לפני שנגיע להחלטה עצמה, הבהרה בנוגע לשינוי שיטת קבלת ההחלטות בעקבות כניסתו לתוקף של חוק בנק ישראל החדש. עד היום תהליך ההחלטה עבד כך:

• המחלקות השונות בבנק הציגו בפני הועדה את הערכותיהם
• חברי הוועדה המצומצמת (חברי הנהלה ומנהלי חטיבות בבנק) התכנסו לדיון ובסיומו המליצו לנגיד חמשת חברי ההנהלה לגבי גובה הריבית.
• הנגיד מקשיב בנימוס ולאחר מכן מחליט לבדו על גובה הריבית.

בעקבות כניסתו לתוקף של החוק החדש, מאתמול והלאה (או עד שיעודכן החוק שוב), החלטת הריבית מתקבלת על ידי הועדה המוניטארית בה חברים שלושה נציגים מהבנק (כולל הנגיד) ושלושה נציגים חיצוניים. לכל אחד מחברי הועדה זכות הצבעה כאשר במקרה של תיקו קולו של הנגיד יכריע את הכף.
רובן המוחלט של החלטות הריבית מתקבלות ברוב מכריע אם לא פה אחד, כך שלשינוי שיטת ההחלטה לא צפויה להיות השפעה משמעותית על תוואי הריבית עצמו, אך היא עשויה לשפר את האמון בבנק ישראל (הגבוה גם כך, יש לומר), מה שחשוב מאוד לבנק מרכזי.

ההחלטה עצמה
קריאת הודעת בנק ישראל, תוך כדי התעלמות מהכותרת ומהשורה התחתונה, מובילה למסקנה אחת: הריבית צריכה לרדת. עם זאת בשורה התחתונה מסגיר בנק ישראל את הסיבה להותרת הריבית על כנה: "הותרת הריבית ברמתה הנוכחית מותירה בידי בנק ישראל מרחב תגובה להתרחשויות בכלכלה העולמית והמקומית". במילים אחרות בנק ישראל שומר תחמושת למקרה של משבר פיננסי ומיתון עולמי. בכלל, מקריאת ההודעה עולה ריח חריף של פסימיות וחששות מהרעה בסביבה הכלכלית. מה שמוביל אותנו להעריך כי ללא שיפור משמעותי באירופה הריבית תרד עוד פעם או פעמיים בחצי השנה הקרובה.

עוד מההודעה
• תחזיות אינפלציה וריבית של השוק: 1.6% ו-2.7% בהתאמה
• תחזיות אינפלציה וריבית של החזאים: 2.2% ו-3% בהתאמה
• בשני המקרים מדובר על ירידה הן בתחזיות הריבית והן בתחזיות האינפלציה
• רוב החזאים (כולל החתום מטה) צופים הפחתת ריבית נוספת בשלושת החודשים הקרובים
• הריבית הממוצעת במהלך 2012 תעמוד, ע"פ חטיבת המחקר של הבנק, על 3%. בהודעה בחודש הקודם צוינה תחזית דומה רק לרבעון השלישי של 2012, מה שמלמד שמבחינת תחזיות הבנק הסביבה הכלכלית הבעייתית תמשך זמן ארוך יותר.
• הכנסות הממשלה ממיסים בשלושת הרבעונים הראשונים היו נמוכות ב-3.1% מהתוואי המתאים לתחזית שבתקציב. הגרעון השנה עוד יעמוד ביעד אבל להערכתנו ב-2012 הגרעון יחרוג מהיעד ויעמוד על כ-3%.
• בנק ישראל מספר על בדיקה שנערכה בחטיבת המחקר ובה מצאו כי ירידה של 1% בצמיחה העולמית תוביל לירידה של 0.5% בצמיחה בישראל, ירידה של 0.8% באינפלציה והפחתה של 1% בריבית. המספרים עצמם פחות חשובים שכן היכולת לחזות השפעה של הרעה משמעותית כל כך על הכלכלה העולמית היא נמוכה מאוד. מה שחשוב זה שבנק ישראל בוחן את ההשפעות האפשריות של הרעה בעולם ולא בוחן את אלו של הטבה אפשרית. בנק ישראל אף מציין שאי-הוודאות גברה החודש וזאת למרות שרוב הנתונים שהתפרסמו בארה"ב היו טובים מהצפוי. ע"פ בנק ישראל "התרחיש הבסיסי הוא קיפאון באירופה וצמיחה נמוכה בארה"ב".
• גם בפרק של הגורמים העיקריים להחלטה מדגיש בנק ישראל את הסביבה העולמית השלילית כאשר שניים מתוך חמשת הגורמים העיקריים דנים בהתפתחויות בחו"ל.

העלאת מחירי החשמל
מחירי החשמל יועלו ב-4.6% בשבוע הבא. כיוון שמחירי החשמל מהווים כ-2.4% מהמדד כולו, מדובר על תרומה ישירה של 0.1% למדד נובמבר (מ-0.1% ל-0.2%). מעבר לכך, להעלאת מחירי החשמל השפעה עקיפה על המדד בשל היות החשמל גורם ייצור משמעותי ובשל היותו פרמטר בנוסחה לחישוב מחירי המים. השפעה זו מוערכת על ידינו בכ-0.1% נוספים שיפרסו על פני שלושת החודשים הבאים.



אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו- פסגות בית השקעות