בזמן החג פורסמו בארה"ב נתוני מקרו מעורבים עם נטייה חיובית, במיוחד בשוק הנדל"ן האמריקאי. עונת הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי בעיצומה, עד כה פרסמו את דוחותיהן 111 חברות מתוך מדד ה-S&P500 ו-74% מתוכן הפתיעו לחיוב על התחזיות המוקדמות. מדד הפחד (ה-VIX) נפל מרמה של 45.5 נק' בתחילת החודש, רמה שאותתה אז על כדאיות כניסה לשוק המניות (הסברנו בזמנו), לרמה של 31.2 נקודות בסוף השבוע.

בעולם האינפלציה מתחממת (ראו הרחבה) וציפיות האינפלציה כנראה ימשיכו לעלות אם תתקדם התוכנית להרחבה כמותית נוספת בארה"ב (ראו הרחבה). אצלנו בנק ישראל יקבל מחר את החלטת ריבית נובמבר שלא נתפלא אם יוריד אותה פעם נוספת, חודש שני ברציפות, למרות קונצנזוס אנליסטים שזאת תישאר ברמתה הנוכחית (ראו הרחבה).

לאחר רצף הורדות דרוג בגוש האירו למדינות כגון ספרד ואיטליה ועליית הסיכון למדינות כמו צרפת, הדחיפות לפתרון לבעיית החובות באירופה עולה שלב, ביום שישי מסכימים שרי האוצר להעביר ליוון חלק נוסף מחבילת הסיוע (ראו הרחבה) גם כשזאת לא עמדה בדרישות הקיצוצים (ואיך תעמוד? התוצר שלה נפל ב-18%). היום פסגה בין ראשי המדינות (ראו הרחבה), אך זה עדיין לא נראה כמו פתרון מחץ (ראו הרחבה). נראה שסכום כל הפתרונות הזמניים עד כה היה יקר מעלות הפתרון המלא כשהתחיל המשבר, בזמן שיוון יכלה הייתה ללוות מהשוק בריביות של 7.65% ל-10 שנים (יוני 2010).

חוששים מפירוק הגוש? להיפך! הוא הולך להיות דביק
חשבתם שהמשבר יגרום להתרופפות גוש האירו, תחשבו שוב! גרמניה מובילה מהלך לפתיחת הסכמי האיחוד בדרך לאמנה חדשה, אמנה שתגביר את האיחוד הפיסקלי (אבדן ריבונות המדינות). הגורמים במעטפת הם קרן המטבע העולמית ומדינות ה-G20 שנדרשות לספק מימון חיצוני למהלך. להערכתנו, איחוד שכזה היה צריך להתגבש עוד בימיו הראשונים של האיחוד המוניטרי ועדיין מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. המהלך מחזק את אמון המשקיעים ביורו ומגביר את האמון הכללי בערבות ההדדית של המדינות. צעד שאם יצליח יעזור מאד בחילוץ ממשבר החובות.
וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ(?) (ישעיהו יא)

התפתחות בעיית החוב הריבוני באירופה – "יש חדשות"
הצוות המקצועי שבוחן את מצבה של יוון הוציא דוח לפיו המדינה תצטרך כ-20 מיליארד יורו יותר מאשר חשבו לאור הידרדרות הכלכלה ודחייה בביצוע הקיצוצים. הזרמת ההון לבנקים הגדולים כתוצאה מהשוואת שווי הנכסים היווניים במאזניהם לשוויים האמיתי הוערכה ב-200 מיליארד יורו. כל זה לא מנע משרי האוצר של האיחוד לאשר ביום שישי העברת חלק נוסף (8.1 מיליארד יורו) מחבילת הסיוע השנייה שהובטחה ליוון, בכדי למנוע הכרזה על פשיטת רגל ופגיעה אנושה במערכת הבנקאית באירופה. כמו כן ישיבת שרי האוצר בסופ"ש הכינה את הקרקע לפגישות מנהיגי מדינות האירו היום וביום שלישי.

