• בזירה הכלכלית העולמית: עמדו במוקד משבר החובות באירופה, מלחמת המטבעות וסימן השאלה לגבי הכלכלה האמריקאית.
בזירה הכלכלית המקומית: צמיחה נאה (כ-4%), ריבית עולה ונמוכה ואינפלציה בשליטה (כ-2.5%).
• שוק המניות המקומי סוגר שנה חיובית עם עליות נאות מאוד בכל המדדים המובילים:
מדד ת"א 25: 14%, מדד ת"א 100: 13%, מדד ת"א 75: 14%, מדד יתר 50: 16%.
• ברמה הענפית בלטו מניות הנפט עם 43% (רציו מובילה עם 296%), ואחריהן, בהפרש ניכר, חברות מסחר ושירותים, נדל"ן וביטוח עם 24%, 22% ו-19%, בהתאמה. חולשה גילו מניות הביומד, שהחלו להיסחר השנה תחת מדד ייעודי, ואיבדו 16%.
• מרבית שוקי המניות בעולם המשיכו בהתאוששות, אולם המשיכו להציג תשואות נחותות בהשוואה לשוק המניות בת"א. מדד ה-S&P500 בארה"ב עלה ב-12%, הנאסד"ק התחזק ב-16% והדאו ג'ונס הוסיף 10% לערכו. במונחים שקליים, התשואה נמוכה יותר בכ-5% לנוכח תיסוף השקל כלפי הדולר.
• הזהב המשיך לככב גם ב-2010 עם תשואה מרשימה של כ-26%.
• איגרות החוב הממשלתיות עלו ב-6.0%, כאשר השקליות (אג"ח שחר) השיגו תשואה דומה ואילו צמודות המדד משיגות תשואה גבוהה יותר של 7.6%.
• תעשיית קרנות הנאמנות המשיכה לגדול ב-2010 כששיא היקף הנכסים נשבר פעם אחר פעם ועומד כיום על יותר מ-158 מיליארד ₪, לעומת 133 מיליארד ₪ בסוף 2009 - גידול של 19% (גיוסים נטו של 17.5 מיליארד ₪, מרביתם במסורתיות).

אחרי שנה טובה במיוחד, 2009, שהייתה רוויה במשברים משלה, אך לא באותו קנה מידה כמו קודמתה 2008, חלפה לה שנה נוספת, 2010, שהייתה רגועה הרבה יותר באופן יחסי, כמובן. היו לא מעט משברים סביב אירופה, בכלכלה האמריקאית ובזירה הבינלאומית – מלחמת המטבעות, אבל בסופה ואחרי טלטלות לא מעטות במהלכה, סיימו כל אפיקי ההשקעה המרכזיים בישראל ובעולם שנה חיובית מאוד למשקיעים.

*הנתונים בכתבה נכונים לפרק הזמן שבין 31.12.09 ל- 27.12.10 (יום חמישי)

מקרו:
2010 עמדה ביעדים, השנה הבאה לא צפויה להיות שונה באופן מהותי
הצמיחה העולמית (על פי תחזיות קרן המטבע הבין-לאומית) בשנת 2010 צפויה להסתכם ב-4.7%. כל זאת, על רקע משבר החובות באירופה, מחד, וההרחבות הכמותיות שנעשות בארה"ב, מאידך. שתי המדינות שהובילו בעוצמת צמיחה זו היו סין והודו.

באשר למשק הישראלי, הכלכלה התרחבה בכ-4% בשנה זו. במחצית הראשונה של השנה מנועי הצמיחה העיקריים היו יצוא הסחורות והשירותים שרשם עלייה חדה של 16.7%, ההשקעה בנכסים קבועים שצמחו ב-11.3% וההוצאה לצריכה הפרטית שהתרחבה ב-7.6%. במחצית השנייה של 2010 המשיך המשק במגמת התרחבות, אך בקצב איטי מהמחצית הראשונה, כאשר התורמים העיקריים לכך היו ההוצאה לצריכה הציבורית והביקושים המקומיים. מנגד, ייצוא הסחורות והשירותים רשם התכווצות.

באחד עשר החודשים הראשונים של השנה רשם המדד המשולב עלייה של 3.1% ובכך השלים 17 חודשי התרחבות רצופים. עם זאת, במחצית הראשונה של 2010, צמח המדד המשולב ב-0.4% בממוצע חודשי, ואילו במחצית השנייה של השנה, עלה המדד בקצב של 0.1% בממוצע - נתון נוסף המעיד האטה מסוימת בקצב הצמיחה של המשק.

