27.01.10
השבוע קיבלנו סוף סוף ידיעות חיוביות בכל מה שקשור לשוק המט"ח ונתוני סחר החוץ של ישראל. בנק ישראל החליט להוריד את הכפפות במלחמתו בספקולנטים והודיע על שני צעדים שאמורים להרתיע את האלמנטים הספקולטיביים שנוטלים חלק הולך וגדל בשוק המט"ח. ראשית, הוטלה חובת דיווח על פעילות בשוק נגזרות המט"ח, בשוק המק"מ והאג"ח הממשלתיות הקצרות בהיקף של למעלה מעשרה מיליון ₪. מה זה אומר ? בעיקר הרבה ניירת, הן לשחקני המט"ח והן לבנק ישראל, כאשר ברור הוא שמטרת המהלך היא "להתיש" את הספקולנטים על ידי העמסת מטלות בירוקרטיות על פעילותם.


הצעד המשמעותי יותר הגיע ביום חמישי שבו הודיע בנק ישראל על הטלת חובת נזילות על הבנקים בשיעור של 10% על עסקאות בנגזרי מט"ח של תושבי חוץ. אגב, בעוד שהתקנה הראשונה כוונה לכל השחקנים בשוק המט"ח, הרי שההודעה על חובת הנזילות כוונה במפורש למשקיעים זרים תוך ציון בולט של העובדה שהספקולנטים מקשים על הבנק לעמוד ביעדי המדיניות המוניטרית והיציבות הפיננסית. בעוד שההודעה הראשונה זכתה לתגובה אדישה מידי השוק, הרי שההודעה השנייה גרמה לשקל להיחלש בשני אחוזים לערך מול הדולר ומול האירו.

אז למה כל זה חיובי ? האם בנק ישראל מצא את הנוסחה הנכונה להחלשת השקל ? התשובה היא חד משמעת : לא, אבל..אם הפעולות הללו באות במקום רכישה חסרת תוחלת של דולרים, אז אפשר לפחות לטעון שבנק ישראל מפסיק להקריב את כל החזיתות (אינפלציה, הפסדי הון וכו') לטובת מלחמה אבודה על עוצמתו של השקל. יתכן בהחלט שבמידה והדולר ימשיך להיחלש בעולם, הוא יחלש גם מול השקל. אלא שאז הרשויות תצטרכנה לטפל רק בבעיית היצוא ולא בבעיות נוספות שנוצרות כתוצאה מהמדיניות הזו. ברגע שבנק ישראל החל להשתמש בכלים חדשים (וכנראה יותר אפקטיביים) למלחמתו בספקולנטים, "נסללת" הדרך להעלאת ריבית. הרי ברגע שמנטרלים את השפעתם של הספקולנטים בשוק המט"ח, ניתן להעלות ריבית ללא החשש ששער השקל - דולר ימשיך להיות שק החבטות של שוק המט"ח.

לא בכדי האפיק השקלי הגיב בירידות חדות למדי למהלך הזה. השוק הבין מהר מאד (כרגיל) שלאחר הטיפול שקיבל שוק המט"ח, יגיע תורה של האינפלציה שכבר לפני כמה חודשים החלה להרים ראש תוך שהציפיות מטפסות בשבוע האחרון לרמה של 3.2%. מהרגע שהריבית תתחיל לעלות יחל גם תהליך החזרת האיזון לשווקים. העלאת הריבית תוריד ככל הנראה את ציפיות האינפלציה לרמה שנמצאת מתחת ליעד הממשלה (נניח 2.5% - 2.8%), מה שעלול לפגוע באפיק הצמוד יותר מהאפיק השקלי.

יתרה מכך, לפני כמה שבועות הערכנו שבמידה והריבית תגיע במהלך השנה ל 3%, השקלים הקצרים ייסחרו ברמה של כ 3.25%, ובהנחת שיפוע זהה / מעט שטוח יותר, אנו מניחים ששקלים במח"מ של שבע שנים יגיעו ל 4.8% - 4.9%. אנחנו כבר לא כל כך רחוקים מכך. לאחר תקופה מאוד ארוכה שבה נמנענו מהשקלים הארוכים, יתכן וקרבה השעה. רק חישבו איזה עולם נפלא יכול להיות לנו : ריבית של 3%, אינפלציה של 2.5% (שעליה ניתן להגיד : אינפלציה טובה) והפחתת הטמפרטורה בשוק הנדל"ן. אה, למי שיש ספק, זה גם לא רע בכלל לשוק המניות. נקווה מאוד שהשבוע האחרון סימן את תחילת סוף תקופת רכישת הדולרים. ועל כך נאמר : מוטב מאוחר (בכל זאת, שנתיים) מאשר לעולם לא.

אבל זו לא הייתה החדשה הטובה היחידה השבוע. פורסמו גם נתוני סחר חוץ של המשק בשנת 2010. בין שלל הנתונים שהתפרסמו, נתון אחד צד את עינינו והוא הפילוח בין יעדי היצוא. בעוד שהיקפי היצוא מסך הייצוא עם אירופה וארה"ב ירדו בשיעורים שבין 1% - 4%, הרי שחלקה של אסיה בעוגת היצוא עלה בקרוב לארבעה אחוזים.

כפי שניתן לראות מהגרף למעלה, מגמת הגידול ביצוא למדינות אסיה החלה כבר ב 2007, ולמעט שנת המשבר של 2008, היא התעצמה בשנתיים שלאחר מכן. מבלי לפרט לגבי החשיבות הרבה שיש להסטת יעדי היצוא לכיוון השווקים המתעוררים, ברור שהמגמה הזו תשפר את רווחיות היצוא (הן מבחינת היקפי המכירות והן מבחינת המטבע), שכבר לא תהיה תלויה בשני יעדים שככל הנראה יחוו צמיחה אנמית בשנים הקרובות. כמו שאמרנו, השבוע היו בעיקר חדשות טובות. מגיע לנו.

נכתב ע"י עידן אזולאי, מנכ"ל

אפסילון ניהול קרנות נאמנות (1991) בע"מ.