישות, תרבות של חדשנות ויזמות, אפשרו להם להמשיך להיות פרודוקטיבי ותחרותיים גם בעולם קשוח. לעומתם, האיחוד האירופי ממחיש את כישלון הסוציאליזם של אנטי צמיחה בסגנון אירופי, עם מסים גבוהים ותקנות מופרזות אשר יצרו תרבות של תלות ב"זכאות".

זו לא האימפריה האמריקנית שנופלת אלא האירופאית! אם אירופה לא תתעשת על עצמה ותעבור לכלכלה קפיטליסטית תחרותיות אין לה סיכוי בעולם, לא לה ולא למטבע יורו שלה.

מדינה שמגדילה עכשיו את הגרעון היא מתאבדת
המשקיעים באמוק, הם כבר לא יודעים מאיפה תבוא הצרה הבאה ועל כל תזוזה הכי קטנה לא במקום של איזו מדינה הם פותחים באש. ב-9 במרץ 2010 היו כל מדינות ה-PIIGS (למעט יוון) נחשבות בטוחות יותר להשקעה מאשר ישראל. רצף האירועים שדחף לקריסתן הוא בלתי נתפס. צלב שהונח על אחת מהן גרר התקפות ספקולטיביות בלתי ניתנות לעצירה, לזינוק התשואה שהמשקיעים דורשים, רמת תשואות שהמדינות לא יכולות לעמוד בהן למחזור החוב, ולסוף כמעט ובלתי נמנע של עוני מוחלט. למזלן של המותקפות באירופה, התערבותן של חברותיהן לגוש וקרן המטבע ע"י הקמת קרן חילוץ הצליחה לתת להם קצת אויר אבל הן עדיין לא יצאו מסכנת קריסה. אפילו מדינה יציבה כמו צרפת עם דירוג אשראי של AAA התדרדרה בתוך מספר חודשים מאחת המדינות הבטוחות בעולם למדינה בסיכון. ישראל היא אולי המדינה היחידה בעולם שיכולה להיות טיפשה מספיק בשביל לדון בכלל באפשרות של הגדלת הגירעון במצב עולם כזה ורק הדיבורים הללו תרמו לזינוק בפרמיית הסיכון שלה בחצי אחוז בתוך שבועיים וחצי (CDS ל-5 שנים). לא פלא שנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, נחרד מהרעיון והזהיר במסיבת עיתונאים בשבוע שעבר כי "הדבר הכי חשוב זה לשמור על מסגרת התקציב, לא להגיע להוצאות ולא להעלות שיעורי מס".

חדשות טובות – פורטוגל מזיזה את הבוהן
הדוח הקרוב של הטרויקה- ועדת הביקורת המשותפת של הנציבות האירופית, קרן המטבע וה-ECB עומדת להוציא דוח תקופתי אוהד בנוגע להתקדמות פורטוגל ביישום התחייבויותיה. פורטוגל מבצעת עד כה את הצעדים הנכונים בדרך לעמידה ביעדי הגירעון והצמיחה ל-2012-2013 כולל רפורמות במערכת הפנסיה ובשוק העבודה. החשש של חברי ועדת הביקורת מתמקד בסכנה כי המצב בשוקי ההון לא יאפשר לפורטוגל לחזור לגייס עד שנת 2014 ואז יידרש לה סיוע נוסף בסך 50 מיליארד יורו (בנוסף ל-78 מיליארד שכבר קיבלה). בסה"כ פורטוגל ואירלנד מצליחות לבצע תוכניות צנע משמעותיות (וכואבות) אבל למרות מצבן הכמעט סופני הן נותנות מעט תקווה שגם אחרי שכורתים את הריאות אפשר להמשיך לחיות.

בנק ישראל מפרסם את שיעור האינפלציה הצפוי
ציפיות האינפלציה, כפי שמגולמות בשוק האג"ח ל-12 חודשים, ירדו עפ"י חישובי בנק ישראל מרמה של 1.9% בחודש ספטמבר לרמה של 1.7% בחודש אוקטובר ומולן ממוצע תחזיות האנליסטים בשוק ירד מ-2.4% ל-2.2%. הירידה בציפיות שרואה בנק ישראל תאפשר לו להערכתנו להוריד את הריבית פעם נוספת, מרמה של 3.00% כיום לרמה של 2.75% בחודש דצמבר.

הפרסומים הצפויים היום אצל המפקד העליון
הסברנו היום בסקירה למה אנו מתמקדים יותר בניתוח ההתפתחויות הכלכלה האמריקאית מאשר ניתוח הכלכלה הישראלית (ההשפעה ההיררכית של המשק האמריקאי על העולם). ומכאן לפרסומים הצפויים היום אצל אותו מפקד העליון של ההיררכיה:
מדד מנהלי הרכש של שיקגו צפוי לעלות היום מרמה שלילית של 0.22 לרמה חיובית של 0.19, בנוסף יפורסמו היום נתוני מכירות בתים קיימים שצפוי שירד ב-2.2%, כשמחיריהם עדיין עשויים לרדת בשל צפי לעיקולים נוספים ורוכשים מחכים למחירים נוחים יותר.