אנליסט של UBS טוען כי תאריך הדד-ליין של תקרת החוב האמריקאית היא לא ה-2 באוגוסט אלא שלמעשה יש להם עוד כמה שעות (הוא טוען עוד יום-יומיים). אבל גם הבשורה ה"משמחת" הזאת לא מרגיעה את המשקיעים שבורחים הבוקר מהדולר (לאן?) ותוהים לעצמם אם האמריקאים ירדו מהפסים (ראו הרחבה). אפילו השקל מצליח להתחזק הבוקר מול הדולר, למרות שנחלש מול שאר רוב המטבעות בעולם, על רקע הותרתה אמש של ריבית בנק ישראל (ראו הרחבה). הסיפור באירופה מקבל הבוקר תפנית כשמדינות ה-PIIGS מתפצלות להן (ראו הרחבה). בהמשך היום מצפים המשקיעים ללא מעט נתוני מאקרו חשובים מארה"ב, בניהם מדד מחירי הבתים (ראו הרחבה). הנפט מטפס מעט הבוקר ל-99.66 דולר לחבית ומדד הפחד, ה-VIX, עלה אמש ל-19.4 נק'.
האם ה-PIIGS מתפרקות ל- PIG ו- IS?
לאורך משבר החובות באירופה ראינו את האג"ח של מדינות ה-PIIGS הולכות יחד. לפעמים עם המגמה העולמית, לפעמים נגד, תלוי אם באותו יום הכריזו על "תוכנית חילוץ" או לא. הבוקר הן התפצלו להן. האג"ח של פורטוגל ואירלנד פנו נופלות (תשואה עולה) והאג"ח של איטליה, ספרד ויוון עולות. למרות הירידות במחירי האג"ח הממשלתיות ברוב שאר העולם. המשקיעים כאמור בורחים מהאג"ח הפורטוגליות והאירלנדיות, כשהם מפחדים שעתידם יהיה דומה לזה של המשקיעים באג"ח היווני שנאלצים לראות את החוב שלהם עובר גלגול וישולם רק בעוד 30 שנה. לא באמת חשבתם שיכינו תוכנית חילוץ שונה למדינות האחרות? "זה מה יש לאכול, לא רוצים? לא חייבים!". - אז מה אני יאכל?:
האם מניות יכולות להגן מפני פשיטת רגל של ממשלה?
רגילים לברוח ממניות לאג"ח אמריקאיות או לדולר? כן!!!... ומה במקרה ההפוך? אאאא... רבים מאמינים שאין מה לרוץ למניות, כי אם האג"ח נפגעות אז קל וחומר שהמניות יפגעו יותר. בישראל המסוכנת משקיעים באג"ח ממשלתי אוהבים להתנחם במשפט:
"אם יתרחש אסון מסוג "סוף העולם", שבו הממשלה תגיע לחדלות פירעון, אז תיק ההשקעות שלך יהיה הדבר האחרון שיעניין אותך". האומנם?
משקי בית יוונים עמדו בשנת 2010 בפני דילמה דומה, האם להשקיע באג"ח "סולידיות" או במניות "מסוכנות". אלא שבפועל, בטווחי זמן רבים של משבר המדינה דווקא המניות (המסוכנות) התגלו כבטוחות יותר (אף שגם הן ספגו ירידות חדות). מאז מרץ 2010 למשל ועד לשפל של האג"ח ביוני 2011 ירדו מחירי אגרות החוב היווניות ב-46% ובאותה תקופה ירד שוק המניות היווני בשיעור נמוך יותר של 39%. ויותר מכך, ההשוואה נעשתה מול מדד המניות הכללי ביוון. משקיע שהיה משקיע יותר במניות יווניות בינלאומיות, בדוגמה הישראלית טבע, כיל, מכתשים..., היה נפגע כנראה הרבה פחות מהמשבר ולמעשה מגן על עצמו. כלומר, בתרחיש "סוף העולם" מסוג זה, לא מן הנמנע שכדאי להיות במניות מתאימות.
אבן נייר ומספריים - תוכנית חדשה להעלאת תקרת החוב
תומס פרידמן 1996: "קיימות היום שתי מעצמות על בעולם... ארה"ב וחברת הדירוג מודיס... ותאמינו לי, אני לא יודע מי מהן חזקה יותר'".
הציטוט מזכיר לי את משחק הילדים "אבן נייר ומספרים". כאן הממשל יכול לשבור את סוכנויות הדירוג (ע"י רגולציה) וסוכנויות הדירוג יכולות לחתוך את דירוג הממשל ודירוג הממשל יכול לעטוף ולחנוק אותה מאשראי. בינתיים סוכנויות הדירוג מוכיחות שהן הסופר פאוור:
אתמול הוצגה בסנאט תוכנית המפלגה הדמוקרטית להעלאת תקרת החוב בארה"ב מרמתה הנוכחית של 14.3 טריליון דולר. התוכנית כוללת העלאת תקרת החוב לרמה שתספיק עד סוף שנת 2012, ובמקביל קיצוץ הגירעון בתקציב ב-2.7 טריליון דולר. התוכנית אינה כוללת העלאות מיסים. כלומר, עוד הנפקות אג"ח. נזכיר נתון מדהים שמתוך כל 10 דולרים שהממשל האמריקאי מוציא הוא לווה 4. כעת נדרש לראות אם הרפובליקאים יסכימו לסידור הזה. ומה אם לא? לברוח?:
האם תקרת החוב האמריקאית היא "ברבור שחור"?
