עם כל הכבוד ליפן, הסיפור נותר סיפורו של הנפט. פסגות.

יפן – ארוע דרמטי בעל השפעה מינורית על השווקים. המשך התפתחות הסיפור של הנפט משמעותי הרבה יותר. מיד נגיע אליו.
יפן היא הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, אבל תרומתה לצמיחה העולמית בשנים האחרונות היתה שלילית עד אפסית (בשנים טובות). 2011, איך נאמר זאת בעדינות, לא תהיה שנה טובה לכלכלת יפן.
גם בעיניים ישראליות הועם זוהרה. היקף יצוא הסחורות (למעט יהלומים) ליפן הגיע בשנה שעברה ל-1.4% מסך היצוא הישראלי. מדובר בירידה אבסולוטית ויחסית בהשוואה לרמות שנרשמו בשנים עברו. עם זאת, בוודאי תהיה פגיעה בחברות הישראליות להן קשרי מסחר ישירים עם יפן.

השפעה על שוקי ההון
• הניקיי איבד 1.7% ברבע שעת המסחר האחרונה ביום שישי בה הגיעו הידיעות הראשונות על האסון. החוזים העתידיים מצביעים על ירידה של עוד 2%. עד יום שני בבוקר לא מן הנמנע שזה יהיה נמוך עוד יותר.
• לארוע היתה ועוד תהיה השפעה על מספר מגזרי מניות. הבולט שבהם הוא, כמובן, מבטחי המשנה. אבל יש ועוד תהיה השפעה גם על מניות החברות התעשייתיות היפניות שנפגעו באופן ישיר מהאירוע, וגם על מניות החברות הבינלאומיות המתחרות בהן.
• ירידות של 4%-5% במניותיהן של מבטחות המשנה בעולם - האמת, ציפינו ליותר. מאז ראשית השנה נאלצו מבטחות המשנה הללו לשאת בהחזרים בגין השיטפונות באוסטרליה, רעידת האדמה בניו זילנד, ועכשיו – זה. עמידה בתשלומים תחייב הנזלה משמעותית של העתודות של החברות הללו. היא גם תגרום בוודאי לעליה בפרמיות, וגם להפסדים של החברות.
• התחזקות הין היפני בכאחוז מול מרבית המטבעות העיקריים - בדקות הראשונות לאחר פרסום הידיעה על רעש האדמה איבד הין כאחוז מערכו מול הדולר, אלא שבתוך דקות ספורות תפסו הסוחרים את הראש בידיים, והבינו שבעצם – ובניגוד לאינטואיציה – הין צריך דווקא להתחזק, זאת משום שחברות יפניות וממשלת יפן צפויות להחזיר כסף מחו"ל עבור השיקום.
• תרומה לירידה במחיר הנפט – מחיר הנפט ירד עוד לפני האירוע. בכל מקרה, אנחנו מעריכים שההשפעה בנקודה זו תהיה זמנית וזניחה.
• תרומה לירידה במחיר אג"ח ממשלת ארה"ב - מדובר בירידה מזערית, אבל פה דווקא תתכן השפעה בתקופה הקרובה. מבטחי המשנה, שחלק לא קטן מנכסיהם מוחזק באג"ח ממשלת ארה"ב, בדיוק כמו ממשלת יפן עצמה, צפויים לממש נכסים אלו, ולתרום לירידת מחיריהם (כל שאר התנאים שווים).
• ירידה במחירי סחורות המזון – גם כאן מדובר בהשפעה זמנית בלבד.
• ירידה במחיר הזהב – פעם אחר פעם מתגלה שכאשר מתרחש משבר, שאמור היה לכאורה להוביל לבריחה של הון לחוף המבטחים שהוא הזהב, החוף הזה נשטף בצונאמי בדיוק כמו כל שאר הנכסים. ובמילים ברורות יותר: כשמשקיעים נדרשים להנזיל נכסים שלהם, מכל סיבה שהיא (צורך דחוף לשימוש בכסף, כיסוי לירידות במחירי נכסים אחרים), הם יממשו את ההחזקה שלהם בזהב, בדיוק כשם שיממשו את ההחזקה שלהם במניות או בכל נכס פיננסי אחר. ראינו את זה בנפילה של ליהמן, שהפילה את שוק המניות ואת מחירי הזהב. וראינו את זה גם הפעם בצורה מינורית הרבה יותר.

הנפט ממשיך להיות הסיפור המרכזי בהשפעתו על השווקים
בתוך ארבעה ימי מסחר ירד מחיר הנפט מ-105.50$ ל-101$. רק 1.5$ מזה היה ביום שישי. ירידה יומית חדה יותר נרשמה ביום חמישי.

הנה הסיפור: בחודש וחצי האחרון, מאז החלו המהומות במצרים, התייקר הנפט ב-20$, שהם כמעט 25%. התיקרות זו נבעה משוק מצד ההיצע, ולא משינוי תחזיות לביקוש לנפט. ההבחנה הזו חשובה.
התיקרות שנובעת מצד הביקוש, תלווה (עד גבול מסוים) בעליה גם במחיר המניות. זאת משום, שהן מחיר הנפט והן המניות יושפעו באותו אופן מאינדיקטורים מקרו כלכליים חיוביים.
התיקרות שנובעת מצד ההיצע, לעומת זאת, היא חדשות רעות למניות, משום שהיא אינה מתלווה לשיפור במקרו כלכלה, ורק מפחיתה את רווחיות הפירמות ואת הצמיחה.

