אחרי יוון, אירלנד וקצת לפני פורטוגל, תורה של ספרד להיות מוקד המשבר החדש של גוש היורו. כיצד הפכה ספרד מכלכלה לדוגמא לכלכלה על סף שמיטת חובות ומדוע המעבר ליורו הפך לחיבוק דב? הפרופ' פול קלוגמן מאוני' פרינסטון בסקירה פסימית למדיי


למרות שטף החדשות הרעות מאירלנד, פוטנציאל הנזק לכלכלת אירופה אינו כה גדול. כך אפשר לומר גם לגבי יוון וגם לגבי פורטוגל, המדינה הבאה בתור למשבר פיננסי. אבל ספרד – כאן יש סיפור אחר לגמרי. כך סבור פול קלוגמן, כלכלן בעל שם ומרצה לכלכלה וליחסים בינלאומיים באוניברסיטת פרינסטון, בטור שפרסם אתמול בניו יורק טיימס.




קלוגמן מוצא קווי דימיון רבים מהצפוי בין כלכלת ספרד לבין כלכלת ארה"ב: בועת נדל"'ן שהתפוצצה, מיתון מתמשך ופגיעה קשה במגזר הפרטי. עד כאן הדמיון. השוני הוא שספרד עומדת על סף התהום ובקרוב לא תוכל לשלם את חובותיה. פרופ' קלוגמן מסביר במילה אחת פשוטה את המקור לצרותיה של ספרד: היורו.




במשך שנים היוותה ספרד מודל של כלכלה נכונה, מרוסנת ומפוקחת היטב: עודף תקציבי, רגולציה הדוקה על הבנקים וחוב חיצוני נמוך. אלא שבמקביל, בימי הבועה העליזים, המחירים והשכר בספרד עלו לאין ערוך, הרבה יותר מהמצב אצל שכנותיה. וכשהתפוצצה הבועה – הכל קרס.




הכפיפות ליורו – שספרד הייתה בין התומכות הנלהבות שלו לפני יותר מעשור – כופה על ספרד לחתוך בצורה קשה וכואבת בשכר, לייקר את המחירים ולפגוע במגזר הפרטי בצורה אנושה, כדי ליישר קו עם שכנותיה. בניגוד לארה"ב, לספרד אין את היכולת להישען על מטבע עצמאי.




קלוגמן לא מסתיר את דעתו על מצבה של ספרד ואומר שאין ספק שהמדינה במצב קשה למדיי ואין צפי להתאוששות בשנים הקרובות. אם חוזרים להשוואה בין ספרד לבין ארה"ב, אזי שגם התאוששותה של ארה"ב מאכזבת, במיוחד בכל מה שקשור להתאוששות שוק התעסוקה. אבל גם את ההתאוששות האיטית הזאת נתקשה למצוא בספרד כעת.




האם הפתרון טמון בנטישת היורו? שאלה דומה עלתה בעת המשבר הסוער ביוון. לדעת הפרופ' קלוגמן התשובה שלילית. נקודת האור היחידה כעת בכלכלת ספרד היא מעמדם היציב יחסית – במיוחד בהשוואה לאירלנד וליוון – של הבנקים במדינה. קשה לראות את הבנקים מסכימים לתהליך של "דה יורוזיציה".




על כן, מסכם הפרופ' קלוגמן, ספרד כעת היא שבויה של היורו והעתיד לא בהכרח טומן בשורות טובות.