יש המרחיבים את ההגדרה של "הברבור השחור" לתחום ההשקעות ואומרים כי "הברבור השחור" הוא נסיבות בלתי צפויות המבקשות מהמשקיע הממוצע לשקול ביצוע של שינויים בתיק ההשקעות שלו - לפני שיהיה מאוחר מדי". הבעיה בהגדרה הזאת מבחינתי היא הפניה ל"משקיע הממוצע". הרי אין משקיע ממוצע שיבין את משמעויות הברבורים השחורים וכנראה שאין גם משקיע מתוחכם שמבין את המשמעויות ההסתברותיות של כל הברבורים השחורים, מצונאמי ביפן, מהפכות בעולם הערבי, משבר הסאב פריים ועוד. סביר יותר שלכל ברבור שחור יש המשקיעים המתוחכמים שמתמחים בו ויכולים לעצב את המחיר בשוק בהתאם לסיכונים הספציפיים שקשורים עליו. כעת אנו עוברים לסוגיית תקרת החוב האמריקאית, האם הודעת הרפובליקנים כי יתנגדו להעלאת תקרת החוב הייתה ברבור שחור שמצריך מאיתנו לשקול שינוי בתיק ההשקעות? זה נושא שמחוץ למגרש המשחקים שלנו. במקרה כזה אנו נאלצים לסמוך על המומחים לפוליטיקה פנימית בארה"ב ולמנתחי החוב האמריקאי שיעצבו בכל רגע את המחיר המתאים בשוק. בגרף המצורף ניתן לראות כי תקרת החוב מעולם לא באמת הייתה "תקרה", מה שמחזק את דעתה של חברת הדירוג מודיס' מאתמול כי יש להוריד את ההמצאה הזאת.
שוק האג"ח והמט"ח בישראל בעקבות הותרת ריבית אוגוסט
בנק ישראל הותיר אמש את ריבית אוגוסט על כנה (3.25%) בדומה לקונצנזוס החזאים. אך למרות שההחלטה תאמה את הציפיות השקל נחלש הבוקר מול רוב המטבעות בעולם (לא כולל הדולר שנחלש מכל כמעט כל המטבעות בעולם על רקע החשש למשבר תקרת החוב), מה שרומז כי המשקיעים בישראל אולי בכל זאת נטו מעט לתרחיש של העלאת ריבית. כמו כן, גם אגרות החוב השקליות בישראל עולות הבוקר ברובן, בשונה מרוב המגמה העולמית. שוק המקמ"ים לא מגלם גם הבוקר העלאת ריבית גם לחודש ספטמבר, אך להערכתנו אם תמשך המגמה הנוכחית של עליית מחירי הסחורות והחלשות השקל יעלה משמעותית הסיכוי להעלאת ריבית נוספת כבר בחודש הבא. עוד מישראל: מפרסום למ"ס אתמול עולה כי על פי נתוני המגמה לחודש מאי 2011, הגיע שיעור הבלתי מועסקים ל-5.7% מכוח העבודה האזרחי, שפל של 20 שנה, ודוחף גם הוא להמשך העלאות ריבית. אלא הלחצים להמשך העלאות ריבית כמעט ואינן מגולמות בשוק המק"מים, שוק המק"מים מגלם שלוש העלאות בלבד (של 0.25%) עד לחודש יוני 2012 ל-3.75%. מבחינה זו עשויה להיות עדיפות דווקא לחלקים הקצרים יותר של העקומים.
מאקרו – "אל תעזרו לי אני רוצה לנסות לבד" (שוק הנדל"ן מתאושש)
בין שלל נתוני המאקרו שיפורסמו היום בארה"ב, בניהם מדד אמון הצרכנים (שצפוי לרדת מ-58.5 ל-56 נק'), מדד הפעילות הכלכלית לאזור ריצ'מונד (צפוי לעלות מ-3 ל-5 נק') ומכירות הבתים החדשים (למה שמישהו יתעניין בנתון הזה?), יפורסם הנתון החשוב של מחירי הבתים (מדד קייס-שילר). הערכות המוקדמות הן שלא חל שינוי ברמת המחירים בחודש מאי (0%), זאת לאחר שמאז חודש יוני בשנת 2010 רשם רק ירידות מאז. בשונה מסבב עליות מחירי הנדל"ן בשנת 2009 ועד יוני 2010, שנתמכו ע"י הממשל, עליות מחירים כעת יהיו עצמוניות. נקווה שהיום הוא כבר יעמוד בלי קביים ושמחודש הבא אינשאללה שיתחיל ללכת לבד.