סקירת שוק ההון בעולם. מיטב.

[ולרי.ס.]

סקירת שוק ההון בעולם: Super Failure of Super Committee. מיטב.

2011. 11. 20 | רון אייכל


מאקרו, אגרות חוב וריביות


> ממשלתו של מונטי פועלת ליישום תוכנית הצנע
> Fitch מזהירה כי הבנקים האמריקאים נמצאים בסכנת הפחתת דירוג, על רקע חשיפותיהם למדינות אירופאיות
>בתוך כך פרמיות ה-CDS של הפיננסים (אירופאים ואמריקאיים) מטפסות
>ה-Super Committee בקונגרס נמצאת במבוי סתום
>ישנה עדיפות לאיגרות חוב מתחומים חזקים כגון: תקשורת, תשתיות ותעשייה


אמנם, ממשלתו של מונטי היא חדשה, בלית ברירה המסר נותר ישן
כידוע, לפני כשבוע, בעקבות הלחץ הציבורי התפטר ראש ממשלת איטליה ברלוסקוני, אשר הוחלף על ידי קרלו מונטי.

כל הקבינט של מונטי הוחלף והוא יכיל 16 אנשי מקצוע ובינהם Corrado Passera אשר שימש בתפקיד מנכ"ל קבוצת הבנקאות Intesa Sanpaolo. מעבר לכך בתפקידי שרים ישמשו לשעבר שגריר איטליה בוואשינגטון, ראש כוחות נאטו ועו"ד העוסק בפלילים ובאקדמיה.

נראה כי רגליהם של הפוליטיקאים נדחקו החוצה. ראשית, יש לומר כי המפלגות לא רצו במיוחד להצטרף לנסיעה הואיל וזו עלולה להיתקע ואלו כידוע לא רוצים להיות שותפים לכישלון. יתר על כן, גם מונטי לא מעוניין בצירוף של פוליטיקאים לממשלה ולדעתו יתרונם הוא בחסרונם מהממשלה. כך, הוא יוכל להימנע מלחצים ומניגודי עניינים.
עם זאת, ברור שמונטי לא יוכל לזוז הרבה בלי תמיכת הפרלמנט ולכן, העתיד, בכל האמור להצלחת הממשלה, לוט בערפל.

היעד הראשון של ראש הממשלה יהיה להפעיל את תוכנית הצנע, לאחר שתעבור את אישור שני בתי המחוקקים (הצבעה אחת כבר עברה). על איטליה למחזר הרבה חוב בחודשים הקרובים ולכן על הממשלה החדשה לבצע מהלכים במהירות בכדי לאשש את אמון המשקיעים באיגרות החוב של המדינה.

כאמור, איטליה צריכה למחזר די הרבה חוב בשנת 2012, מעל ל-300 מיליארד אירו של קרן (15%). הבעיה המרכזית שלה היא שהעקום הממשלתי הוא די אופקי, מעבר ל-6% בכל הטווחים. מעבר לכך, הצרה היא שכבר בגיוס לחצי שנה איטליה צריכה לשלם ריבית הגבוהה מ-6%. כלומר, כיום השוק לא מאפשר לאיטליה למחזר את החוב בריביות נוחות לטווח קצר, להבדיל מארה"ב או יפן.

גם המצב בספרד הוא לא יותר מדי מעודד. הריבית לשנה ניצבת ברמה של כ-5%, עד לכדי 6% בטווחים הרחוקים (6.3% ל-10 שנים).
נציין כי היום (א', 20/11) מתקיימות בחירות בספרד. הסקרים מראים כי מפלגת הימין-מרכז צפויה לנצח בבחירות את המפלגה הסוציאלית שבראשות של זאפאטרו, שדרך אגב פרש.

עד עתה, כידוע ה-ECB היה די קפוא במקומו, בכל האמור להפעלת כלים לא שגרתיים כגון רכישת איגרות חוב של המדינות שבצרות. אמנם, ה-ECB פועל בנושא, אך במידה זעומה לעומת הנדרש. אפשר להבין את הגרמנים אשר מונעים מהלכים אלו כאשר הוא מעוניינים שהמדינות תתייעלנה ולא ייהנו מפירות ההקרבה של ה-ECB, שיהיו על גבם של הגרמנים.

הצרפתים קראו השבוע להגברת פעולותיו של הבנק המרכזי. אלו מעוניינים בשימוש נרחב בכוחותיו של הבנק המרכזי לשם הקמת חומת אש שלא קיימת כרגע. מנהיגת גרמניה, אנגלה מרקל פסלה תוכנית זו מכל וכל...

ייתכן, כי הקריאה הצרפתית הגיעה מרצון לקיים אינטרס פנימי והוא העלייה בפער התשואה שבין איגרות החוב של צרפת למקבילה הגרמנית.

אם לא די בכך, אזי סוכנות הדירוג Fitch הודיעה השבוע כי הבנקים האמריקאיים עומדים בפני סיכון משמעותי של הפחתת דירוג החוב שלהם, במידה ומשבר החובות האירופאי ימשיך להתרחב ופערי התשואה ימשיכו לעלות, מעבר ל-5 המדינות שבכותרות.
כלומר, אם לא יחול פתרון מיידי לחוסר הסדר הקיים באירופה ברור שמצבה של המערכת הפיננסית והבנקאית ידרדר. הידבקות זו מגלמת סיכון ממשי אמיתי.

