נגיד בנק ישראל משדר אופטימיות – גם החודש הוא לא העלה את הריבית, בעיקר מפני שהוא צופה התמתנות של עליית מחירי הדיור והסחורות, שהם הגורמים העיקריים לדחיפת האינפלציה בשנתיים האחרונות. ואכן על פי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בארבעת החודשים האחרונים, האינפלציה בשנה הקרובה הולכת להיכנס אל תוך תחום היעד הממשלתי, קצת פחות מ- 3%. הציפיות המגולמות מעקומי התשואה לא איחרו להגיב, וראינו ירידה של ציפיות האינפלציה. האם אנחנו צפויים לראות שיעור עליית מחירים מתון יותר בשנה הקרובה?

מצד אחד, התגברות המחאות שאנו רואים לאחרונה, בהחלט עשויות להוביל לירידות מחירים. מי שקורא בין השורות, מבין כי מחאת הקוטג' לא הצליחה במלואה. מחיר הקוטג' עצמו אמנם הוזל, אבל החברות גלגלו את הורדת המחיר באמצעות העלאת מחירם של מוצרי חלב אחרים. לכן, התמונה הכוללת עבור הצרכן לא באמת השתנתה בפועל. ובכל זאת, כל מי שביקר לאחרונה בסופר, בוודאי שם לב למבצעי הוזלות מחירים של מוצרים רבים.

יכול להיות שאלו מבצעים זמניים שלא בהכרח ישפיעו על המחיר של סל המוצרים הבסיסי שלנו, אולם זאת הייתה יריית הפתיחה למאבק נרחב יותר – בתחום הדיור. התגברות המחאה בנושא הדיור היא כבר נושא כואב הרבה יותר לרבים, ובעל השפעה פוליטית גדולה יותר, ולכן אולי משם תגיע ההתמתנות של האינפלציה.

ואכן בחודשים האחרונים אנו כבר מתחילים לראות התקררות בשוק הדיור. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היקף מכירות הדירות החדשות צנחו בכ- 18% בחודש יוני, והביקוש לדירות חדשות ירד בכ- 27%. על פניו, נראה כי המהלכים של בנק ישראל להגבלת המשכנתאות והעלאת הריבית במשק מניבות פרי, והירידה בביקושים הולכת ומתעצמת. במקביל, משרד האוצר הודיע על צעדי מיסוי שטרם נכנסו לתוקף, אך אמורים לעבור בחקיקה בשבועות הקרובים, ולא מן הנמנע כי יש להם השפעה פסיכולוגית על שוק הדיור כבר עתה.
המחאה בתחום הדיור סוחפת אחריה מאות אלפי אנשים, הולכת ומתגברת וכבר גבתה את המחיר הראשון מממשלת נתניהו – התפטרות של מנכ"ל האוצר חיים שני. בין אם הם דואגים לאזרחים ובין אם הם דואגים לכיסאות שלהם, אין ספק שלממשלה יש אינטרס ברור למצוא פתרונות דחופים למצב. גם בנק ישראל רואה בעליית מחירי הדיור כאחד הגורמים המרכזיים לעליית האינפלציה, ולכן הוא ימשיך להילחם בה בכלים העומדים לרשותו.

להערכתנו, המשך העלאת הריבית יחד עם אישור הצעדים של משרד האוצר והמשך הגידול במספר התחלות הבניה, צפויים להמשיך לבוא לידי ביטוי במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה. ירידת מחירי הדירות עשויה לגרור אחריה גם ירידה של מחירי השכירות. מחיר שכר הדירה מהווה כמעט רבע מסל המוצרים המרכיב את המדד, ולכן ירידת מחירים שם תשפיע בצורה משמעותית על האינפלציה.

מנגד, בהמשך השנה אנו צפויים לראות עלייה בתעריפי החשמל בעקבות הבעיות באספקת הגז ממצרים, ואולי גם עלייה נוספת במחיר הדלק. גם מחירי הסחורות בעולם ממשיכים בינתיים לעלות. לכן, ההערכה שלנו היא כי בשנה הקרובה נמשיך לראות את האינפלציה בסביבות הקצה העליון של תחום היעד הממשלתי, בין 2.7% ל- 3%. ציפיות האינפלציה הנוכחיות לאורך מרבית עקום התשואות כבר מגמלות שיעור אינפלציה כזה. לכן, אנחנו מעדיפים לשלב בתיק הסולידי שלנו אג"ח שקליות וצמודות גם יחד, עם עדיפות קלה לאפיק הצמוד.