ישראל
• פדיון רשתות השיווק עלה בחודשים אוגוסט-אוקטובר בקצב שנתי של 4.8% עפ"י המגמה, בהמשך לעלייה בת 2.9% בשלושת החודשים הקודמים. יחד עם זאת, בחודשיים האחרונים חלה ירידה בפדיון הרשתות עפ"י נתונים מנוכי עונתיות, מה שעלול להעיד על מגמת התרככות בצריכה הפרטית.
• רכישות בכרטיסי אשראי עלו בחודשים אוגוסט-אוקטובר בקצב שנתי של 7.5% עפ"י נתוני המגמה, בהמשך לעלייה בקצב שנתי של 7.4% בשלושת החודשים הקודמים. סך הרכישות בניכוי עונתיות ירדו בחודש אוקטובר בשיעור של 0.6%. נתון שמצטרף לנתון הקודם ועלול להעיד אף הוא על התרככות.
• בחודש אוקטובר עמדה הכמות המבוקשת לדירות על 3410, אל מול 2920 בחודש שעבר. מספר חודשי ההיצע ירד ל-6.1 על רקע העלייה בביקוש החודש. זאת חרף עלייה במספר התחלות הבנייה לרמה של 66.8 אלפי יח"ד בסוף ספטמבר.
• אחוז הבלתי מועסקים ברבעון השלישי עמד על שיעור של 6.6%, למול שיעור של 6.4% ברבעון הקודם. יש לציין כי העלייה בשיעור האבטלה נובעת כתוצאה מגידול בהשתתפות בכוח העבודה, וחרף גידול מספרי בכמות המועסקים במשק, מה שהופך את הנתון לכזה המעיד על התחזקות הפעילות הכלכלית במשק.

במהלך התקופה הנסקרת ירדה האינפלציה הגלומה לאורך החלק הבינוני, והחלק הארוך ביתר שאת. בחלק הקצר עלתה האינפלציה הגלומה קלות. בפריסת האינפלציה העתידית ניתן לראות כי פעילי השוק מעריכים שהאינפלציה תעמוד על מעט מעל 3 למשך חמש-שש השנים הבאות, כאשר בארבע השנים שלאחר מכן האינפלציה תרד בהדרגה לרמה ממוצעת של 2.47%, בדומה לרמה הממוצעת מאז החלת יעדי האינפלציה 1-3%.
ארה"ב
• שוק הדיור – נתוני חודש אוקטובר מספקים תמונה מציאותית של שוק הדיור ללא דחיפת הביקוש של הזיכוי במס מחד, אך גם ללא לחצי ההיצע של מכירות בתים מעוקלים מנגד. חודשי ההיצע ממשיכים להיות כבדים וללחוץ את המחירים מטה. לסבר את האוזן, רק רמת חודשי היצע של 7.5 ומטה צפויה לעצור את לחצי המחיר כלפי מטה
• הצריכה הפרטית – חרף התיקון כלפי מטה בהזמנות מוצרים בני-קיימא, המדדים המנתרים את מוכנות הצרכנים לרכוש נמצאים בעלייה, בעיקר ברכיב הציפיות לעתיד. המשך השיפור ברמת ההכנסה בכלל, ומהכנסות בפרט מעודדת ומדרבנת את הצרכן לצרוך.
• מגזר היצור – מגזר הייצור ממשיך להפגין עוצמה, ולתמוך בכלכלה האמריקאית גם בנובמבר. למרות התייעלות הפירמות ברבעון השלישי, הן ממשיכות לגייס עובדים, כנראה מתוך ראות חיובית לעתיד.
• שוק העבודה - למרות ירידה במספר דורשי העבודה החדשים, המשק בכללותו לא מצליח לייצר מספיק מקומות עבודה על מנת להשאיר את שיעור האבטלה על רמה יציבה.
אירופה
במהלך התקופה הנסקרת סוכם כי גוש האירו וקרן המטבע יעמידו לטובת אירלנד סכום בסך של 85 מיליארד אירו, למשך 3 שנים, בריבית של 5.8%. הסכום ייועד לניהול השוטף של המדינה ולהיוון מחדש של הבנקים לרמת הון מינימאלית של 12%, ובכך לנסות למנוע "ריצה אל הבנקים" מצד המפקידים. אולם, החששות השוררים סביב אירופה לא שככו, ותשואות האג"ח ןה-CDS של מדינות ה-PIIGS המשיכו לעלות.
רק מהלך תומך של ה-ECB בדבר רכישת אג"ח ממשלתיות של אירלנד ופורטוגל, והשהיית "קיפול" תכניות הנזילות הצליחו בינתיים להרגיע את המשקיעים העצבניים, ולהוריד את התשואות הממשלתיות של חברות הגוש החלשות.
אסיה
סין אמנם ביצעה צעד קטן נוסף להידוק מוניטארי והעלתה את דרישת הרזרבה הבנקאית ב-50 נ"ב, אולם עיקר המאמצים, כפי ששיערנו נמצאים בצד ההיצע; ע"י הורדה ממשלתית של מחירי האנרגיה, וההובלה. כמו כן, הממשלה מבצעת מאמצים יזומים להעלות את ייצור ותשואת המזון בשטחה.
• החשבון השוטף של סין יותר מהכפיל את עצמו לרמה של 102.3 מיליארד דולר במהלך הרבעון השלישי. במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה זינק החשבון השוטף לרמה של 204 מיליארד דולר, 30% מעל רמתו באותה עת אשתקד.