לפי Fitch רמת החשיפה של ששת הבנקים הגדולים בארה"ב: JPMorgan, Bank of America, Citigroup, Wells Fargo, Goldman Sachs ו-Morgan Stanley למדינות ה-PIIGS הסתכמה ב-50 מיליארד דולר, ב-30/9. החשיפה של הבנקים הללו לצרפת ואנגליה היא כבר גדולה במידה משמעותית, 188 מיליארד דולר לצרפת ו-225 מיליארד דולר לאנגליה.

בתוך כך, ודי בצדק, פרמיות ה-CDS של הבנקים האירופאים וגם של האמריקאיים המשיכו לעלות בימים האחרונים. כל עוד יהיה חשש לשווי נכסי הנוסטרו של הבנקים פרמיות ה-CDS שלהם תמשכנה לעלות. אם לא די בכך אזי גם הריביות הבין-בנקאיות המשיכו לטפס בימים האחרונים כאשר הפער Libor-OIS מתרחב.
[attachment=0:sdu6ub0d]italy_pedyonot_20112011.jpg[/attachment:sdu6ub0d]

ה-Super Committee בקונגרס לטיפול בגירעון נמצאת במבוי סתום
כחלק מאישור תכניות ההרחבה של אובאמה הוקמה כזכור ועדת על, המורכבת מ-12 חברי קונגרס, משתי המפלגות.

וועדת העל צריכה לספק בשבוע הקרוב תשובה מהיכן לקצץ 1.2 טריליון דולר למשך 10 השנים הקרובות.

הדמוקרטים, המתגמשים כל הזמן, מציעים כרגע קיצוץ של 876 מיליארד דולר והעלאת מסים של 400 מיליארד דולר. זאת, לעומת הצעה למיסוי בהיקף של 1 טריליון דולר בעבר.

הקיצוץ המוצע כולל פגיעה בשירותי הבריאות, דבר המבורך בקרב הרפובליקנים המעוניינים לצמצם את מעורבות המדינה בשירותי אלו.

למעשה, הרפובליקנים לא עושים דבר אלא ממתינים להצעות חוזרות ונשנות של הדמוקרטים להפחתת ההוצאה הממשלתית. גם ההצעה הנוכחית לא מניחה את דעתם של הרפובליקנים.

הדמוקרטים מצידם, דחו את הצעתם של הרפובליקנים להפחתת מס ההכנסה מרמה של 35% לכדי 28% והם מתעקשים שכחלק מהחבילה יוטל מס על העשירים.

ככל הנראה, על רקע הבחירות לנשיאות הצפויות להתקיים בשלהי 2012, הפוליטיקאים בוחנים את ההסכם כ"משחק סכום אפס" לפיו צד אחד מפסיד והאחר מנצח. על כן, קיים קושי להגיע להסכם. הואיל והוועדה צריכה להצביע על ההסכם בשבוע הבא, ב-23/11. נראה כי אלו יגיעו להסכם אם בכלל, רק זמן קצר לפני מועד ההצבעה. אי הסכמה עלולה לטלטל את השווקים, כפי שכבר קרה טרם ההסכמה על הגדלת תקרת החוב הציבורי האמריקאי.

נציין כי אם לא תגיע הוועדה להסכמה אזי יבוצע קיצוץ רוחבי של 1.2 טריליון דולר על פני העשור הקרוב מהתקציב האמריקאי.


איגרות החוב
באופן כללי ניתן לומר כי השוק הקונצרני האמריקאי עמד בצורה נאה במשבר האירופאי. ייתכן, כי אחת הסיבות היא מצבם הטוב של התאגידים האמריקאיים. לראייה, החברות האמריקאיות נהנות בתקופה זו מעלייה (נטו) בדירוג החוב. כלומר, ליותר חברות הדירוג בעלייה מאשר בירידה.

יתר על כן, השוק הקונצרני האמריקאי מגלם בצורה טובה את היחס בין הסיכוי לסיכון כך, חברות התשתיות (Utilities), התעשייה והתקשורת נסחרות בתשואות לפדיון הנמוכות מהעקום הקונצרני, חברות הפיננסים והביטוח נסחרות בתשואות לפדיון הגבוהות מהעקום הקונצרני.

באופן כללי, אנו לא חושבים שהעיתוי הנוכחי מתאים להגדלת סיכון, לפיכך נראה כי התמקדות בסקטורים החזקים היא עדיפה, גם על רקע התשואה הפוטנציאלית הנמוכה.

עם זאת, ייתכן כי איגרות החוב מתחום התקשורת במח"מ של 5 עד 6 שנים עשויות להיות אטרקטיביות, לעומת חברות מתחום התעשייה או התשתיות

במהלך השבוע, ה-UST ל-10 שנים רשמה רווח הון כאשר התשואה לפדיון ירדה בה ב-5 נ"ב, לכדי 2.01%. מנגד, דווקא באיגרת ל-2 שנים טיפסה התשואה לפדיון ב-5 נ"ב לכדי 0.278%.

בקרב האיגרות הממשלתיות האירופאיות נרשמה השבוע מגמה מעורבת עם נטייה שלילית. התשואה לפדיון עלתה באג"ח הגרמנית ל-10 שנים ב-8 נ"ב. התשואה לפדיון באג"ח המקבילות של ספרד ואיטליה טיפסה ב-52 נ"ב (ל-6.31%) וב-20 נ"ב (ל-6.62%). היינו, פער התשואה מול האג"ח של ממשלת גרמניה ממשיך להתרחב.
מנגד, נרשמה ירידה של התשואה לפדיון באיגרות החוב של פורטוגל, 31 נ"ב לכדי 10.57% ושל 20 נ"ב לכדי 25.2% באג"ח של יוון.