צהרים טובים.
אנו מצויים כעת בגבול העליון של מרבית האסטרטגיות – נקודה שאינה מצדיקה את לקיחת הסיכון הכרוכה בהמתנה לפקיעה.
מדובר בחודש לא רווחי בלשון המעטה, שהגאפים שחוינו בו היו אלימים ביותר, ולקינוח קיבלנו סקוויז מתמשך של כ 100 נקודות. השחקנים לא הובילו לסקוויז, אלא רכישות אמיתיות של גופים שהעריכו כי רמת 1000 לא תישבר, ואף תהווה תמיכה משמעותית. השחקנים בעל כורחם כן ליבו את הסקוויז, היות ובלית ברירה נאלצנו להתכסות על חלק מהפוזיציות. אם בכך לא די, בפעם הראשונה מזה חצי שנה שצפינו יומיים ברציפות בחוזים מעל 2%, דבר שמכניס את כל הסוחרים לטירוף רכישות, ובפרט אלה שמכרו לא מזמן.
ההפסד החודש בהחלט משמעותי, אך הבעיה אינה רק כספית. כמי שמכיר ונושם את שוק הנגזרים מיום היוסדו, אני יכול להעיד שהיו חודשים רוחיים יותר ורוחיים פחות אבל חודש מתיש ברמה שחוינו לא היה מעולם.
די לקרוא את תגובות הסוחרים באתר, בכדי להבין שרמת הכאוס בשווקים חצתה גבולות. אמנם ב 2008 היו ימי היפוכים ותיקונים אלימים אבל המגמה היתה ברורה. הגופים המוסדיים הבינו שאנו עתידים לצנוח והצטרפו לחגיגה, ולא כבתקופה הנוכחית בה מרביתם לא הקטינו כלל חשיפה מנייתית, כל שכן פעילות בתחום האגח הקונצרני. זאת ועוד, הציפיות בארה"ב מרקיעות שחקים ומובילות למצב בו רגע אחד הנתונים מראים את האמת העגומה, ורגע לאחר מכן פרשן מסויים זורק אפשרות שהתכנית תעשה פלאים והמשקיעים מתנחמים בזה.
מידי פעם בפעם אני מציין בסקירות כי אין בהכרח סיבות לעליה חדה במיוחד או הפוך. כך, אמש לא היה הגיון בעליה של 4% ויותר, והטענה כי הדבר נובע מתכנית צפויה נוספת אינו מחזיק מיים, שכן הדבר היה ידוע גם בשני וראינו את וולסטריט מידרדרת מרמת 2.5% ועד לרמות הפתיחה.
ארחיב בנושא בסקירה, אבל כל עוד מחירי הזהב נוסקים ואפילו אג"ח ארה"ב לא מאבד מהאטרקטיביות שלו, הרי שמשמעות הדבר היא שפנינו דרומה.
שימו לב, כי ספטמבר צפוי להיות אף הוא מורכב לא רק בשל סימן השאלה הבטחוני וקיומה או לאו של תכנית חדשה אלא גם בשל אורכו החריג של החודש (פקיעה ב 29 לחודש).
המשך יום טוב.