יפן מזריקה את עצמה אל מחוץ לצונאמי
מלבד הנזק המקומי והקטן יחסית לחברות ולאזורים שנפגעו ברעידת האדמה, חששו המשקיעים גם מארבעה גורמי סיכון מערכתיים:

מחסור בחשמל ביפן יפגע רוחבית בחברות בכל המדינה.
פגיעה במערכת הפיננסית של יפן תפגע באופן רוחבי בכלכלה.
קרינה רדיואקטיבית שתתפשט באזורים נרחבים.
זינוק של הין (בשל כניסת כספים לשיקום) יקשה על היצואניות היפניות.
החששות הללו נראים כעת מדאיגים פחות. נתונים שפרסם בנק ההשקעות גולדמן זקס מראים כי בניגוד לישראל ליפן יש עודף כושר יצור אנרגיה גבוה ובלתי מנוצל של 27% ביצור חשמל ע"י גז, נפט ופחם, שיכול לפצות על אובדן האנרגיה הגרעינית. לגבי המערכת הפיננסית, מאז האסון הזריק הבנק המרכזי שם סכום שיא שייצב מאד את החששות, לגבי החשש מאסון רדיואקטיבי, זה התמתן כשהקרינה נחלשת ונסחפת לכיוון הים, לגבי ה-ין, מדינות ה-G7 נרתמות כעת לעזרתו.
אמרו U, אח"כ W, אח"כ "שורש"... ועכשיו?
איזה לא נעים בטח לכלכלנים שחזו בתחילת 2009 ש"הכלכלה תתאושש בצורת "U ומילא לטעות, אח"כ לנסות שוב ובאמצע 2009 להגיד "זה בטח יהיה W", לטעות שוב! ובתחילת 2010 להגיד: "שורש?", ושוב לטעות! עד שבתחילת 2011, להגיד: "הנה, צדקנו, הנה ירידות!, אמרנו לכם!, יופי חזיתם בול את הצונאמי. מי חיים של בנק?
דווקא עכשיו, כשנראה שהכל סוף סוף הולך בכיוון הנכון, הצרכן מתאושש ושוק העבודה מראה סימני חיים, יש שחושבים שהגיע הזמן להוציא מהמגירה את תחזיות ה-W. והסיבה: שוק הדיור האמריקאי, יתכן שהמפלצת לא מתה. בשנה האחרונה ירדו התחלות הבניה בארה"ב ב-21%, הירידה החדה ביותר מאז 1984. אתמול פורסמו נתוני מכירות הבתים הקיימים לפברואר שירדו ב-9.6%, ירידה חדה הרבה מעל לצפוי, מה שעשוי לאותת שאולי בכל זאת יהיה סיבוב שני. הממשל האמריקאי והפד אומנם הצליחו עד עתה למנוע כזה, אבל אולי הם פשוט קנו זמן...
אתמול הודיע משרד האוצר האמריקאי כי יתחיל להקטין ב-10 מיליארד דולר בחודש את תיק נכסי האג"ח מגובות המשכנתאות שרכש במהלך משבר 2008, ששווה היום 142 מיליארד דולר. כך שתוך שנה בערך יסיימו את המכירה. הוא צפוי להרוויח

מה יקרה אם הקזינו יפשוט את הרגל
"ההימור הגדול ביותר שאנחנו לוקחים הוא שכדור הארץ ימשיך להסתובב סביב צירו, ההימור השני הוא ששוק הנגזרים העולמי לא יקרוס".
ברובו שוק הנגזרים אינו מתעסק בהשקעות בפעילות כלכלית אלא מזכיר יותר שוק של הימורים. משחקי ההימורים הללו נשענים ברובם על הסתברויות ותרחישים מקובלים, אך תמיד יתכן מצב שוק נדיר שבו הסיכוי הזניח מכה את המערכת. החברות עשויות לצלוח מצב קיצון שכזה, אך הנגזרים יחתכו בחדות ויפילו לא רק את המהמרים אלא ייקחו איתם גם את הקזינו. ראינו בעבר מיני משבר נגזרים (LTCM ב-199 אך שוק הנגזרים היום עצום ומתרחב בקצבים מהירים, אחת הבעיות המרכזיות עם השוק הזה היא שקיים קושי גדול מאד לאמוד את התנהגותו ואת נקודות החולשה שלו. הוא עשוי לזעזע את הכלכלה העולמית באופן שהסאב-פריים ייצא פראייר לידו. הוא אולי הרוצח השקט של המערכת הפיננסית.