מחירי הנדל"ן בישראל, שזינקו בשיעורים ניכרים בשנים האחרונות, הסעירו את ציבור הרוכשים וכך גם את משרדי הממשלה, שהחליטה בחודשים האחרונים לבצע מספר רפורמות שמטרתן הורדת הכדאיות של רכישת דירות להשקעה והגדלת ההיצע בשוק הנדל"ן. צעדים אלה, יחד עם צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות, בנוסף למחירי שיא שנרשמו בשוק זה, הביאו להאטה בעלית מחירי הדיור, ובחודשים אוקטובר-נובמבר אף נרשם מדד שלילי לסעיף 'שירותי דיור בבעלות דיירים' שמהווה כ-16% מהמדד הכללי. להערכת מומחי מיטב, העלייה האחרונה במחירי הדירות שהחלה ב-2007 הייתה תיקון חד-פעמי, התאמה, לירידה הממושכת 1996-2005, אבל העלייה במחירים בשנה האחרונה הייתה סטייה מהתוואי ה"רגיל". מחירי הדירות בישראל אינם מייצגים בועה, אולם הם בהחלט יקרים. לכן, ההערכות הן כי מחירי הדירות צפויים להתייצב ואז לרדת בין 10% ל-15% בשנתיים-שלוש הקרובות.

ריבית ואינפלציה:
השנה האחרונה התאפיינה בעיקר בעליות חדות במחירי הירקות והפירות עקב שינויים אקלימיים ובעלייה חדה, כאמור, במחירי הדיור. עם זאת, האינפלציה (כ-2.5%) צפויה לעמוד ביעד הממשלתי (3%-1%) לאחר חריגה, כלפי מעלה, שנרשמה בשלוש השנים האחרונות (2009-2007). הריבית במשק עלתה במהלך השנה ב-1.0% - בארבעה מהלכים של העלאות ריבית בשיעור של 0.25% לכדי 2.0%. העלאות אלו הינן חלק ממדיניות בנק ישראל להחזיר את הריבית לרמה נורמאלית, לאחר שבחודש אפריל של שנת 2009 הוריד נגיד בנק ישראל את הריבית לשפל היסטורי של 0.5%.

מבחינת עמידה בגרעון, צפויה הממשלה להגיע לגרעון של 3.8% השנה כאשר יעד הגרעון הממשלתי שנקבע בתחילת 2010 היה 5.5%.

באשר לשנת 2011, אנו צופים, כי המשק המקומי יצמח בכ-4%, אך בעוד שהגורם שתמך בשנת 2010 בצמיחה היה הייצוא, בשנת 2011 תהיה חשיבות מרכזית לצריכה הפרטית ולהשקעה בענפי המשק.

לגבי הסביבה האינפלציונית, הפעילות הריאלית בשוק המקומי לא תהיה במלוא הפוטנציאל, ואם נתחשב גם בעודף הקיים במאזן התשלומים, בשקל החזק ובמדיניות המוניטרית המרסנת (במסגרת המגבלות) שמפעיל בנק ישראל, אזי ניתן לצפות לכך שסביבת האינפלציה תישמר בתוך יעד יציבות המחירים ותגיע לכדי 2.5%. בנוסף, סעיף הדיור וסעיף הירקות והפירות, אשר תרמו רבות לעליית המדד בשנת 2010, לא צפויים לרשום שוב קצב עליית מחירים דומה. אף קיימת סבירות כי סעיפים אלה ירשמו הוזלת מחירים.

בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית, וריבית הבנק צפויה להגיע ל-3% עד סוף שנת 2011. קצב העלאות הריבית והעיתוי יהיו תלויים בהתפתחויות המשקיות בישראל, ולא פחות חשוב - בעולם. ניתן להניח, כי תחול העלאת ריבית אחת למספר חודשים ובצורה מדודה של 0.25%, בכל פעם.
יעדי הגרעון בשנים 2012-2011 הם 3%, ו-2% בהתאמה, והממשלה צפויה להמשיך ולהפגין אחריות פיסקלית, כלומר, לעמוד ביעד הגרעון שהציבה לעצמה.


שוק המניות בישראל: נותנים גז
כהמשך ישיר של 2009, ובעידוד של אינדיקטורים כלכליים חיוביים בארץ ובחו"ל שהעידו על התאוששות מה של המשק האמריקאי, בנוסף לדו"חות כספיים חזקים של החברות הציבוריות בת"א, שוק המניות המקומי המשיך את המגמה החיובית והציג תשואות מרשימות. סביבת הריבית הנמוכה, אף שעלתה מעט בישראל, תמכה, כמובן, אף היא במגמה החיובית.

