במהלך השנתיים האחרונות לא חלף כמעט שבוע שבו לא הצבענו בסקירה שלנו על הסכנות הכרוכות במדיניות המוניטרית של בנק ישראל. מאז ירדה הריבית לרמה של 0.5%, הבענו תמיהה לנוכח הסיכון העצום שנטל על עצמו הבנק המרכזי מאחר ולמרות שהיה ברור שכלכלת ישראל לא תצליח להימנע מפגיעה כתוצאה מהמשבר הכלכלי, המשק עדיין ניצב על יסודות איתנים מאוד. כידוע, במשך זמן רב (רב מידי) הושארה הריבית ברמה נמוכה מאוד שכלל לא תאמה את מצבו של המשק, מה ש"תדלק" עליות חדות במספר אפיקים. המהותי שביניהם הוא הנדל"ן. עליית מחירי הדירות הגדילה מאוד את הסיכונים שאליהם חשופה המערכת הבנקאית ורוכשי הדירות.

כולם מבינים את הסיכונים, אבל מעטים מוכנים לעשות משהו על מנת להקטינם. "המעטים" האלו זה בנק ישראל. בנק ישראל לא רק מתריע, אלא גם עושה. פה מגבלות, שם אזהרות, וגם כמובן העלאת ריבית. אלא שבדומה למלכוד שאליו נכנס בנק ישראל כאשר חשש שהעלאת הריבית תגרום לתיסוף השקל (אפשר כבר לסכם שמדיניות רכישת הדולרים נכשלה?), כך נולד לו מלכוד חדש. כפי שכתבנו בשבוע שעבר, צעדיו של בנק ישראל מעלים "מחשבות שניות" בקרב רוכשי הדירות. אלו חוששים מעליית ריבית, מתקשים בגיוס ההון העצמי הנדרש וכו'. אבל עדיין צריך לגור איפשהו, לא?! מה עושים ? שוכרים דירה. וזה בדיוק המלכוד. כידוע, רכיב הדיור במדד המחירים לצרכן מתבסס על מחירי השכירות, ואלו צריכים עדיין "להשלים" פער גדול מאוד שנוצר בשנתיים האחרונות בינם לבין מחירי הדירות. אז כן, בנק ישראל מנסה לתקן, אבל התיקון הזה (אם יצליח) לא יורגש בחודשים הקרובים במדד המחירים לצרכן. הלחץ שיווצר על בנק ישראל ילך ויגדל, מאחר ובתקופה הקרובה ייראה כאילו העלאות הריבית אינן יעילות מאחר והמדדים ימשיכו להיות גבוהים. אלא שנראה שלאחר השיעור שבנק ישראל עבר בנושא השפעתה של ריבית נמוכה מאוד, סביר להניח שהפעם הוא לא ישנה את מדיניותו וימשיך להעלות את הריבית. השווקים משום מה אינם מאמינים בריבית גבוהה. אחרת, איך נסביר את העובדה שהריבית הנגזרת משוק המק"מים לשנה הקרובה עומדת עדיין על כ 3.6% ? הריבית תמשיך לעלות בחודשים הקרובים, ויתכן שבקצב אפילו גבוה מהנחות הקונצנזוס. הזמן להרפתקאות על העקום השקלי היה קצר מאוד והסתיים ולכן שבנו למח"מ קצר (בין שנתיים לשלוש) בתיק השקלי.

אם מצד שוק הנדל"ן מגיעות בעיקר ידיעות מאיימות, הרי שהכלכלה הריאלית מייצרת חדשות טובות מאוד. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה שני דוחות חשובים בשבוע שעבר : הראשון, סקר חדש שנקרא " סקר הערכת המגמות בעסקים" שהצביע על אופטימיות בקרב המגזר העסקי. מלבד המנהלים בסקטור



הבינוי, שאר הסקטורים: תעשייה, מסחר קמעונאי ושירותים חוזים המשך שיפור בעסקיהם בשלושת החודשים הקרובים. הדוח השני שפרסמה הלשכה סיכם את סחר החוץ של ישראל בין פברואר לאפריל, ואלו נראים כמשלימים לדוח הראשון. הדו"ח הציג עלייה חדה ביצוא הסחורות (28% בחישוב שנתי), ביבוא חומרי הגלם (22.3%) ובמוצרי השקעה אשר תואמת מאוד את הערכות המגזר העסקי. בנוסף לשני הדוחות הללו, בשבוע שעבר דיווחה הקרן לעסקים קטנים על גידול של 79% (!) בביקוש להלוואות. ביקוש להלוואות מצידם של העסקים הקטנים יכול להעיד טוב מכל נתון אחר על הביטחון הרב שחשים במגזר העסקי לגבי הכלכלה המקומית.

הפרסומים הללו מחזקים את דעתנו שגם ברבעון השני יציג המשק צמיחה נאה. זה טוב לעסקים, טוב לרווחים, טוב להשקעה במניות, אבל פחות טוב לשוק האג"ח. שוק המניות מוסיף להיות האפיק האטרקטיבי מבין כל אפיקי ההשקעה, לא בשל העובדה ששאר האפיקים לא אטרקטיביים, אלא מאחר והוא נסחר במחירים ראויים כלכלית.

השוק יהיה תנודתי (מאוד תנודתי)

שוק הסחורות מזנק ואחר כך צונח. ביל גרוס בשורט על האג"ח האמריקאי והתשואות ממשיכות לרדת. השבוע פורסמו נתוני אבטלה טובים ובשבוע שעבר נתונים פחות טובים. הדולר צולל ואז מתאושש. ואלו רק חלק מהחדשות היומיומיות שמטלטלות את השווקים. קוראים נכבדים, כל מה שנכתב לעיל וגם חדשות "מסעירות" אחרות שמתפרסמות מידי יום גורם למשקיעים הפרעות בקצב פעימות הלב, ולכן בחרנו להציג בפניכם גרף. גרף של מגמה ארוכה, שיכול אולי לתת תמונה טובה של ההתפתחויות הכלכליות. הגרף המצורף מתאר את היקף היצוא של ארה"ב כפי שפורסם השבוע. צהלות השמחה ששמעתם בשבוע שעבר לא היו של אוהדי הפועל. אלו היו קריאות האושר של היצואנים האמריקאים. כפי שניתן לראות, היצוא האמריקאי הגיע לרמתו הגבוהה ביותר אי פעם ועבר את היקפו מהתקופה של לפני המשבר.
[attachment=0:95qvu6fn]517201190354AM@17_5_2011_1.jpg[/attachment:95qvu6fn]
כל מה שצויין לעיל הוא ברובו לא יותר מחדשות איזוטריות שמפרנסות את העיתונים. המגמה העיקרית היא שהיצואן האמריקאי נהנה כיום מדולר חלש שמאפשר לו להגדיל את הכנסתו ואת רווחיו. המגמה הזו לא תשתנה בקרוב מפני שכרגע לא נראה שיש בכוונתו של הפד לשנות מדיניותו המוניטרית. השווקים המתעוררים שחלקם בעוגת יעדי היצוא הולך וגדל רק תומכים במגמה הזו. ואם זו המגמה, אז הבה נצטרף אליה. אנו נמשיך להגדיל את חלקם של היצואנים האמריקאים בתיק המניות שלנו. זה יכול להיות חברות כמוMMM או Mcdonald's.

אגב, בשורות לעיל ניתן להחליף את המילה אמריקאי במילה ישראלי. תקבלו את אותו אפקט בדיוק.



נכתב ע"י עידן אזולאי, מנכ"ל

אפסילון ניהול קרנות נאמנות (1991) בע"מ.