ביום חמישי ירד מחיר הנפט בגלל שהחשש לפגיעה בביקוש בנפט עלה על החשש לפגיעה נוספת בהיצע הנפט (מעבר למה שכבר תומחר). כאמור, הגורם לשינוי במחיר הנפט: צד ההיצע או הביקוש, הוא קרדינאלי. אם מחיר הנפט היה יורד עקב רגיעה במצב בלוב, למשל, היינו רואים עליה במחיר המניות.
רעש האדמה ביפן תרם להמשך ירידת מחירי הנפט גם ביום שישי, אם כי סביר שהשפעתו של גורם זה תתפוגג במהירות. מה שעוד תרם להמשך הירידה, היתה העובדה ש"יום הזעם" שהוכרז בסעודיה, התברר כדרדל'ה מוחלט. בקושי "יום העצבים הקלים". הסעודים אוהבים את המלך שלהם, ואין להם שום בעיה איתו.

תשומת הלב תחזור השבוע להתמקד בנפט (ואולי גם באירופה – תיכף נגיע): נתוני המקרו ישפיעו על תחזיות הביקוש לנפט, ועוצמת המהומות במזה"ת (יציבה כבר כמעט שבוע) תשפיע על צד ההיצע.

לאירוע המרכזי שמזיז את השווקים היום יש אופי לא לינארי
אין לנו כל דרך לדעת האם 20 הדולרים הבאים במחיר הנפט יהיו כלפי מעלה או כלפי מטה. אנחנו כן יכולים לומר, שכאשר העניינים יירגעו, מחירי הנפט יירדו, האינפלציה תרד, התחזיות האינפלציוניות יירדו, תחזיות הריבית תרדנה, והתשואות תרדנה. מגמת הריבית והתשואות בטווח הבינוני היא עליה, אבל בטווח של חודשים או רבעונים, בהחלט יתכן תיקון לא זניח.

אינדיקטורים חלשים בעולם
• בארה"ב פורסם ביום שישי הנתון השבועי בדבר מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה. הנתון אכזב.
• אכזב גם הנתון בדבר הגרעון המסחרי של ארה"ב, שצפוי רק לגדול בחודשים הקרובים.
• גרעון מסחרי גבוה – הגבוה בשבע השנים האחרונות – נרשם בסין. האופטימיים האשימו את ראש השנה הסיני. הפסימים טענו שזה בגלל ירידה בביקוש של אירופה ליצוא הסיני. אותו יצוא גדל בשיעור עלוב של 2.4% בלבד בשנה האחרונה.
• ביום שישי פורסם כי מדד המחירים לצרכן בסין עלה ב-4.9% בשנה שחלפה (הצפי היה לעליה בת 4.7%). הנתון רק יאיץ את קצב העלאות הריבית / העלאות יחס הרזרבה בסין – פעולות הפוגעות בצמיחה העולמית.

... ואז הגיעה אירופה
מידי כמה חודשים נזכרים שוקי ההון בעולם שהבעיות של מדינות מרחב האירו לא נפתרו. בסוף השבוע הם עוד לא לגמרי נזכרו. אנשים היו טרודים ביפן, אבל אפשר לצפות שייזכרו בה השבוע, אם לא תהינה התפתחויות דרמטיות חדשות בתחומים אחרים.
מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ספרד והשאירה פתח להפחתה נוספת בהמשך. גם דירוג האשראי של יוון הופחת בשלוש רמות. התוצאה: התשואות על אג"ח מדינות ה-PIGS עלו לשיא של כל הזמנים. התשואה על האיגרת היוונית, למשל, 12.91%, גבוהה יותר מזו שנרשמה דקה לפני שיוון הרימה דגל לבן וביקשה סיוע חיצוני. ההבדל הוא, שהיום הבנק המרכזי האירופי והבנק המרכזי הסיני קונים באופן שוטף אג"ח של מדינות ה-PIGS, מה שלא עשו לפני שנה – ועדיין התשואות נמצאות בשיא! זה ייגמר בבכי.

סיכום הגורמים שמטרידים היום את השווקים
• מחיר הנפט עדיין גבוה מדי. הפרעות האספקה מלוב עדיין נמשכות. הסכנה שתהיה פגיעה באספקה גם מערב הסעודית עדיין קיימת, אבל פחות.
• מחירי סחורות המזון עדיין גבוהים מדי. אם כי, קיימת מגמה ברורה של ירידה בשבוע האחרון. החיטה, למשל, איבדה 20% בחודש האחרון, מחירי האורז והתירס ירדו ב-8-9% תוך שבוע. יכול להיות שהמשקיעים איבדו קצת את התאבון לאפיק הזה. המשך הירידה יהיה תלוי ביבולים.
• אירופה – רק ענין של זמן עד שהסיפור שם יתפוצץ שוב ומדינה נוספת (פורטוגל בתור) תזדקק לסיוע. מעבר להשפעה על התשואות על האג"חים שעשויה להיות לארוע כזה, עשויה להיות לו השפעה גם על שערי החליפין. החלשות של האירו מול הדולר, עשויה (לא בהכרח) לגלוש גם להתחזקות של הדולר מול השקל. גם אם לא, אנחנו יודעים שהתחזקות של הדולר מול האירו מקשה על שוק המניות האמריקאי לעלות.
• יפן – בכל זאת סיפור.
• סין – כלכלה מחוממת, שמדיניות מוניטרית שלה משפיעה על השווקים בכל העולם.
• מחירי הדירות בארה"ב שבו לרדת.

מנגד, למרות אינדיקטורים טיפה יותר חלשים בשבוע-שבועיים האחרונים, בסה"כ ארה"ב, ישראל ומדינות צפון אירופה צומחות בקצב משכנע.

ורד דר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות בית השקעות