ה. מה הם ד' המצוות שעלינו לקיים בפורים, ועל מה הן מצביעות בנפש האדם?

ג. ד' המצוות הן כנגד ד' בחינות דאור ישר
א. קריאת מגילה- האור בא מלמעלה. הכל נמצא במגילה, אין לשנות בה שום דבר, את כל האמת צריכים לינוק ממנה ולא מדעתנו אנו, היא מסגרת הידיעות כולם. נקראת מגילה מלשון גילוי, אך שבא מהסתר. בסוד "גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך"
ב. משלוח מנות איש לרעהו- הגדלת הרעות בין חברים. שמירה של האהבה שאינה נפסקת לעולם. נתינת משלוח המנות, מאכל דווקא יוצר את השיתוף בין הבריות, את האחווה והשלום. הוא האחדות של כל רצונות האדם לרצון מרכזי אחד, בבחינת ערבות הדדית של כל רצונות האדם.
ג. מתנות לאביונים- האביון נקרא הרצון לאמת. הוא נקרא אביון היות ולא מקבל תענוג בזמן התיקון. הרצון לאנוכיות וגאווה הוא זה שמקבל את השמחה הגדולה. האדם נהנה היכן שמקבל לרצונות החיצוניים, הזמניים. במתנות לאביונים אנו מתחייבים שההנאה צריכה לבוא מהאמת. (תתן אמת ליעקב). יש להרבות במתנות לאביונים, כי ההתחייבות להנות מהאמת היא הדרך להגיע לאושר האמיתי ולמטרת הנברא שהיא דבקות בה'.
ד. סעודה- היא התכלית והיא עיקר החג. יש לעשותה ביום ולא בלילה. יש לעשותה לאחר כל ההכנות של הג' מצוות הקודמות שהן הכנה נפשית לקראת השמחה הגדולה. כאשר השמחה מתוקנת, באמונה שלמה- מגילה, באחדות כל הרצונות- אהבת ישראל. בהחשבת ההנאה שתבוא מהאמת- מתנות לאביונים, אז ורק אז אפשר שתהיה אהבה שלמה שמתבטאת בסעודה של בשר ויין, מעין גמר תיקון.

פורים שמח