כאשר החברה ניקלעת לקשיים בתשלומי קרן/ריבית? אני מתכוון על תרחיש עתידי תיאורטי כרגע, נניח בחברות כמו אלביט הדמיה, פטרוכימיים וכדומה ,לא חברות קיקיוניות, האם זה אומר "כיסוח" ללא הגבלה של מחזיקי האג"ח?...
אשמח לשמוע את דעתך אלון וחברי הפורום, בעיקר על סמך ניסיון העבר, האם באפריקה כ"ו לדוגמא האג"ח היה עם בטחונות שגרמו להסדר המסויים, או אפריקה כ"ו היתה ללא בטחונות? (אפשר לנתח גם לפי אלביט א' כדוגמא לאג"ח ללא בטחונות למיטב הבנתי, מה סיכוי/סיכון להפסד במקרה של הסדר).
תודה.
גם אם אין בטחונות מה שצריך תמיד לבחון זה את מצב הנכסים מול ההתחיבויות והעדיפויות שבדרך.
בעקרון עם לחברה נכסים אמיתיים שהשווי שלהם גדול מסך החוב העדיף אז יש שווי בכל מקרה לאג"ח.
אחד האינדיקטורים הוא כמובן ההון העצמי של החברה. הוא אומנם דורש בחינה אך במידה ועומד בכך סביר להניח כי בהסדר היד העליונה תיהיה של מחזיקי האגח.
ובכל מקרה יש לציין כי כאשר לא קונים את האגח במחיר מלא - כלומר לאחר שהמצב כבר ידוע (אותם אגחים בהם אנו עוסקים כאן לרוב), איננו צריכים לצפות למחיר מלא.
בסופו של דבר זה עניין של מי יכול ללחוץ על מי (מי מנהל את ההסדר מכל צד של המטרס) וכמה (שווי נכסים ראלי חיובי - מחזיקי האגח יקבלו את כספם בדחייה ועם פיצוי במרבית המוחלטת של המקרים).
בדיוק לשם כך חשוב להבין את חישובי השווי שאני מציג כאן ולדעת לבצע אותם (למרות שהם מבוססות על הנחות אישיות) - כך ניתן להעריך את הסיכון האמיתי שמאחורי נייר זה או אחר...
אלון פיאדה
"לימוד והעמקת הידע הפיננסי האישי הם חובתו של כל אדם בעידן בו אנו חיים"
האמור לעיל אינו מהווה חלופה לייעוץ אישי
המותאם לצרכיו של המשקיע, ע"י יועץ מוסמך.
הכותב עשוי להחזיק בני"ע בהם עסקה הודעה זו.
כל הסדר (חברה) והסיפור שלו
נ.ב
אגח כו' הוא תוצאה של ההסדר לפני ההסדר באפריקה היו הרבה סדרות במחמים שונים ואף אחד מהם לא היה עם בטחונות, כמו כן היו הלוואות לבנקים עם ביטחונות של מניות אפריקה ולכן בעלי באגח קדמו לבנקים שזה בפני עצמו שונה ברוב החברות הבעיתיות היום.
הרשאות
הגב עם ציטוט