הרעיונות שעלו ועליהם צריכים ראשי המדינות להסכים:


חיבור קרן החילוץ לסכומים מיועדים למנגנון החדש (ESM) כך שתסתכם ב-940 מיליארד יורו.
תספורת של 60% למשקיעים פרטיים (לעומת 21% עליה סוכם ב"פתרון" הקודם)
העלאת דרישת ההון העצמי מהבנקים באירופה ל- 9% עד לאמצע 2012.
הזרמת הון לבנקים בהיקף של 100 מיליארד יורו (לעומת 200 שצוות המומחים מעריך שצריך).
הקמת מנגנון של קרן המטבע שיאפשר גיוס כספים ממדינות כמו ברזיל וסין לגוש היורו וימנף את קרן החילוץ כאשר מדינות היורו יערבו לכספים.

המטרות של הפתרון מתחלקות לשלוש:


קיצוץ החוב היווני בלי לגרום לאירוע אשראי (תספורת "התנדבותית" למשקיעים פרטיים שמוערכת כעת ב-60%)
הזרמת הון לבנקים (שתידרש כשיעדכנו את שווי הנכסים היווניים במאזניהם)
הגדלת קרן החילוץ האירופית כך שיחזור אמון השווקים ביכולת האיחוד האירופי למנוע את התפשטות המשבר לאיטליה וספרד.
אחד המכשולים שעומדים למשל הוא אי הסכמה של הבנק המרכזי האירופאי עם הפתרון מתוך חשש כי בעלי האג"ח יסרבו להסכים להפסד כזה מרצונם, מה שיוביל לחדלות פירעון מלאה של יוון. מכשול שני למשל הוא המבנה הרעוע של קרן החילוץ, אותה קרן שרוצים האירופאים שתשמש שרשת ביטחון:

הרכב קרן הסיוע מראה שקשה לסמוך עליה
קרן הסיוע למדינות האירו מעודדת מאד את המשקיעים שרוצים לראות אותה גדלה מהרמה הנוכחית של 440 מיליארד אירו שהועברו אליה עד כה. אלא שבחינת הרכב הקרן מעלה ספקות לגבי יציבותה (ראו טבלה בצד שמאל)

ראשית אפשר לראות שכ-37% מהקרן הם כספים שמלוות לקרן מדינות ה-PIIGS בעצמן.
שנית, 20% מההלוואות הן של צרפת, אלא שביום שלישי הזהירה סוכנות הדירוג מודיס' כי גם דירוג האשראי של צרפת בסיכון.
אם דרוג האשראי של צרפת יפגע זה עלול לערער את האמון הכללי בדרוגי ה-AAA באירופה ולזעזע מאד את אמון המשקיעים בקרן, התשואות עליה יעלו משמעותית וינטרלו את האפקטיביות שלה.

סקר: שיעור האבטלה בארה"ב נפל באוקטובר בחדות ל-8.3%
סקר של מכון גאלופ מראה כי שיעור האבטלה בארה"ב נפל בחודש אוקטובר בחדות מרמה של 9.1% לרמה של 8.3% (נתון רשמי יפורסם רק ב-4 בנובמבר). אומנם בדיקה היסטורית מראה סטייה בין תוצאות סקר האבטלה של מכון גאלופ לבין נתוני האמת את עדיין מדובר באיתות משמעותי לשיפור חד בשוק העבודה האמריקאי. אם אכן נראה תיקון שכזה ברמות האבטלה שוק ההון עשוי להוסיף לערכו בשיעור חד, שכן שוק העבודה האמריקאי נחשב כיום למפתח לא פחות חשוב מהמשבר האירופאי לכיוון הכלכלה העולמית.
[attachment=0:nps6scwl]table_231011.jpg[/attachment:nps6scwl]
האינפלציה בעולם חמה
בשבועיים וחצי האחרונים חזרו מחירי הסחורות בעולם לטפס ב-4.3% במונחים דולריים (גם בגלל החלשות הדולר). ברקע נתוני אינפלציה מהעולם מראים שלמרות ההאטה הגלובאלית המחירים מתחממים. בריטניה זעזע את השווקים ב-18 באוקטובר כשדיווחה על שיעור אינפלציה של 5.2% עבור ספטמבר (ביחס לשנה שעברה). זה היה למעלה מ -4.5% בחודש הקודם והרבה מעל תחזיות הממשלה. למעשה, שיעור האינפלציה בבריטניה נמצא מעל שיעור היעד של הבנק כבר 22 חודשים ברציפות. האינפלציה מתחממת גם במקומות אחרים. ביבשת אירופה, שיעור האינפלציה הרשמי של האיחוד האירופי עלה מ-2.5% בחודש אוגוסט ל-3.0% בחודש ספטמבר, האינפלציה בסין הגיעה בחודש ספטמבר ל-6.1%, בהודו באוגוסט ב-9.0% ובארה"ב בספטמבר ב-3.9%. ציפיות האינפלציה המגולמות בארה"ב בשוק האג"ח זינקו מתחילת החודש מרמה של 0.86% ל-1.31%. די מקובל שאם אכן תצא לפועל תוכנית הרחבה כמותית נוספת בארה"ב עשויה האינפלציה העולמית להמשיך להתחמם:

