המזרח מתקרב אל המערב במהירות הולכת וגוברת. לראיה, עד לפני עשור היינו רגילים לראות את האזרחים הסינים מסתפקים בסושי ומים. היום, מיליוני סינים מתגוררים בערים גדולות, רוצים לנסוע במכוניות חדישות, רוכשים מוצרי אלקטרוניקה מתקדמים ואוכלים כמויות הולכות וגדלות של לחם, דגים ואפילו המבורגרים של מקדונלדס.

סין היא המעצמה הגדולה ביותר במזרח שעוברת את התהליך הזה, אולם היא אינה היחידה ששותפה למהפכה הזו. גם הודו ומדינות מתפתחות נוספות באפריקה ובדרום אמריקה צורכות יותר ויותר מידי שנה. התגברות הצריכה האדירה הזו מחייבת גידול משמעותי בהיקפי הייצור של הסחורות השונות, ממשיכה לדחוף את מחירן כלפי מעלה ומגדילה את ההכנסות של החברות הפועלות בתחום. השאלה היא מה הדרך המיטבית להרוויח מהעניין?

כולנו מכירים את תעודות הסל שמטרתן לעקוב אחר מדד או במקרה הזה מחיר סחורה מסוימת. במקרה של עקיבה אחר המדדים התעודות עובדות יפה, אולם כאן הן לא תעשנה את העובדה בצורה טובה. ראשית, מלבד הנפט והזהב הפופולאריים, קיים מחסור בתעודות סל העוקבות אחר סחורות אחרות, כגון: מתכות או סחורות חקלאיות. גם בתעודות הסל הקיימות, מחזורי המסחר נמוכים למדי ולכן אינם מאפשרים מסחר רציף בתעודות.

בנוסף לכך, החיסרון העיקרי של תעודות הסל האלו הוא בהצגת ביצועי חסר בהשוואה לעליית מחירי הסחורות עצמן. הסיבה קשורה בעיקר למנגנון בו עוקבת התעודה אחר מחיר הסחורה. מבלי להיכנס לכל הפרטים, בשביל לעקוב אחר המחיר, התעודה רוכשת חוזים עתידיים על מחיר הסחורה לטווחי זמן שונים. הבעיה, היא שהחוזים לטווח ארוך יקרים יותר מאלו של הטווח הקצר (תופעה הנקראת "קונטנגו"), בשל גורמים כמו תמחור ריבית ועלות אחזקה ואחסון גדולים יותר עד למועד האספקה. כתוצאה מכך, כשהתעודה מוכרת חוזים שמתקרבים לפקיעה ורוכשת במקומם חוזים לטווח רחוק יותר, היא למעשה מפסידה כסף, ולכן מציגה ביצועי חסר בהשוואה לעליית מחיר הסחורה עצמו.
בחלק מהסחורות ניתן לפתור את הבעיה הזו על ידי החזקת הסחורה עצמה. חלק ממנפיקי התעודות אכן עושים את זה. למשל, ישנן תעודת סל העוקבות אחר מחיר הזהב תוך שהן מתכסות על ידי רכישת מטילי זהב אמיתיים המאוחסנים בכספות. באופן דומה, לאחר קריסת מחיר הנפט במשבר האחרון, היו חברות שאחסנו כמויות נכבדות של נפט במיכליות ענק בלב ים.

אולם, בעוד שזהב ניתן לאחסן בכספות ונפט במכולות, אחסון כמויות גדולות של חיטה או סחורות חקלאיות אחרות אינו בר ביצוע בפועל, ובוודאי אינו משתלם כלכלית.

פתרון מצוין לבעיה זו, הינו השקעה במניות של חברות מהתחום הרלוונטי. דוגמאות לכך יש רבות - החל מענקיות הנפט Exxon Mobil Corporation (XOM) או Chevron Corporation (CVX), דרך חברות הקשורות לתהליך ייצור מזון כגון Bunge Limited (BG) או Corn Products International, Inc. (CPO), וכלה ביצרניות ציוד חקלאי וטרקטורים כמו (Caterpillar Inc. (CAT ויצרניות דשנים וכימיקלים נוספים. חברות כאלו ככל הנראה ייהנו מהגידול בביקוש לסחורות ומהמשך עליית מחירן, ולכן רכישת מניותיהן היא דרך נהדרת להרוויח מהפריחה של שוק הסחורות בעולם.