ישיבת האיחוד האירופי, נתונים טובים בארה"ב והחלטת הריבית. פסגות.

אין מה לומר, אווירת החג עושה טוב לשוקי המניות בארה"ב שסגרו שבוע עליות שלישי ברציפות. מתחילת החודש עלה ה-S&P 500 ב-12.6% אך הוא עדיין רחוק 8.5% מרמתו ערב הנפילות בשווקים בסוף יולי. את העליות נוטים בתקשורת לייחס בעיקר לתוכניות הנרקמות באירופה אך למעשה יש לייחס אותן יותר לנתוני המאקרו החיוביים בארה"ב. בהתאם, שוקי האג"ח באירופה ממשיכים ללמד על חוסר אמון במקבלי החלטות (האג"ח האיטלקית ל-10 שנים כבר ב-5.87% וה-DAX רשם במהלך השבוע עלייה קלה של 0.1% בלבד.

לשווקים חשוב שמקבלי ההחלטות יצליחו לאותת על התקדמות
בהתאם לכותרות בעיתונים בשבוע שעבר, ולמרות שדי ברור שלא ניתן תוך שבוע להגיע לתוכנית מפורטת שתציל את גוש האירו מקריסה, המשקיעים סימנו את ישיבת האיחוד האירופי בסופ"ש כדד ליין למציאת פתרון למשבר. מרקל הבינה מיד בתחילת השבוע שחלק מהמשקיעים לוקים באילוזיה ואכן מאמינים שתרחיש כזה יתכן ודאגה לשפוך מים קרים על השווקים ולהנמיך את הציפיות. בינתיים, בישיבה עצמה אכן לא התקבלו עדיין החלטות רשמיות אך מההדלפות לעיתונות עולה כי מקבלי ההחלטות אכן מנסים לסיים את הוועידה עם התקדמות משמעותית בפתרונות האפשריים.
ע"פ העיתונות הדיונים נעים סביב שלוש נקודות עיקריות:

• הסדר החוב של יוון - החדשה הטובה ביותר היא שכנראה הפנימו באיחוד שככל שהדיפולט יגיע מוקדם יותר, ייטב. יוון היא פצע מדמם ומוגלתי ודחיית הטיפול בו רק מחמירה את המצב.
• ע"פ דו"ח שפרסמה הנציבות האירופית, ללא מחיקת חלק מהחובות, עלות התמיכה ביוון בלבד עלולה להגיע אפילו ל-440 מיליארד יורו. הבחירה במספר הזה אינה מקרית ובאה לאותת כי הטיפול ביוון, אם יימשך ללא הסדר חובות, יכלה את כל כספי קרן הסיוע שאמורה לתמוך בכל מדינות הגוש.
• הדיווחים מדברים על תספורת של 60% לבנקים שמחזיקים אג"ח יווניות.
• עדיין מנסים למצוא דרך לבצע את הסדר החוב מבלי להפעיל את חוזי הביטוח נגד חדלות פירעון של יוון (CDS )
• הגדלת הקרן והרגעת השווקים לגבי איטליה וספרד – זוהי אולי הנקודה החשובה ביותר כיוון שהיא תחזיר את התמקדות השווקים למדינות הקטנות יותר ותפחית משמעותית מהסיכון למשבר פיננסי. אם איטליה וספרד תוכלנה למחזר את חובן בריביות נמוכות יחסית, צעדי הצנע הפיסקאליים שהן נוקטות יצליחו לאורך זמן לייצב את הגירעונות והחובות שלהן.
• הוויכוח הוא על מנגנון הגדלת הקרן כאשר צרפת הציע שהקרן תוכרז כבנק ותוכל להלוות מה-ECB. במילים אחרות ה-ECB ימנף את הקרן ע"י הדפסת אירו. גרמניה התנגדה להצעה, לדעתי בשל הזיכרון ההיסטורי הכאוב מהפעם האחרונה בה אפשרו לבנק המרכזי בגרמניה להדפיס כסף.
• אפשרות נוספת שהועלתה וזכתה לתמיכה של כמה מהנציגים היא להקים גוף פיננסי בשיתוף עם ה-IMF שילווה ממשקיעים זרים חזקים (מדינות מתעוררות, קרנות רווחה) ויעביר את הכסף למדינות הבעייתיות.
• חיזוק היציבות של המערכת הבנקאית – על מנת לשמור על יציבות הבנקים בפני הרעה נוספת במשבר ובפני הסדר החובות עם יוון מנסים מקבלי ההחלטות להגיע להסכמות בנוגע לדרישות מהבנקים. גם פה צרפת מנסה לעשות שרירים, בגלל שהבנקים שלה הם הבעייתיים ביותר.
• על פי הדיווחים הבנקים יידרשו להגיע להלימות הון ראשוני של 9% עד אמצע 2012. מדובר למעשה על הקדמה של תנאי באזל 3. ע"פ ההערכות, הבנקים, בטח הגדולים ביניהם, עומדים כבר על הלימות הון ראשוני של כ-8% כך שסך כל הגיוס הנדרש יסתכם בכ-100 מיליארד אירו.
בכל מקרה, הוועידה הוארכה עד ליום רביעי בתואנה שמקבלי ההחלטות שוקדים יומם וליל לקדם את הפתרונות שהוצגו.
נתוני המאקרו בארה"ב טובים מהצפוי
להלן אוסף הנתונים שפורסמו בארה"ב בשלושת הימים האחרונים: (בסוגריים – צפי הקונצנזוס)

