היומיים האחרונים היו נטולים מאירועים מיוחדים באופן שכבר שכחנו כי אפשרי.
אם בכל זאת נעמוד על האירועים שיצרו את הכותרות אז עיקר ההתרכזות המשיכה להיות בהאטה בארה"ב ובבעיות החוב באירופה וארה"ב.

ספר הבז' ומחירי הסחורות
הסקירה הכלכלית התקופתית של 12 מחוזות הפד, הידועה גם בכינוי "ספר הבז' " פורסמה אתמול ונשאה בשורות מאכזבות במעט אם כי צפויות לחלוטין. ע"פ הדיווח נרשמה אמנם צמיחה בכל 12 המחוזות אבל בסה"כ נראה כי הצמיחה הייתה חלשה יותר באפריל- מאי מאשר ברבעון הראשון. בארבע מחוזות דווח אף על צמיחה איטית במיוחד. המחוז היחיד שנהנה דווקא מהאצה בקצב הצמיחה היה מחוז דאלאס (ייתן מוטיבציה לנוביצקי?) אך גם עלייה זו יוחסה לעלייה במחירי הנפט המהווים חלק גדול מהפעילות הכלכלית במדינה.
ברננקי שנשא דברים גם ביום שלישי וגם בעקבות הדיווח טען כי לראיית הפד ההאטה בפעילות הכלכלית היא זמנית וזאת בשל העובדה שהיא נובעת בעיקר מהעלייה במחירי הסחורות הידועים בתנודתית שלהם ומהשפעות האסון ביפן המקשות על חברות אמריקאיות שתלויות ביבוא מוצרי אלקטרוניקה יפניים (במיוחד בסקטור הרכב). לטענתו של ברננקי, אף על פי שהצמיחה "מאכזבת באיטיותה" היא תואץ ככל הנראה במחצית השנייה של השנה.
השוק פחות אופטימי כנראה מברננקי ובעקבות הדיווח ירד ה-S&P ב-0.4% והתשואות על אג"ח ל-10 שנים ירדו חזרה אל מתחת ל-3% וסגרו ברמה של 2.96%. אחת הסיבות שהשוק מאותגר חיוביות היא מחירי הסחורות שממשיכים להיות גבוהים לאחר ש:
• אופ"ק הותירו את תפוקת הנפט ברמתו הנוכחית על אף הערכות להגדלתה ובכך תרמו לעליית מחיר חבית נפט ל-100.7$
• מזג האוויר שהיה גרוע בעונה החקלאית הקודמת ותרם לחלק נכבד מהעליות של 100% במחירי הסחורות החקלאיות, לא ממש משתפר עם פתיחת העונה החקלאית החדשה. לפי ההערכות, לאור מזג האוויר הגרוע אצל שתי יצואניות התירס הגדולות בעולם, ארה"ב (יותר מדי גשם) וסין (פחות מדי גשם), מלאי התירס עלול להגיע השנה לשפל של 37 שנים. מחיר התירס עלה ב-12.9% בשבועיים האחרונים. גם מחיר החיטה עלה ב-7.5% באותה תקופה לאור ההערכות כי היבול השנה יהיה הנמוך ביותר ב-5 השנים האחרונות וזאת על אף גידול של 10% בכמות שנזרעה.

דירוג האשראי של ארה"ב
התבטאותה של סוכנות הדירוג פיץ' כי תשקול הורדת דירוג לארה"ב במידה ולא יתקבלו בממשל הסכמות לגבי העלאת תקרת החוב לפני השני באוגוסט היא לא יותר מבדיחה.
תזכורת: ב-16 במאי הגיעה ארה"ב לתקרת החוב הקבועה בחוק של 14.29 טריליון דולר. מאז נוהגים באוצר האמריקאי במה ששר האוצר טימותי גייטנר קורא לו "צעדים חסרי תקדים" כדי לשלם חשבונות. בין הצעדים: הלוואות משתי קרנות פנסיה של עובדים ממשלתיים, ועצירת תכנית התמיכה בחובות המוניציפאליים של מדינות וערים שונות שנקלעו לבעיות פיסקאליות משלהן. העלאת תקרת החוב ב-2.4 טריליון דולר הוצעה כבר לקונגרס אך עדיין לא התקבלה. הסיבה העיקרית שבגינה תקרת החוב עדיין לא הועלתה בחוק היא הוויכוח בין הרפובליקנים לדמוקרטים בגין המשך המדיניות הפיסקאלית של ארה"ב. השאלה היא כמובן לא אם צריך מדיניות מצמצמת אלא רק איך זו תראה. הדמוקרטים רוצים להעלות מיסים, הרפובליקנים מתנגדים ודורשים קיצוצים תקציביים בלבד.
הסיבה שהתבטאותה של פיץ' מצחיקה היא שהיא מקבילה להצבת תמרור אזהרה לאחר תאונת שרשרת רבת נפגעים. ההשלכות האפשריות של אי העלאת תקרת החוב עד השני באוגוסט הן הרות אסון ולכן:
א) הסבירות לתרחיש כזה שואפת ל-0.
ב) גם אם תרחיש זה יתממש הדבר האחרון שידאיג את המשקיעים זה האפשרות להורדת הדירוג העתידית. השוק יגיב כרגיל לפני ובחדות יותר מכל סוכנות דירוג.
גם הורדת תחזית הדירוג של S&P מסוף אפריל נתפסה בשוק כלא יותר מזריקת עידוד לפוליטיקאים האמריקנים להגיע להבנות כמה שיותר מהר. בינתיים, כל הדיוניים הללו על הבעיות הפיסקאליות של ארה"ב לא רק שלא מעלות את התשואה על האג"ח אלא תורמות גם הן לירידתה. התרומה נעוצה בכך שהמשקיעים לא מאמינים באפשרות לדיפולט של ארה"ב ולכן משמעות ההתעסקות בחוב ובתקציב האמריקאי היא הצרה פיסקאלית עתידית ומכן האטה בצמיחה.

פרוטוקול החלטת ריבית בנק ישראל לחודש יוני
בהתאם למגמת השעמום העולמית גם אצלנו אין מה לחדש. פרוטוקול החלטת ריבית יוני לא הוסיף מידע שלא היה בהודעת הריבית עצמה ולכן רק נחזור על הנק' העיקריות:
• למרות הצמיחה המהירה והתקרבות המשק לתעסוקה מלאה, לא מורגשים עדיין לחצי שכר במגזר העסקי אשר עלולים להגביר את נלחצים האינפלציוניים.
• ע"פ הבנק, האינפלציה תחזור לתחום יעד המחירים רק ברבעון הראשון של 2012 אך תשהה שם גם 12 חודשים מהיום.
• הריבית תמשיך לעלות בהדרגה לרמה של 4.2% בעוד 12 חודשים.
• מבין ארבעת חברי הועדה הממליצה לנגיד על כיוון הריבית שלושה המליצו להעלותה ואחד המליץ להותירה ללא שינוי. חבר ההנהלה שהמליץ להותיר את הריבית ללא שינוי ציין את אי הוודאות לגבי התאוששות הצמיחה העולמית ואת הסיכונים הגיאו-פוליטיים כגורמים העיקריים להמלצתו.

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו, פסגות בית השקעות