ציפיותינו המוקדמות היו לעליה של 0.3%. הסעיף השני בהשפעתו על המדד היה מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים, שעלה ב-0.7 אחוז. תחזיותינו לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים נותרו ללא שינוי- 3%. פרסום מדד יוני לא משתנה את הערכותינו כי בנק ישראל ימשיך במגמת העלאות הריבית בכדי לקרר את שוק הדיור הרותח, אך סביר שימנע מהעלאת ריבית אוגוסט בשל אי הוודאות העולמית מכיוון אירופה ובראשן בעיות החוב של אירלנד ואיטליה, ואי הוודאות בנודע להעלאת תקרת החוב האמריקאי.

מדד יוני:
עליות נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ההלבשה וההנעלה (ב-8.6%), המזון (ב-0.8%) והדיור (ב-0.5%).
ירידות נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הירקות והפירות הטריים (ב-3.9%).

הסבר למדד יוני:
מדד חודש יוני עלה, כאמור, ב- 0.4%, כשעיקר העלייה הגיעה מסעיף ההלבשה, העונתי, שעלה ביוני מעל העלייה העונתית הרגילה, בין השאר בשל תיקון לעליות המתונות יחסית בחודש מאי (אז עלה רק ב-3%). סעיף הדיור המשיך לעלות בשיעור חד, ותת הסעיף "שירותי דיור בבעלות הדיירים" עלה ב-0.7%. להערכתנו הרפורמות האחרונות בנושא העלאת מחירי מסעיף הדיור לאור מגמת העליות המתמשכת בו ולאור הערכותינו כי לרפורמות האחרונות של האוצר ושל בנק ישראל, לקירור מחירי הדירות, עשויה להיות בשלב הראשון לחיצה כלפי מעלה של מחירי השכירות, מה שימשיך לתמוך בסעיף הדיור במדד.
בנוסף, במהלך חודש יוני עלו מחירי החלב ומוצרי החלב כשמספר חברות הודיעו על העלאת מחירים באותה תקופה, בניהן שטראוס ויטבתה ולאור ההחלטה לעלות את מחירי מוצרי החלב והביצים שבפיקוח בשיעור ממוצע של 6.5% ו- 4.7% בהתאמה. ירידות מחירי הירקות והפירות (3.1%- ו-4.7%-, בהתאמה) הן ירידות עונתיות שלפי מדגם שעשינו ימשכו גם במדד יולי.

תחזית למדד יולי:
להערכתנו, מדד חודש יוני יעלה ב-0.3%, למרות שלל גורמים בניהם ירידה של 3.22% במחיר הדלק, הוזלה של מחיר הקוטג', כתגובה למאבק הציבורי, ירידות עונתיות במחירי ההלבשה וההנעלה (בשל תחילת מכירות סוף עונה) וירידה במחירי הריהוט והציוד לבית, בשל התחזקות השקל באותה תקופה.
מנגד, החל ב-1 ביולי התייקרה הנסיעה הבסיסית באוטובוס בגוש-דן בשיעור של כ-7% מ-6 שקל עד היום ל-6.40 שקל. עליות מחירים משמעותיות צפויות גם במחירי הדיור, לאור המשך מגמת לחצי המחירים והפעילות הערה בענף בחודשי הקיץ, בשל חופשות הילדים מבתי הספר והמעבר של סטודנטים אל הערים בסוף שנת הלימודים. בנוסף, צפויות השפעות עונתיות על עליית מחירים בסעיף ירקות ופירות, אחזקת דירה וחינוך ותרבות.

תחזיות אינפלציה ל-12 חודשים
לטווחים הארוכים יותר אנו רואים את לחצי המחירים ממשיכים ונעים סביב היעד העליון של בנק ישראל וזאת למרות העלאות הריבית האחרונות שיבואו לידי ביטוי על המחירים במהלך החודשים הבאים. לחצי המחירים ינבעו להערכתנו כתוצאה מסביבת הריבית הריאלית הנמוכה בתקופות הקודמות ועל רקע ההתחממות המהירה בפעילות הכלכלית במשק , כדוגמת ירידת שיעור האבטלה מ-6% במרץ ל-5.8% באפריל. מגמת עליות המחירים של החודשים האחרונים עשויה להמשיך לחלחל גם לסעיפים נוספים במדד ולחשש זה התווסף לאחרונה החשש מעליית מחירי החשמל (ראו הרחבה). עליית מחירי הסחורות שהתמתנה לאחרונה, כשמחיר הנפט לדוגמה ירד מ-113 דולר לחבית בשיא בסוף אפריל ל-91 דולר בסוף יוני, אינה נראית יציבה כעת כשמחיר הנפט טיפס מאז ל-97 דולר לחבית. מהצד השני, ירידות מחירים עשויות להגיע משפעות השקל החזק ומירידת מרווח שיווק הדלק, אך לזה האחרון אין פוטנציאל השפעה מהותי על המדד. לסיכום, ל-12 החודשים הבאים אנו צופים אינפלציה גבוהה עדיין של 3.0%.

ציפיות אינפלציוניות בשוק
בטווחים הקרובים שוק ההון צופה אינפלציה גבוהה מתחזיות האינפלציה שלנו (3.2% לעומת 3.0%), מה שתומך מבחינתנו באפיק השקלי, אלא שהחשש מעלייה חדה יותר של מחירי החשמל, מעלה את סטיית התקן של התחזית ומוריד להערכתנו מהכדאיות להמר נגד הצמודים.

מדיניות מוניטרית
לאחר פרסום מדד יוני, שעלה בהתאם לממוצע תחזיות האנליסטים, אנו מותירים את הערכתנו כי ריבית אוג' תישאר על כנה (3.25%), הערכות שקיימות גם בשוק המק"מים (ראו טבלה). הערכות אלו מגיעות למרות המשך הלחצים האינפלציוניים מסעיף הדיור, גם במדד יוני, למרות העלאות הריבית האחרונות בגוש האירו ובסין, למרות חולשתו היחסית של השקל מול רוב המטבעות המובילים בעולם מאז החלטת הריבית הקודמת, למרות העובדה כי כבר לא העלה יולי ולמרות חזרתן של מחירי הסחורות לעלייה. הסיבות שלהערכתנו בכל זאת יגרמו לבנק ישראל להותיר את ריבית אוגוסט על כנה הן בעיקר אי הוודאות העולמית שהתגברה, בעיקר מכיוון אירלנד ואיטליה ואי הוודאות מכיוון תקרת החוב האמריקאית. בנוסף, הלחצים האינפלציוניים בטווחים הבינוניים נמצאים בתוך גבולות יעד האינפלציה ומאפשרים לב"י לתמוך בצמיחה. עוד תומכים בהותרת ריבית אוגוסט הם החוזים העתידיים על הריבית בארה"ב שמצביעים על דחיית העלאות הריבית שם (ראו תרשים) והעדר לחצים משוק ההון המקומי להעלאת ריבית.