וכך, טיפס שוק המניות המקומי ב-13.8% ומדד ת"א 25 שבר את שיאו ההיסטורי ועומד כיום על רמה של 1,303 נקודות. כאשר כשליש מהעלייה השנתית נרשמה בחודש דצמבר. מהלך העלייה החד היה, צריך לומר, מלווה גם בכמה גלים של מימושי רווחים, תיקונים טכניים, אבל במסגרת מגמה ברורה של עליות עד לסוף השנה.

משבר האירו, נקודת המפנה האחרונה, שלא פסחה על שוק המניות המקומי, נבע מפגיעה ביכולת פירעון החובות של יוון, ואחרות ב"מועדון ה-PIIGS". משבר זה יצר גל של ירידות בשוקי המניות בעולם, שגם ת"א לא נמלטה ממנו. מדד ת"א 25 ירד בפרק זמן זה, של כ-3 חודשים (אפריל-יוני), מרמה של 1,238 נקודות לרמה של 1,062 (1.7.10), ירידה של כ-14%, החדה ביותר שנרשמה מאז החלה ההתאוששות שלו במארס 2009.

חודש יולי הביא עימו שינוי חיובי בשוקי המניות, שנמשך גם באוגוסט, ואף יותר בחודשים ספטמבר, אוקטובר ודצמבר. וכך, מסיים השוק את השנה בתנופה חיובית ובעליות נאות מאוד במדדים המובילים. אולם, על אף העליות הנאות ניתן עדיין להגדיר את מחירי המניות כסבירים. בתסריט של צמיחה הדרגתית בעולם ואי חזרה למיתון כפול, שהוא התרחיש המרכזי שלנו במיטב, המגמה החיובית בשוקי המניות בעולם ובישראל צפויה להימשך, ואילו בתרחיש של תחתית כפולה, לו אנו נותנים הסתברות נמוכה יחסית, אנו צפויים לראות ירידות חדות.

הענף הבולט במיוחד בשנה האחרונה הוא ללא ספק ענף חיפושי הנפט והגז, שבלט עם תשואה של 43%, ואחריהן, בהפרש ניכר, חברות מסחר ושירותים, נדל"ן וביטוח עם 24%, 22% ו-19%, בהתאמה. חולשה גילו מניות הביומד, שהחלו להיסחר השנה תחת מדד ייעודי, ואיבדו 16%.

ברשימת 10 המניות המובילות מקרב מניות ת"א 100 ניתן למצוא מניות ממגוון אפיקים, כאשר 2 בולטות הן מניות מתחום חיפושי הגז שחלקן עברו במהלך השנה מת"א 75 (100) לת"א 25, וחלקן נכנסו לאחרונה למדד ת"א 100. הרבה מעל כולן: רציו בזכות קידוח לוויתן, שטרם התברר סופית אם אכן יימצא בו גז ו/או נפט, והשנייה אבנר. לעומת זאת, ברשימת 10 המניות המפגרות ניתן למצוא עדיין לא מעט מניות של חברות הייטק ותעשייה ואפילו בנק אחד, כשבראש "מובילה" אפריקה ישראל.

העליות בשוק המניות, זו השנה השנייה ברציפות הביאו להתאוששות גם בשוק הראשוני, שוק ההנפקות. במהלך השנה התבצעו הנפקות אקוויטי, רבות מהן בתחום הביומד. היה ניסיון כושל להנפיק את חברת מודו, אבל גולת הכותרת של ההנפקות מבחינת היקפה והצלחתה הייתה זו של קבוצת עזריאלי.

במבט לשנת 2011, להערכתנו, רווחיות החברות בישראל תמשיך לגדול גם בשנה הבאה, תשואת הדיבידנד של המניות תגדל בעקבות רמת המזומנים הגבוהה שלהן וביטחון גובר של מנהלי החברות. להערכתנו, בשנת 2011 נראה זרימה גדלה של כסף לכיוון האפיק המנייתי, ומנגד ירידה בגיוסים בקרנות האג"ח. בשנת 2011 אנו צפויים לראות את שוק המניות ממשיך במגמתו החיובית כשהוא נתמך בעלייה ברווחיות החברות, תשואות האג"ח הנמוכות ועלייה בהיקף הדיבידנדים והרכישה החוזרת של מניות. מנגד, להערכתנו, שוק האג"ח עשוי להצביע על הפסדים על רקע של המשך עליית התשואות.


