סקירת שוק ההון בארץ: מאזן התשלומים – גוברת השפעת תנועות ההון. מיטב.

מאקרו:
> לפחות מאז 1975, המשק המקומי התנהל עם גרעון בחשבון השוטף, כתוצאה מגירעון במסחר בסחורות ושירותים. בשנת 2003, השתנתה מגמה זו.
> אנו נוטים לומר כי כאשר יש עודף בחשבון השוטף, משמעו שלמטבע המקומי יש זרם איתן של ביקושים. זרם זה, צפוי יחד איתו, להביא לכדי התחזקות המטבע המקומי.
> החשבון הפיננסי הופך יותר ויותר דומיננטי במאזן התשלומים. לחשבון זה, תהיה השפעה מכרעת על מגמות המסחר בשוק המט"ח.
> אנו מעריכים כי נגיד בנק ישראל יותיר את הריבית לחודש אוקטובר (ב-26/9) ללא שינוי

אגרות חוב:
> שבוע מסחר חיובי בשוק איגרות החוב המקומי.
> התכנית המוניטרית שהציג נגיד הבנק הפדרלי בארה"ב הביאה להשתטחות העקום הממשלתי הישראלי.


מאזן התשלומים של ישראל – מגמות בשער החליפין

מאזן התשלומים של ישראל מתאר את הפעילות הנעשית במט"ח – כל עסקה, הכרוכה במכירת סחורה או שירותים, תשלום שכר או ריבית, מכירה של נייר ערך, מתן הלוואה, וכדומה, נרשמת במאזן התשלומים של המדינה.

בצורה חשבונאית, מאזן התשלומים מורכב משלושה חשבונות עיקריים – החשבון השוטף, חשבון ההון, והחשבון הפיננסי.

החשבון השוטף מאגד את:
(1) סחר הסחורות והשירותים של ישראל עם העולם,
(2) התקבולים והתשלומים הנובעים מהכנסות מגורמי ייצור (עבודה והון).
(3) העברות שוטפות.

ההכנסות מגורמי ייצור בחשבון השוטף של ישראל מאופיינות בעודף ייבוא – (לפחות מאז שנת 1975 – בה החלו לפרסם נתונים אלה), ולא נרשמה שנה אחת בה יש עודף בהכנסות מגורמי יצור. מנגד, חשבון ההעברות השוטפות (כל מקרה שנכס לא-פיננסי או פיננסי מועבר בין תושבי ישראל לבין תושבי חוץ, ללא תמורה) מאופיין בעודף תמידי מאז 1975.
המסחר בסחורות ושירותים (נטו) הוא תנודתי במידה רבה ולעתים גם משנה סימן.

מרבית השנים (לפחות מאז 1975), המשק המקומי התנהל עם גרעון בחשבון השוטף, כתוצאה מגירעון במסחר בסחורות ושירותים. בשנת 2003, השתנתה מגמה זו והמשק עבר לעודף בחשבון השוטף, כאמור, בעיקר בגלל התפתחות חיובית ביצוא הסחורות והשירותים.

אגב, היצוא הישראלי מחזיק במאפיינים של משק מפותח וגם של משק מתפתח – לראייה, מאז המשבר הפיננסי האחרון בשנת 2008, התפתחות היצוא של המשק המקומי דומה לזו של המדינות המתפתחות, שבהן היצוא השתקם בצורה משמעותית מאז המשבר של 2008. עם זאת, הרכב היצוא הישראלי (יחס בין סחורות ושירותים) דומה דווקא לזה של המדינות המפותחות - משקל גבוה יותר של יצוא שירותים.

בנוגע לרבע השני של 2011, לראשונה, מאז הרבע השלישי בשנת 2008, נרשם גרעון בחשבון השוטף של ישראל.
[attachment=3:1y1tjsl8]meitav.jpg[/attachment:1y1tjsl8]

חשבון ההון: החשבון הקטן בין השלושה, אך היציב ביותר. חשבון זה כולל את העברות ההון מהמשק לחו"ל ומחו"ל למשק. בדרך כלל, העברות הון קשורות להעברת בעלות על נכס קבוע או לשמיטת חובות בין מדינות. מאז 2007, העודף בחשבון ההון עמד על כ-245 מיליון דולר בממוצע.


החשבון הפיננסי כולל את העסקאות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל ושל תושבי חו"ל בישראל, לפי ארבעה סיווגים עיקריים: השקעות ישירות (בדרך כלל, החזקת מניות מעל 10% מהון החברה, נחשבת כהשקעה ישירה), השקעות בניירות ערך, השקעות אחרות (כל יתר העסקאות הפיננסיות שלא נרשמו כהשקעות הישירות, השקעות בניירות ערך או יתרות מט"ח) ונכסי רזרבה (נכסי החוץ של המדינה, הנמצאים תחת אחריותו של בנק ישראל או ניתנים למימוש על ידי הבנק).