• המדד למצב שוק הנדל"ן של ה-NAHB: 18 נק' (15 נ')
• התחלות בנייה: 658K (590K)
• אינפלציית הליבה: 0.1% (0.2%)
• דרישות ראשוניות לדמי אבטלה: K403 (K400)
• מדד המדדים המובילים: 0.2% (0.2%)
• מדד הפעילות בפילדלפיה: 8.7 נק' (9.4- נק')
• מכירות בתים קיימים: M4.91 (M4.91)

כמו שניתן לראות, מלבד הדרישות הראשוניות לדמי אבטלה, כל הנתונים היו בהתאם או טובים מהצפי. תוסיפו לכך את ההערכות שנתוני הצמיחה ברבעון השלישי, שיתפרסמו ביום חמישי, ילמדו על צמיחה של 2.5% לעומת 1.3% בלבד ברבעון השני, ותבינו מה הוביל את ה-S&P לעלייה שבועית של 1.1% ואת תשואת האג"ח ל-10 שנים ל-2.22%. אם זה לא מספיק אז המשנה לנגיד הפד, ג'נט יילן, טרחה לאשר כי במידת הצורך הפד עשוי להוציא לפועל הרחבה כמותית נוספת. ההכרזה הזו לא מלמדת משהו חדש, אנו לא חושבים שהפד יתחיל בהרחבה כמותית לפני שאינפלציית הליבה תרד באופן משמעותי, אבל היא מעודדת את השווקים. מצד שני היא גם מייצרת ציפיות להרחבה וציפיות, כידוע, מובילות לעיתים קרובות לאכזבות.

החלטת הריבית מחר
שורה תחתונה: בנק ישראל ימתין חודש נוסף עם החלטה לגבי תוואי הריבית.
שורה עליונה: הסיבה העיקרית, אם לא היחידה, להורדת הריבית בחודש שעבר היתה החששות של סטנלי פישר* ממיתון עולמי. בינתיים הסביבה בארה"ב השתפרה ומקבלי ההחלטות באירופה עובדים קשה כדי להימנע ממשבר פיננסי. בדיוק כמו כל העולם, בנק ישראל ימתין להתפתחויות באירופה ולהשפעותיהן על השווקים לפני שיקבל החלטה לגבי תוואי הריבית העתידי.

* ע"פ פרוטוקול ההחלטה, שלושה חברי הנהלה בבנק ישראל התנגדו להפחתת הריבית לעומת שניים שהצביעו בעד. ההחלטה להפחית בכל זאת את הריבית התקבלה בסופו של דבר ע"י הנגיד פישר שמחליט לבדו על הריבית.**

** מהחלטת הריבית מחר ואילך נכנס לתוקף חוק בנק ישראל החדש אשר מבטל את החלטת היחיד של הנגיד. בחוק החדש יצביעו 6 חברי הוועדה המוניטארית ובמקרה של תיקו קולו של הנגיד ייחשב כשני קולות. זה לא היה משנה את ההחלטה של חודש שעבר אבל סתם, לידע כללי.

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו- פסגות בית השקעות