השווקים הפיננסיים בחו"ל:
תשואות לפדיון נמוכות היסטורית באג"ח, האפיקים האלטרנטיביים מככבים
2010 התאפיינה בתנודתיות רבה בתשואת אג"ח ממשלת ארה"ב, כשהתשואות לפדיון יורדות מרמה של כ-3.8% בתחילת השנה לשפל של כ-2.4% (מספר שבועות לפני סוף השנה), ושוב עלייה לתשואה של כ-3.35%. המרווחים בין האג"ח הממשלתי לקונצרני המשיכו לרדת, כשבמקביל היקף הנפקות אג"ח זבל (HIGH YIELD) שובר שיאים. במקביל, כספי המשקיעים נעו לעבר קרנות אג"ח בחו"ל ומעט מאוד לקרנות המנייתיות.

במהלך השנה התעצמו החששות מיכולת החזר הפירעון של מדינות כמו יוון ואירלנד הובילו לגיבוש תוכנית סיוע, אולם המשקיעים המשיכו לדרוש תוספת סיכון, ועל כן המרווחים באג"חים הנ"ל נותרו בשיעור גבוה מאוד. האווירה השלילית השליכה גם על מדינות נוספות כמו איטליה, ספרד, פורטוגל ובלגיה שסבלו מעלייה בתשואות האג"ח הממשלתי ובמרווח הסיכון שלהן מול אג"ח ממשלת גרמניה.

בארה"ב, שיעור האבטלה בארה"ב נותר ברמה גבוהה, כאשר חששות מצמיחה נמוכה ומדפלציה, הובילו את הבנק המרכזי לבצע רכישה חוזרת של אג"ח בהיקף עצום של כ-600 מיליארד דולר בשמונה חודשים - תוכנית שקיבלה את השם QE 2. בנוסף, הממשל, שכוחו נחלש עקב הבחירות האחרונות, פעל למען המשך הוצאת הכלכלה האמריקאית מהבוץ והגיע להסכם עם הרפובליקנים להארכת תוקף הטבות מס, ותשלום דמי אבטלה, מה, שכמובן, מחמיר את בעיית הגרעון בארה"ב.

בכל זאת, החברות הציבוריות הצליחו להגדיל את הרווחיות בצורה יפה ובשיעור של כ-30% ביחס לשנה הקודמת, כשהן נהנות מביקושים בשווקים מתעוררים ומתהליכי ההתייעלות שביצעו במהלך המשבר. מעבר לשיפור ברווחיות, היינו עדים השנה לעלייה במספר החברות שהגדילו את הדיבידנד המחולק, רכשו את מניותיהן, וכן חלה התעוררות בגזרת המיזוגים והרכישות. התוצאה: עליות נאות בשוקי המניות כאשר ה-S&P500 עלה ב-11.6%, הדאו ג'ונס התחזק ב-9.7% והנאסדק טיפס ב-16.3%.

סחורות
הזהב המשיך לככב גם ב-2010 עם תשואה מרשימה של כ-26%, כשמשקיעים החוששים מפיחות הדולר, הדפסות מסיביות של כסף ע"י הממשלות וגירעונות גדולים, מוצאים בו מקלט וכמעין "מטבע אלטרנטיבי". גם הזהב השחור העפיל השנה לרמות של כ-90$ לחבית - עליה של יותר מ-5%. עליות מרשימות רשמו גם הסחורות החקלאיות כאשר פגעי מזג אוויר או שינוי בצריכה הובילו לחששות ממחסור בטווח הקצר והבינוני בכותנה (עליה של כ-100%) ובחיטה (למעלה מ-20%), סוכר (עלייה של כ-50%) ותירס (מעל ל-30%).

שוק איגרות החוב: עברנו בהצלחה את מכשול ה-PIGS
שוק איגרות החוב הפתיע בעוצמת העליות בשנה האחרונה, כאשר איגרות החוב הצמודות למדד עלו בביצועיהן על איגרות החוב השקליות כפי שמציגה הטבלה המצורפת. מובן, שאיגרות החוב הארוכות יותר השיגו יותר מהקצרות ועל כן ראינו מגמת השתטחות של עקום התשואה. איגרות החוב הארוכות השיגו רווחי הון, תודות להנפקות האוצר שלא הכבידו על השוק בעוד עודפי הנזילות העצומים עשו את פעולתם. בנוסף, הריבית כמעט ולא עלתה וסייעה לכיוון החיובי. אולם, הסיבה המרכזית לתופעות המתוארות נגזרת מהמגמה החיובית בשוק איגרות החוב של ממשלת ארה"ב שאפשר להגיד כי זו הדביקה את איגרות החוב בישראל. אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלו בכ-9%, שיעור דומה למקבילות בישראל.

