בנק ישראל הותיר את הריבית ברמה של 3.25%

שוב החלטה צפויה, שוב הודעה לקונית ושוב קונצנזוס רחב בשווקים הכולל גם את בנק ישראל בנוגע לתחזיות האינפלציה והריבית. אם כולם רוצים אותו דבר לא עדיף כבר עכשיו להחליט שהאינפלציה תהיה סביב 3%, שהריבית תועלה עוד שלוש פעמים בשנה הקרובה וללכת לים?

מה בכל זאת ניתן היה ללמוד מההודעה?

• ההתפתחויות הכלכליות בעולם וההתפתחויות הגיאו-פוליטיות בארץ משפיעות לשלילה על רכיבי הציפיות במדדי האמון השונים (אמון צרכנים, אמון עסקים וכו') - אם להתעלם לרגע מההלם שחטפנו כשהתברר שבכל זאת אנשים פה מחוברים למציאות, עשויה להיות לתופעה זו השפעה על המשק בכלל ועל שוק העבודה בפרט. אם פירמה יצואנית מעריכה שהלקוחות העיקריים שלה (ארה"ב ואירופה) בדרך להאטה היא לא תמהר לגייס עוד עובדים.

• מורגשת האטה בצמיחת המשק ברביע השני, בעיקר כתוצאה מהתמתנות בענפי הייצוא.
* יצוא הסחורות ללא יהלומים ירד ברביע השני ב-2.4% (שיעור שינוי רבעוני) לאחר שני רביעים של צמיחה.
* ברביע השני עלה המדד המשולב ב-0.7 אחוזים לעומת 1.4 אחוזים ברביע הראשון.


• בנק ישראל חזר על התחזית להתמתנות המחירים בשוק הנדל"ן – נזכיר כי בהודעה בחודש שעבר העריכו בבנק ישראל כי העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן, יחד עם המשך הגידול של מספר התחלות הבנייה צפויים לבוא לידי ביטוי במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה. בהודעה החודש בנק ישראל מציין את נתוני הלמ"ס המראים גידול בהתחלות ובסיומי הבנייה של דירות אשר עלו באופן משמעותי לעומת שנה שעברה (11% ו-7.9% בהתאמה). כיוון שלהערכתנו הסיבה העיקרית לעלייה הארוכה במחירי הדיור היא החוסר בהיצע הדירות לעומת הביקוש, גידול עקבי במספר התחלות הבנייה בהחלט עשוי למתן את עליות המחירים. האם זה יקרה בשנה הקרובה? ע"פ בנק ישראל התשובה חיובית.

• באותה פסקה על מחירי הדיור הוסיף בנק ישראל משפט האומר כי "עדיין מוקדם לראות בנתונים הזמינים באופן ברור את השפעתם (של הגורמים לריסון עליית המחירים, א.ג.) על מחירי הדירות". נראה כי בנק ישראל הוסיף את המשפט על מנת לנסות ולהרגיע את הציבור ששואל מדוע המחירים לא יורדים כבר ב-20% לפחות. שוק הנדל"ן פועל בצורה איטית באופן יחסי אבל אם אכן ההיצע ימשיך להיות גבוה מספיק המחירים יפסיקו לעלות.


• הסיכונים העיקריים למשק שמצויינים בהודעה: ההתרחשויות באירופה וארה"ב והסיכונים הגיאו-פוליטיים המקומיים. מחירי הסחורות החקלאיות והנפט הושמטו מרשימת הסיכונים, כנראה בבנק ישראל מעריכים שאלו לא יחזרו לעלות.

לסיכום, בהסתכלות קדימה אנו מניחים בתרחיש המרכזי שלנו כי הריבית תעלה שלוש או ארבע פעמים נוספות במהלך 12 החודשים הקרובים, עם סבירות גבוהה יותר דווקא לשלוש העלאות בלבד. עם זאת, זה בדיוק מה שמגולם כבר בשוקי המק"מ והאג"ח. בנוסף, עקום האג"ח המשיך להתמתן בחודש האחרון, כך שנכון להיום, החלק הבינוני-ארוך של עקום האג"ח כבר נראה לנו פחות מעניין ואנו לא ממליצים להמשיך להאריך את המח"מ. אנו ממליצים על מח"מ של 3.5 שנים ועל פוזיציה של 50:50 בין האפיק השקלי לאפיק הצמוד.

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו - פסגות בית השקעות