חברות הדירוג השונות ברחבי העולם משתמשות במיטב האנליסטים ובמודלים כלכליים משוכללים על מנת לבחון את איכותן ויציבותן של מדינות המנפיקות אג"ח ממשלתיות. התוצאה של הבחינות האלו אמורה לתת דירוג אובייקטיבי של האג"ח, כאשר המדינות בעלות הדירוגים הגבוהים יותר אמורות להיות הבטוחות יותר להשקעה. כל עוד כלכלות העולם נעו בפסים חיוביים, המודלים עבדו. לאור זאת, לא מפתיע כי עד לפני מספר שנים הורגלו המשקיעים לבחור באופן אוטומטי באג"ח בעלות דירוגים גבוהים, תוך שהם מאמינים בלב שלם כי יקבלו את כל כספם בחזרה בתוספת הריבית המובטחת.
משבר החובות שהתחולל בגוש האירו בשנתיים האחרונות ועדיין לא הסתיים, הוכיח כי ההרגל הזה היה שגוי. אפילו אג"ח של מדינות יציבות כמו ספרד או פורטוגל שקיבלו דירוגים גבוהים, חוו ירידות מחירים לא מבוטלות ורבים מאלו שהשקיעו בהן הפסידו כסף. נוכחנו לדעת כי חברות הדירוג מגיבות בדרך כלל באיחור לשינויים פיננסים במדינות אותן הן מדרגים, ולכן הסתמכות על הדירוג כשלעצמו אינה מבטיחה רווח ואינה מונעת מכם הפסדים.
למרות השיעור שלמדנו, הזיכרון של המשקיעים קצר טווח ורבים מהם ממשיכים להתרחק מאג"ח של מדינות בעלות דירוגים נמוכים יותר, אפילו שהדירוג שלהם צפוי לעלות בעתיד. מובן כי אין זה הגיוני להשקיע רק באג"ח בדירוגים נמוכים יותר – זה עשוי להגדיל את הסיכון. יש הגיון שחלק הארי של ההשקעה הסולידית יושקע באג"ח של מדינות "בונקר" כמו גרמניה, אוסטרליה או קנדה, אותן הזכרנו בעבר. יחד עם זאת, כדאי לגוון את ההשקעה גם באג"ח ממשלתיות שעדיין מקבלות דירוגים נמוכים יותר למרות שהמדינות עליהן מדובר נראות מצוין והדירוגים שלהם עשויים לעלות בעתיד.
שתי דוגמאות טובות הן אג"ח של מדינות מתפתחות כמו סין או הודו, שכבר מוגדרות כמדינות המובילות של הכלכלה העולמית בעשור הנוכחי. שתיהן חוות מהפכת צריכה דרמטית של אזרחיהן כתוצאה מהתקרבותם אל תרבות המערב. בנוסף, אלו שתי הכלכלות עם מספר הידיים העובדות הגדול ביותר בעולם, ולכן אין זה מפתיע כי הייצור התעשייתי בהן והייצוא מהן לשאר חלקי העולם מתרחב משנה לשנה. עליית מחירי הסחורות, המהוות חלק מרכזי בסל המוצרים הבסיסי של האזרחים הסינים וההודים, הובילה לבעיית אינפלציה בשתי המדינות. יחד עם זאת, שתיהן כבר החלו לנקוט בצעדים משמעותיים למיגור האינפלציה. המהלכים האלו עשויים להאט את קצב הצמיחה בהן, אולם הוא עדיין צפוי להמשיך להיות גבוה מאשר במקומות אחרים בעולם. לדעתנו, שתיהן אטרקטיביות להשקעה בתחום האג"ח הממשלתי.
דוגמא נוספת למדינה שעדיין נחשבת על פי רבים כהשקעה בטוחה פחות ממדינות מערביות אחרות, היא רוסיה. יש בזה הגיון - עד לפני מספר שנים התאפיינה רוסיה בחוסר יציבות פוליטי וטלטלות כלכליות, דברים שהרחיקו משם את המשקיעים. אולם בשנים האחרונות השתנתה התמונה והמעצמה הרוסית מציגה יציבות כלכלית וצמיחה. הסקטור העסקי במדינה חזר לפרוח, האינפלציה התרסנה לרמה סבירה והייצוא הרוסי מקבל רוח גבית חזקה מכיוון העלייה בסחר העולמי. נוסף על כך, ככל שימשכו עליות מחירי הסחורות ובעיקר מחירי האנרגיה, צפויה הכלכלה הרוסית לצמוח אף יותר.
למרות המחמאות, אסור לשכוח את הבעיות שעדיין שוררות ברוסיה כגון רמת שחיתות גבוהה המהווה מחסום משמעותי לעשיית עסקים במדינה והתלות החזקה של יציבות השלטון המקומי בראש הממשלה ולדימיר פוטין. בנוסף, צריך לזכור את התלות הגבוהה של הכלכלה הרוסית בהפקה ובייצוא אנרגיה, המהווים כמעט רבע מהתמ"ג הרוסי, ולכן את הרגישות הגדולה של הצמיחה לשינויים במחירי הגז והנפט.
החששות האלו הם הסיבה העיקרית לכך שאג"ח רוסיות עדיין מקבלות דירוגים נמוכים בהשוואה למדינות מערביות מובילות. יחד עם זאת, אנו סבורים כי התשואות הגבוהות הרבה יותר שלהן בהחלט מפצות על הסיכון המסוים הקיים בהשקעה. לדעתנו, השקעה באג"ח ברובל הרוסי מאפשרת חשיפה למעצמה כלכלית איכותית שצפויה להיות אחת מהמובילות בעולם בעשור הקרוב, ועדיין לא נמצאת על הרדאר של חלק נכבד מהמשקיעים.
הגב עם ציטוט