מחירי הבתים בישראל עברו את מבחני הלחץ
הפחד ממשבר נדל"ן כל כך עלה מאז משבר הסאב-פריים עד שמדינות כמו סין וישראל העלו את הנושא לראש סדרי העדיפות שלהם. הבנקים המרכזיים יוצאים בהגבלות, הצהרות, העלאות ריבית, אפילו הפשרת קרקעות ומחירי הבתים ממשיכים לעלות. האם יתכן שדווקא ניסיונות אלה הם שאפשרו את המשך העליות? האם יתכן שבניסיונם להפחיד את רוכשי הדירות הם הרגיעו אותם לאחר שהדגימו להם כמה המחירים יציבים ברמות הללו? הייתי משווה זאת למבחני הלחץ שערכו הבנקים המרכזיים באירופה ובארה"ב לבנקים המסחריים במדינותיהם כדי להוכיח למשקיעים את יציבותם. כעת הם פשוט עשו משהו דומה למחירי הבתים, הם רצו להוכיח שהמחירים הולכים לרדת ולהבריח קונים. הבעיה היא שהם עברו אותם...

מחיר הנפט - בין יפן ללוב
יפן מוכרת נפט כשהיא אינה מסוגלת להתמודד עם הכמויות שרכשה, בשל הפגיעה בבתי הזיקוק שלה ברעידת האדמה, וכניסת כוחות המערב ללוב שהורידה מהחשש לפגיעה בבארות הנפט. "ככה יעשה למי שיאיים על אספקת הנפט למערב". אך אי השקט בעולם הערבי ובמיוחד בלוב עדיין מטרידים את מנוחת המשקיעים ומחיר הנפט עדיין נסחר סביב הרמות הגבוהות ביותר מזה שנתיים וחצי. הבוקר מחיר הנפט יציב עם נטייה קלה לירידה, ונסחר סביב 102 דולר לחבית.

אינפלציית הליבה בארה"ב – היא עוד תשוב
בזמן שהמחירים בארה"ב מתחממים, ובחודש פברואר נרשמה עלייה נוספת של 0.5%, אינפלציית הליבה, (זאת שאינה כוללת את שינוי מחירי האנרגיה והמזון) ומשמשת כיעד למדיניות המוניטרית, ממשיכה לדשדש במתינות עם שינויים של 0.1% או 0.2%. יש לא מעט כלכלנים שצוחקים עליה בכינויים כדוגמת: "אינפלציית ליבה - אינפלציה שאינה כוללת את עליות המחירים". האמת שלאורך זמן רואים שעשוי להיות היגיון במעכב אחרי אינפלציית ליבה, נתונים היסטוריים מראים כי עם הזמן היא תתכנס קרוב מאד לאינפלציה הרגילה. ב-20 השנה האחרונות למשל עלה מדד המחירים בארה"ב ב-67% ומדד אינפלציית הליבה ב-63%. אלא שהחלק מפחיד הוא שמי שהובילה תמיד הייתה האינפלציה הרגילה.

שמחתה של שמחה
זהו סיפור על דילמת השקעה שהחלה לפני 13 שנה בין חיים ואשתו שמחה, שתיבדל לחיים ארוכים. שמחה אמרה לו בזמנו, "חיים, דירה להשקעה היא הדרך לשמור ברוגע על ערך חסכונותינו", וחיים אמר: "מניות"!. עברו השנים, הוויכוח המשיך, בחלק מהן האסטרטגיה של שימחה הייתה על העליונה ובחלק של חיים. לאחר 13 שנה של ויכוחים, אפשר לסכם ולהגיד שחיים צדק, השקעה במניות הייתה ברוב השנים השקעה טובה יותר ולמעשה מאז ועד היום בזמן שמחירי הבתים עלו ב-39% ובנוסף תשואה שנתית נאה על השכירות, זינק מדד מניות ת"א 25 ב-414%. אבל בדרך מסוימת גם שמחה צדקה, התנודתיות הגבוהה לאורך הדרך במניות הייתה כנראה גובה מהם כמה אישפוזים והתקפי לב מקצרי חיים.
בכל הזמן שחלף מאז הם רבו והתווכחו והסכימו רק על כך שעד שיחליטו איפה להשקיע יפקידו את חסכונותיהם בפק"מ. לשמחתו של חיים ולשמחתה של שמחה, הסכום בפק"מ נשמר, אך לא מספיק כעת לא לתיק השקעות ולא לדירה.... אבל כעת גם אין להם על מה לריב יותר, הם שוב מאוהבים, כמו לפני 13 שנה.