QE3 שוב על הפרק, אבל זו לא תוכנית טובה
הוול סטריט ג'ורנל מדווח כי הבנק הפדרלי בארה"ב החל בבניית תוכנית להרחבה כמותית שלישית שתתבסס על רכישת אג"ח מגובות משכנתאות כדי לאושש את הכלכלה בנקודה החלשה שלה, שוק הנדל"ן. זאת לאחר שהבנק המרכזי נמנע לאחרונה מתוכנית הרחבה כמותית נוספת והעדיף להוציא לפועל תוכנית החלפת אג"ח קצרות בארוכות (מבצע טוויסט). להערכתנו לתוכנית כמעט ואין סיכוי להצליח לעודד באופן ישיר את הכלכלה והיא עלולה אפילו לסכן את מבנה ויציבות החוב האמריקאי. התוכניות הקודמות לא הצליחו להוריד את התשואות על אגרות החוב הממשלתיות ולהקל על האשראי, אך הן אולי הצליחו להגדיל את הסנטימנט החיובי בשווקים. כאמור התוכנית לא מעודדת אותנו, אך למזלנו יש לנו דברים אחרים להישען עליהם, בין השאר כאמור דוחות החברות ונתוני מאקרו יציבים.

לקראת החלטת ריבית בנק ישראל מחר
בנק ישראל יוריד כנראה את הריבית פעם נוספת, אם לא החודש אז בחודש הבא, כשציפיות האינפלציה לשנה ירדו בחדות ל-1.6% והביאו כך לעליה חדה בריבית הריאלית בישראל, הפתעה כלפי מטה במדד ספטמבר והתחזקות השקל מאז החלטת הריבית הקודמת מול הדולר ומול רוב המטבעות המובילים בעולם. גם שוק המק"מים לוחץ ותומך בהפחתה נוספת ובארה"ב מתחילים לדבר ברצינות על תוכנית הרחבה מוניטרית שלישית (ראו הרחבה), שלא תוכל להשאיר את בנק ישראל אדיש. ממש לא נופתע אם נראה הפחתה שנייה ברציפות למרות שאנו מכירים את מדיניות הריבית הזהירה של בנק ישראל. אם הוא מאמין שהריבית צריכה להיות נמוכה יותר שילך על זה.

התקשורת יכולה להכניס למיתון
מה לעשות שכותרות של פאניקה מוכרות יותר עיתונים מכותרות של שגרה. בשבוע שעבר למשל פורסם מדד הפד למנהלי רכש במדינת פילדלפיה והצביע על עליה מנתון שלילי של -17.5 נק' ל-8.7 נק', אומנם לא מדובר בנתון פנומנאלי אך בהחלט באיתות שהכלכלה האמריקאית לא מתדרדרת למיתון כפול, אך הוא לא זכה בתקשורת למידת החשיפה שקיבל אותו אינדיקטור בדיוק חודש קודם כשהצביע על ירידה חדה. מתחילת השנה התקשורת העצימה את החשיבות הכלכלית גם של אירועים מפחידים, אך זניחים במוחים כלכליים, כגון הצונאמי ביפן והורדת הדרוג לאג"ח האמריקאי, כותרות שהשפיעו על אמון הצרכנים והפכו לנבואה שהגשימה את עצמה.