• מדד מנהלי הרכש הסיני עלה בנובמבר לרמה של 55.2, כ-0.5% מעל מדד אוקטובר, וממחיש כי הכלכלה הסינית אינה בדרכה לעצירה.
• התמ"ג בהודו צמח ברבעון השלישי בקצב של 8.9%, ומעל לצפי. עיקר הצמיחה נבעה מעלייה בת 9.8% בייצור, ו-8.8% בבנייה.
• התמ"ג האוסטרלי צמח ברבעון השלישי בקצב שנתי של 0.8% בלבד, לאחר קצב צמיחה מרשים של 4.47% ברבעון השני. המספר הפחות נעים הוא שבנטרול תרומת החקלאות התכווצה הכלכלה האוסטרלית בקצב של 0.8%.
הזוית המוניטארית
בנק ישראל השאיר את הריבית לחודש דצמבר על כנה, בהתאם להערכתנו. למרות כך, העלה הבנק המרכזי את הריבית בחלון האשראי שסביב ריבית הבסיס למרווחים של 0.5%, לעומת 0.25%.
עוד מוקדם לקבוע האם הבנק המרכזי יעלה את הריבית החודש, אך לכאורה, בהסתכלות על הגורמים להחלטת הריבית, בנק ישראל לא צפוי להעלות את הריבית לחודש ינואר. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים בתחום היעד, וממוצע התחזיות נושק ל-3% אמנם, אך מלמטה. ארה"ב לא נותרה בדד במסגרת ההרחבות הכמותיות, כאשר ה-ECB אישר רכישות של אג"ח ממשלתיות של מדינות גוש חלשות. שער הדולר רשם התאוששות החודש, אולם בעיקר על רקע היחלשות האירו, וכל זאת על רקע התכווצות בייצוא.
אולם, הסיבות התומכות בהעלאת הריבית עדיין עימנו, והחזרה לרמת ריבית אפילו קרובה לנורמאלית גם בהתחשב בנסיבות עוד רחוקה כ-1-2% להערכתנו. על כן, אנו מעריכים כי הריבית לחודש ינואר תעלה ב-0.25% נוספים.


הזוית הפיסקאלית
לצד המחמאות, מפרטת קרן המטבע את הסיכונים ומציעה פתרונות להתמודדות עמם. קרן המטבע ערה לקושי שיש לקברניטים הכלכליים לתמרן בין סגירה כמעט מלאה של פער התוצר, עלייה בשכר הנומינאלי ובציפיות האינפלציוניות, והתחממות מסוכנת של שוק הדיור, לבין צורך לשמר את התחרותיות של מדינת ישראל בגזרת הייצוא, במצב של זרימת הון חיובית, מטבע מתחזק, וחוסר ודאות קשה בשוקי העולם. הדרך העיקרית המומלצת ע"י קרן המטבע להתמודד באופן המיטבי עם מטרות אשר לעתים סותרות אלה את אלה, הוא הידוק פיסקאלי מבני ומהיר מן המתוכנן. ההידוק צפוי להגיע מצד ההוצאה בעיקר, אולם הקרן מציעה לשקול גם העלאת מסים עקיפים בטווח הקצר, ובחינת המיסוי על משאבי המדינה בהמשך.
הידוק כזה, יאפשר ריסון של האינפלציה, וישאיר את המדיניות המוניטארית משוחררת יחסית. התייחסות לשוק הדיור המתחמם יכולה להינתן בכלים ספציפיים אשר יש להכיל ממילא על מנת ליצור שינוי מבני ארוך טווח בשוק זה.
המלצות ליועצים
שקלי-צמוד- בסקירה הקודמת המלצנו להסיט את משקל היתר לכיוון האפיק השקלי, למעט החלק הארוך בתיק. אנו עדיין דבקים בהמלצה זו, שכן אנו צפויים לסדרת מדדים נמוכה בעת הקרובה, ופרמיית הסיכון שדורשים המשקיעים לטווח הבינוני מעט גבוהה לטעמנו מן הדרוש. בחלק הארוך של האפיק המשך ההנפקות ה"רזות" באפיק הצמוד צפויות להיטיב עימו.
מח"מ- בשתי הסקירות הקודמת המלצנו לסיים את תהליך ההתקצרות. התארכות אסטרטגית עדיין מסוכנת, ואנו ממליצים להישאר במח"מ שנע בין 3 ל-4. התארכות טאקטית באה בחשבון למשקיעים יותר אגרסיביים, עכשיו עם התקרבות תשואות האג"ח האמריקאיות לרמות של 3%.
אג"ח קונצרניות – רמת המרווחים באג"ח הקונצרניות מעלה את רמת הסיכון באג"ח רבות ובמיוחד בקבוצות הדירוג של A+ ומעלה. למרות שאנו מעריכים כי הסיכון לפשיטות רגל, ו/או הסדרים פחת משמעותית, הרי שהסיכון לתנודתיות וירידות מחירים עולה ככל שהמרווחים יורדים וחושפים את המשקיעים לתגובה לסנטימנט שלילי בשוק, ו/או לסיכוני ריבית.
אנו ממליצים לבנות תיק סינתטי המורכב מאג"ח ממשלתיות מחד, ובצד השני של ה"משקולת" אג"ח קונצרניות מסוכנות יותר בצד סיכון המנפיק, על מנת לקבל את האיזון המבוקש.