ההתפתחות המעניינת של השנים האחרונות היא שהחשבון הפיננסי הופך יותר ויותר דומיננטי במאזן התשלומים. לדוגמא, השקעות הזרים לטווח קצר, הכוללות בין היתר את ההשקעות במק"מ ובפיקדונות בבנקים ישראליים, נסקו בשנת 2010 ל-13 מיליארד דולר, לעומת ממוצע שנתי של 1.6 מיליארד דולר בלבד בשנים 2008-2006. זווית אחרת, להתפתחות זו, ניתן לראות בגרף השמאלי המציג את חלקו הגדל של הצד הפיננסי בסך היבוא (יבוא סחורות ושירותים ועוד השקעות של ישראלים בחו"ל). כך, בעוד שבשנת 1998 עמד חלקו של היבוא הפיננסי על כ-11% מסך היבוא, כיום עומד מספר זה על כ-26%.

אחת הבעיות היא חוסר היציבות של תנועות ההון. החשבון הפיננסי הוא מאוד תנודתי ורגיש לאירועים המתחרשים בעולם.

ברבע השני של 2011, לראשונה, מאז הרבע השלישי בשנת 2007, ההשקעות הפיננסיות מצד תושבי חו"ל בארץ היו גבוהות מאלה של התושבים המקומיים בחו"ל .

[attachment=2:1y1tjsl8]meitav2.jpg[/attachment:1y1tjsl8]

השפעת סעיפי מאזן התשלומים על שער החליפין.
באופן אקסיומטי, על מאזן להיות מאוזן ולכן כל פעולה של רכישת מט"ח צריכה להיפגש עם מכירה של מט"ח.

יחד עם זאת, הרכיבים של החשבון השוטף, נוטים להיות יציבים יותר מאשר החשבון הפיננסי ולכן אנו נוטים לומר כי כאשר יש עודף בחשבון השוטף, משמעו שלמטבע המקומי יש זרם איתן של ביקושים, היינו זרם של מט"ח הנכנס למדינה באופן קבוע. זרם זה, צפוי יחד איתו, להביא לכדי התחזקות המטבע המקומי.

נוסף על כך, הפעילות בתחום הפיננסי משפיעה גם היא על שער החליפין. במיוחד נכון הדבר למשק הישראלי שבו נפח תנועות ההון מסך הפעילות במט"ח הולכת וגדלה. כך לדוגמא, הסביבה הגיאו-פוליטית, התנודתיות בשוקי ההון בעולם וגם פער הריביות בין ישראל לארה"ב (Carry Trade) משפיעים על תנועת ההון למשק ומחוצה לו ובהתאם על המגמות בשער החליפין.

על כן, בהשפעת המגמות האחרונות נראה כי העודף בחשבון השוטף צפוי להיות ברמה אפסית בשנה הקרובה ולתנועות ההון הפיננסיות תהיה השפעה מכרעת על מגמות המסחר בשוק המט"ח.

לקראת החלטת הריבית הקרובה
ביום שני הקרוב, יחליטו בבנק ישראל לגבי גובה הריבית. כזכור, בבנק ישראל בחרו להותיר את הריבית לחודש ספטמבר ללא שינוי ברמה של 3.25%.
הגורמים שיעמדו בלב ההחלטה לגבי ההחלטה היו העלייה באי הבהירות לגבי הכלכלה העולמית וגם המקומית. זאת, כאשר ברקע האינדיקטורים לסביבה האינפלציונית נמצאים במגמת התמתנות

ביחס להחלטה הקרובה (יום ב' הקרוב) ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות ומשבר החובות ממשיכים להעיב על כלכלות אירופה. אלו תומכים בהורדת הריבית. מנגד, האינדיקטורים משוק הדיור, והתחזיות לפעילות במשק, מעודדים דווקא העלאת ריבית. על כן, ובהשפעת העובדה כי הריבית הריאלית במשק היא נמוכה מאוד, אנו מעריכים כי נגיד בנק ישראל יותיר את הריבית לחודש אוקטובר (ב-26/9) ללא שינוי.

במבט לחודשים הקרובים. כבר בהודעה האחרונה, שינה בנק ישראל את אופי הניסוח והלכה למעשה פתח את הדלת גם להפחתת ריבית.

על כן, ריבית בנק ישראל תושפע בחודשים הקרובים מהערכות הבנק המרכזי בכל האמור להשפעת הסערה העולמית על מחזור העסקים במשק. כך, החרפה בסביבה הגיאו-פוליטית או התגברות החשש מפני מיתון כפול יביאו את בנק ישראל להוריד את ריבית בנק ישראל, ודי במהרה.

