תקופה לא קלה עוברת על המשקיעים בשוק האג"ח הממשלתי ובעיקר על המשקיעים באג"חים הממשלתיים השקליים בעלי הריבית הקבועה מסוג שחר.
מתחילת השנה הניבה ההשקעה בשחרים הפסד נומינלי בשיעור ממוצע של כ 2%- . זאת בהשוואה לנתונים הבאים: השקעה באג"ח ממשלתי צמוד מדד הניבה תשואה חיובית של 4% , האג"חים הקונצרניים צמודי המדד ניתרו בממוצע ב 23%- , מדדי התל בונד 60/40/20
. עלו ב 16%/24%/10%- (בהתאמה) והאג"חים הקונצרניים הלא מדורגים ניתרו 50%-
ישנן סיבות רבות ומגוונות לירידות אלה ובראשן חשש המשקיעים מהורדת דירוג האשראי של ארה"ב, עקב הגידול בגירעון התקציבי של ממשלת ארה"ב, דבר שצפוי לדרדר את מחירי האג"ח בכל השווקים. גם צמצום רכישות האג"ח של ממשלת ארה"ב מצד בנקים מרכזיים בעולם, כמו אלה של סין ויפן, פועל בכיוון של ירידת מחירי אגרות אלה.
ממשלת סין הינה כידוע אחת מהשחקניות הבולטות בשוק ומחזיקה רזרבות גבוהות מהאג"ח של ממשלת ארה"ב. המשבר הפיננסי העולמי עודד את ממשלת סין לפעול לגיוון תיק האג"ח והמט"ח ולהפנות חלק מממנו לעבר אפיקים אחרים, כמו זהב וסחורות, זאת באמצעות רכישה פיזית של סחורות ורכישה של חוזים עתידיים. בכך מאותתת סין, לכל הדעות מעצמה כלכלית עתידית, על שבירת מעגל הקסמים של תמיכה מוחלטת בשוק האג"ח האמריקאי תמורת יצוא מוצרים מסין לשוק האמריקאי וקביעת כללי משחק חדשים. עם זאת, זה יהיה יותר ממוזר ונאיבי לחשוב שממשלת סין תפסיק לחלוטין את רכישות האג"ח של ממשלת ארה"ב.
ההערכות לגבי סיום המיתון הכלכלי העולמי והמעבר לצמיחה במחצית השנייה של השנה, מעודדות הסטת כספים מהאג"חים הממשלתיים, נושאי תשואה נמוכה יחסית, לעבר אפיקי השקעה נושאי תשואה ופוטנציאל רווח גבוהים יותר, כמו אג"חים קונצרניים ומניות.
משקיעים ברחבי העולם, שהסיטו את כספם בשנה שעברה לעבר האפיק הממשלתי הבטוח, החלו להגדיל את רכיב הסיכון בתיק ההשקעות שלהם על חשבון רכיב האג"ח הממשלתי.
אלא שסיום המשבר העולמי וחידוש הצמיחה צפויים להביא גם לעליית מחירים, בכל העולם וגם בישראל. הביקושים הריאליים, ברחבי העולם, לחומרי גלם, סחורות, מכונות, מוצרים, שירותים, נדל"ן והון אנושי צפויים להתגבר. המעבר מסביבה כלכלית שנמצאת בהתכווצות ונשלטת ע"י רמות ביטחון צרכני נמוך לסביבה של התרחבות כלכלית, ביטחון צרכני ותעסוקתי גבוה, יביא ללא כל ספק לעליית מחירים.
הוסיפו לכך את כמות הכסף האדירה שנמצאת בשווקים (בשלב זה יושבים כספים אלה במרתפי הבנקים), בעקבות הדפסת הכספים הגדולה ביותר מאז ומעולם, והרי לכם תרשים בדוק לתהליך הדרגתי של עליית מחירים.
בנקים מרכזיים צפויים להגיב על כך בכלי הנשק העיקרי שיש בידם - העלאת הריבית המוניטארית. מי שצפוי להיפגע מכך הם בעיקר מכשירי ההשקעה הארוכים ובעיקר באפיק השקלי. כל זה כבר ידוע ומגולם במידה רבה בשווקים. רמות המחירים הנוכחיות לוקחות בחשבון את הצפי לחידוש הצמיחה העולמית תוך גידול בסביבת האינפלציה, העלאת הריבית, הצפי לגידול בגירעון הממשלתי והצורך בגיוסי הון הגדולים ביותר אי פעם בישראל.
גם בעבר היו תקופות של ירידות בשוק האג"ח הממשלתי. בשבע השנים שחלפו התרחשו ששה גלי מימוש חדים יחסית בשוק האג"ח השקלי, בהן ירדו שעריהן בממוצע בכששה אחוזים. חלק מגלי מימוש אלה נמשכו מספר חודשים. מכיוון שמדובר באפיק השקעה סולידי, שזכה לאמון גובר והולך מצד משקיעים רבים שלא חיפשו הרפתקה פיננסית, ירידה בשיעור כזה נחשבת חריגה ובלתי מקובלת בעיני משקיעים שונאי סיכון.
אלא שבסיום של כל גלי המימושים, כשנרגעה הסערה ונעלמו המוכרים ההיסטריים, חזר אמון המשקיעים לאפיק בטוח זה ושעריהם זינקו . בשיעור ממוצע של 11% האג"חים הממשלתיים - שיאני השוק הסולידי בשנה שחלפה למרות התנודתיות הגבוהה באפיקים הסולידיים הניבו האג"חים הממשלתיים בשנה האחרונה (ממאי 2008 ) תשואה עדיפה על פני אפיקי ההשקעה הסולידיים האחרים.
השחרים הניבו יותר מ 9%- ; האגרות הצמודות למדד הממשלתיות עלו בכ 8%- . להזכירכם, מדובר בשנה של המשבר הכלכלי החריף ביותר בשמונים השנים שחלפו.
האגרות הקונצרניות המדדיות, למרות המומנטום החיובי המאפיין אותן כיום, ירדו בכ 3%- ; מדד התל בונד 60 ירד ב 3%- ומדד התל בונד . 40 ירד ב 8%-
תמונה ארוכת טווח של שלוש שנים מאפשרת קבלת פרספקטיבה נכונה יותר, מנוטרלת מהשפעת אירועים מדינייים-ביטחוניים חריגים (שתי מלחמות, חילופי שלטון, משבר כלכלי עולמי ועוד) - האגרות הקונצרניות המדדיות הניבו בשלוש השנים שחלפו כ 10%- , הרבה פחות מ 24%- שהניבו האגרות הממשלתיות.
סביר להניח שביצועים משופרים אלה של האפיק הממשלתי לא יחזרו על עצמם בשנים הקרובות ושהאפיק הקונצרני יציג ביצועים טובים מאלה שרשם בשנים האחרונות. אולם בכל תסריט יזכו האג"חים הממשלתיים, הבטוחים, הן השקליים ובעיקר הצמודים, למקום מכובד בכל תיק השקעות.