ובכל זאת, ברמה העולמית זו לא היתה שנה נעימה כ"כ למספר מדינות שאיגרות החוב שלהן הסבו הפסדים רבים למשקיעים. הכוונה היא, כמובן, בעיקר למדינות ה-PIGS שהתגלו במערומיהן (גירעונות ענק).

בחזרה לישראל:
2010 הייתה שנה טובה מאוד עבור איגרות החוב הקונצרניות שעלו בלא פחות מ-10.5%. איגרות החוב שמחוץ למדדי התל בונד עלו בשיעורים חדים אף יותר, כאשר אלה מביניהן שאינן מדורגות עלו בשיעור החד ביותר של כ-21% בממוצע, הרבה יותר אפילו מן המניות שעלו מעט יותר מ-13% (מדד ת"א 100). הנזילות העודפת התבטאה בזרימת כספים עצומה לקרנות הנאמנות האג"חיות המתמחות (כ-16 מיליארד שקל) לעומת זאת, חלק ניכר בקרנות הנאמנות המתמחות באיגרות חוב של המדינה נרשם פדיון של כ-4 מיליארד שקל. גם אגרות החוב להמרה, אפיק השקעה צר וקטן יחסית, השיגו תשואה של 17%.

מובן, שבעקבות עליות עודפות באפיק הקונצרני על פני הממשלתי, התשואות לפדיון והמרווחים הצטמקו, כשכל זה מצביע על ירידה בפרמיית הסיכון שמעניק להן השוק. אפשר לראות בזה ביטוי לנזילות הגדולה, לנכונות ליטול סיכונים גדולים יותר מצד המשקיעים, ו/או תחושת בטחון גדולה יותר בהתאוששות כלכלית.

שנת 2010 היית שנה חזקה בהנפקות של איגרות החוב. האוצר לא לחץ בהנפקות על שוק ההון, שכן הגרעון בתקציב צפוי להיות נמוך בהרבה מהחזוי: כ-3.8% לעומת יותר מ-5%, ולפיכך פינה את השטח לגיוסי הון מצד הסקטור העסקי. מרבית הגיוסים היו באפיק הצמוד למדד, אבל בהחלט ניתן לומר שיותר ויותר חברות דאגו לגוון את התחייבויותיהן וגייסו גם באפיק השקלי הלא צמוד.
לגבי הרגולציה, גם היא לא נחה, והשינוי המשמעותי ביותר השנה בגזרת האג"ח היה יישום המלצות ועדת חודק שחלה על כל הגופים המוסדיים לטווח ארוך: קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל וקרנות השתלמות. יישום ההמלצות שיפר והכניס סטנדרטים חדשים לתחום.


שוק המט"ח:
תיסוף מול הדולר והאירו וחולשה (שנה נוספת) מול היין היפני
התנהגות השקל מול המטבעות המרכזיים בעולם היא, כמובן, פועל יוצא של התנהגות המטבעות האלה בשווקים הפיננסיים העולמיים ויחסי הכוחות הנוצרים ביניהם. מעבר לכך, פועלים הגורמים המקומיים – תנועות ההון אל ישראל וממנה, תנועות הון פיננסיות ותנועות הון ריאליות.

לאלה מתווספת בשנתיים האחרונות פעילותו של בנק ישראל שמנסה באורח מלאכותי ל"תחזק" את שער השקל/$ ושער השקל-אירו, שני שוקי הייצוא הגדולים של ישראל, ברמה שתבטיח רווחיות לייצוא.

במהלך השנה החולפת הקטין בנק ישראל בהדרגה את עוצמת התערבותו בזירת המט"ח, עד שבחודש יוני-יולי נעלמו עקבותיו מהשוק וחזרו בראשית אוגוסט לאחר העלאת הריבית על ידו. אם בשנת 2009, הצליח בנק ישראל לייצר פיחות של ממש כלפי כל מטבעות יעדי הייצוא של ישראל, הרי שב-2010 נלחם בנק ישראל רק כדי לייצב ולבצר את מה שהשיג בשנה הקודמת.

