כפי שכתבתי במקור, אכן מרבית הכסף עבור התשלום הקרוב כבר מובטח, אך תמיד יכולים לצוץ בעיות (לדוגמה שנושה אחר יעתור לבית המשפט כנגד התשלום). להערכתי מדובר בסיכון נמוך מאוד - ובדיוק בגלל זה נכנסתי (מה שאני מגדיר השקעה בסיכון נמוך שכן בכניסה ויציאה בסמיכות לתשלום נוצר רווח הון בגלל הפרעון עצמו אפילו אם מחיר השוק לא משתנה או אף יורד).

הסכם המימון צריך לעניין בעיקר את המשקיעים לטווח ארוך ויותר מכיוון המנייה מאשר האגח. כמובן שהכנסת שיקולים נוספים טובה ומומלצת, אך ככל שניקח בחשבון שיקולים רבים יותר אנו נתבסס יותר על הנחות ופחות על עובדות - מה שצריך להגדיל את מרווחי הרווח הנחוצים ולהוציא השקעות פוטנציאליות מטווח ההשקעה שלנו (מה גם שמוסיף חוסר וודאות להשקעה).

לפיכך למרות שניתן לעשות זאת, מה הטעם בדבר? בהנחת מסחר באגח לזמן קצר (כפי שאסטרטגיית השקעה זו תוארה) אין טעם בהכנסת שיקולים מסוג זה.