עם זאת, כל עוד שבבנק ישראל לא צופים כניסה מחודשת למיתון, על רקע שיעור האבטלה הנמוך, הריבית הריאלית האפסית וציפיות האינפלציה שנמצאות במרכז היעד, מירב הסיכויים הם שריבית בנק ישראל תיוותר ללא שינוי לפחות עד סוף השנה.

רק אם יחול שיפור ברור בסביבה הכלכלית, הריבית עשויה לשוב ולעלות, כאשר כיוון השינוי בריבית בהמשך והעוצמה יהיו תלויים בסביבת האינפלציה, בצמיחה במשקים הישראלי והעולמי, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין של השקל מול הדולר.

אנו צופים כי ריבית בנק ישראל תיוותר ללא שינוי עד הרבע השלישי של 2012 . היינו, שבשנה הקרובה הריבית המוניטרית תיוותר ללא שינוי.

עדכון תחזית בנק ישראל לשנים 2012-2011

תחזית חטיבת המחקר בבנק ישראל
(אחוזים, שיעור שינוי)
[attachment=1:1y1tjsl8]meitav3.jpg[/attachment:1y1tjsl8]

חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה את התחזית המאקרו
כלכלית שלהם לשנים 2012-2011.

בבנק מעריכים כי שיעור האינפלציה במהלך 12 החודשים הקרובים יעמוד על 2.3% - מעט מעל מרכז יעד האינפלציה. במקביל הם צופים כי בתקופה זו ריבית בנק ישראל תעמוד על 3.0%. המשק צפוי לצמוח בשנים אלה (2011–2012) בקצב של 4.7% ו-3.2%, בהתאמה.
בבנק ישראל מסבירים את ההאטה הצפויה של קצב הצמיחה ב-2012, יחסית לזה של 2011, עקב האטה של קצב צמיחת הביקושים – בעיקר מצד העולם (בנק ישראל מעריך כי היצוא יגדל ב-1.7% בלבד).



שוק האג"ח

השבוע, נמשכה המגמה החיובית שאפיינה את רוב מדדי איגרות מהשבוע הקודם.

באיגרות הממשלתיות, היו אלה האיגרות הארוכות שרשמו את רווחי ההון הגדולים ביותר.
תכנית רכישות איגרות החוב של הבנק הפדרלי בארה"ב שהוצגה ביום רביעי, הביאה לירידת תשואות באג"ח האמריקאית (כך שמסוף השבוע הקודם, ירדה התשואה על ה-UST ל-10 שנים ב-20 נ"ב). כתוצאה, רשמה האיגרת המקומית השקלית ("ממשלתית שקלי 122") גם ירידת תשואה, אך נמוכה יותר כך שהמרווח בין האיגרות התרחב ב-17 נ"ב והגיע לרמה של 287 נ"ב.
האיגרת הצמודה הארוכה הנפדית בעוד כ-10 שנים ("גליל 5903") הוסיפה 1.4% לערכה לאחר שבשבוע הקודם הפסידה 1.4%.

האיגרות הממשלתיות השקליות הקצרות רשמו השבוע הפסדי הון בעוד שהאיגרות הצמודות רשמו רווחי הון (פחות מהארוכות) כך שציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון עלו השבוע ב-3 נ"ב לרמה של 1.96%. הציפיות ל-10 שנים עלו ב-7 נ"ב.

הסנטימנט החיובי באפיק הממשלתי השפיע גם על האפיק הקונצרני. מדדי התל-בונד רשמו השבוע רווחי הון, התל-בונד 40 רשם את שיעור השינוי הגדול ביותר, שעלה בכ-0.4% בעוד שהתל-בונד 20 הוסיף לערכו 0.1%. מדד התל-בונד השקלי השיל 0.2%.
המרווחים בין מדד התל-בונד 20 ו-40 לאלו הממשלתיות המתאימות גדלו השבוע (ב-40 ו-15 נ"ב בהתאמה). בין התל-בונד השקלי לאיגרות הממשלתיות המתאימות נותר המרווח ללא שינוי ברמה של 233 נ"ב.

להערכתנו, הירידה החדה בחודש האחרון בציפיות האינפלציה, מגבירה את מידת האטרקטיביות של האפיק הצמוד.

כמו כן, איגרות החוב הקונצרניות האיכותיות במח"מ קצר עד בינוני הן אטרקטיביות למדי, בוודאי על רקע העובדה כי מצבו של הסקטור העסקי בישראל הוא איתן למדי והריבית
[attachment=0:1y1tjsl8]meitav4.jpg[/attachment:1y1tjsl8]