במבחן התוצאה, השקל התחזק מול הדולר בשיעור מרשים של 5.1%, כאשר בסיוע ההתחזקות הניכרת של הדולר מול האירו על רקע המשבר בגוש האירו, השקל התחזק בשיעור של 13.5% מול האירו. אבל, המטבע שהיה כוכב שוקי המט"ח בעולם היה היין היפני, שהתחזק בלא פחות מ-5.8% מול השקל, וכן הדולר האוסטרלי שהתחזק מול השקל ב-5.7%.


תעשיית קרנות הנאמנות: שנה טובה בסימן הגדלת סיכונים
תעשיית קרנות הנאמנות מהווה השתקפות של שוק ההון, ומכיוון שכך, הרי שהתשואות הנאות שהניבו אפיקי ההשקעה השונים היטיבו איתה זו השנה השנייה ברציפות. כך, תעשייה שסך נכסיה עמד בסוף 2009 על 133 מיליארד שקל, מסיימת את 2010 עם שיא נכסים מנוהלים של 158 מיליארד שקל – גידול של 19%. צמיחה של קרוב ל-20%. ברקע, הריבית הנמוכה מאוד שלא יכולה הייתה להתמודד עם האינפלציה, ועקב כך – הנכונות הגוברת של הציבור להיפרד מחלק מהשקעותיו בפק"מ לטובת קרנות שמתמחות באג"ח, ובמידה מסויימת גם במניות.

תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת שנה חיובית, הן מבחינת עליית ערך והן מבחינת הגיוסים נטו. בסיכום 2010 רשם מדד מיטב לכלל קרנות הנאמנות תשואה חיובית נאה של כ-6.3%, כאשר ניתן לציין לחיוב את הקרנות הגמישות שהניבו תשואה של 17%, הקרנות המנייתיות בישראל שהניבו 16%, בדגש על אפיק היתר (30%), קרנות האג"ח הלא מדורגות או בדירוג נמוך מסוג high yield (21%), והקרנות המתמחות באגרות חוב לטווח ארוך, בין אם שקלי (6.2%) או צמוד מדד (7.3%). מן הצד השני בלטו לרעה קרנות המתמחות בהשקעה במטבע האירו דרך אג"ח בחו"ל (12%-).

תעשיית הקרנות, כאמור, נהנתה גם מגיוסים ערים, שהמשיכו את המגמה החיובית של 2009. בסיכומה של שנה רשמה תעשיית הקרנות גיוסים גבוהים של כ-17.5 מיליארד שקל, כאשר 15.3 מיליארד שקל מתוכם הופנו לקרנות המסורתיות ואילו כ-2.1 מיליארד שקל גויסו לקרנות הכספיות, אשר רובן שווקו ללא דמי ניהול.

אלו שבלטו מעל כולן השנה, ומשמשות כ"קטר הצמיחה של תעשיית הקרנות", הן קרנות אג"ח חברות וכללי שגייסו לבדן כ-16.5 מיליארד שקל! וכוללת גם את הקרנות המתמחות באג"ח קונצרני, ובכלל זה HIGH YIELD, ואת קרנות אג"ח כללי, בדגש על אלו עם מניות, כדוגמת 10/90, 15/85 ו-20/80, אשר מהוות את הבסיס להמשך הגיוסים בתעשיית הקרנות השנה. מהמספרים אנו למדים, כי ציבור המשקיעים הגדיל לאורך כל השנה, בצורה עקבית ומבוקרת, את החשיפה המנייתית שלו, אם באופן ישיר באמצעות רכישת קרנות נאמנות מנייתיות, שגייסו כ-1.1 מיליארד שקל, או ע"י קרנות מעורבות אג"ח ומניות.

באפיק הממשלתי, נרשמה מגמה מעורבת: בעוד הקרנות המתמחות באג"ח ממשלתי הציגו תשואות חיובית לאורך השנה, הן סבלו מפדיונות בסיכום השנה: קרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד בראש הפודות עם יציאת כספים של 3.5 מיליארד שקל ואילו הקרנות השקליות הסתפקו בפדיון קל יותר של כ-1.0 מיליארד שקל.

קטגוריה מעניינת שצמחה בצורה יפה מאוד בשנה האחרונה, היא המתמחה בקרנות אגד חוץ שגייסו כ-1.9 מיליארד שקל. אותן קרנות שימשו בעיקר כתחליף לריבית הנמוכה בפיקדונות המט"ח, עקב הריבית האפסית בארה"ב.